מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

:יקרוי וינה גוצייה לדומ

שירותי הרווחה התנגדו והסבירו שהם אינם יכולים לתת מענה לחיות. למרות זאת, השופט אישר את הבקשה והארנב עבר לגור עם הילדים.

דריוס אמר שהוא רוצה להיות נוכח בבית המשפט בהופעה הקצרה הזאת. דריוס ואני הלכנו לעבר האולם, אך איש הביטחון של בית המשפט עצר אותנו ואמר שהוא לא יאפשר לדריוס להיכנס לאולם בלי אישור השופטת. השופטת ששמעה את המהומה ביקשה מכל עורכי הדין להתקרב לדוכן. היא אמרה לי שהיא תאפשר לדריוס להיות נוכח, אך רצתה שאסביר שהכוונה שלה היא לא לשנות את צו ההוצאה מאתמול ללא שימוע, שהיה אמור להתחיל ביום המחרת. הסברתי זאת לדריוס, והוא התעקש שהוא רוצה להיות באולם. במהלך השימוע דריוס ישב לידי. השופטת שאלה אם יש לי מה לומר בשם הלקוח שלי, וכאשר דיברתי דריוס החל לבכות. "כבוד השופטת, דריוס רוצה שתדעי שהוא אוהב את אימו ושהיא אף פעם לא פגעה בו או באחיו. הוא גם רוצה שתדעי שההוצאה מהבית כואבת במיוחד כי הוא ואימו מעולם לא נפרדו מאז שאביו נרצח כשהיה קטן."

יש הרבה מה ללמוד מהרגע הזה. מה שנסטה עשתה היה עוצמתי. הייתה לה שיחה אמיתית עם לקוחותיה. היא ממש הקשיבה ומצאה משהו שהוא משמעותי להם. משהו מוכר ומנחם שהם רצו לשמור במהלך ההוצאה מהבית. במצב שבו הכול משתנה, היא מצאה דבר אחד שהם יכולים להחזיק בו – לשלוט בו.

כמה דברים שאפשר ללמוד מהניסיון הניו יורקי

הסיפורים שהצגתי כאן ממחישים את העקרונות שהופכים את הייצוג במודל המקובל בניו יורק לייחודי, ומלמדים על נקודות שחשוב לשים לב אליהן בעבודה בכל מודל. ראשית, תמיכה בעמדתו של הילד יכולה ליצור יחסי אמון בין הילד לעורך הדין. אמון זה הוא שמאפשר לילד לשתף מידע חשוב, לחשוב מחדש על החלטות, ולשקול עצות שהמבוגרים מציעים – מתוך תחושה שהוא שולט במרחב שבו יש לילד שליטה מועטה כל כך. שנית, חשוב להבין שייצוג ילדים בהליכי נזקקות מעלה שאלות על ההליך עצמו ועל אופן ההשתתפות בו. יש ערך של ממש בשיחה עם ילדים על נוכחות גורמי הרווחה, כיצד הם חווים את בתי המשפט, ומהם הפתרונות שהם מציעים בעצמם. נוסף על כך חשוב לזכור לשאול ילדים על רצונם להיות נוכחים פיזית, גם במקרים שבהם הסיכוי להשפיע על התוצאה קלוש, מכיוון שלילדים מסוימים הנוכחות עצמה והעמידה מול השופט משמעותיות ביותר. ומעל הכול, יש חשיבות בהבנה עמוקה של הילד כיחיד ומיוחד, עם רגשות, דאגות וחוויות שונות מכל אחד מהמבוגרים שסביבו. מודל הייצוג הישיר מדגיש את הצורך להקשיב באמת, לראות את הילד כאדם פעיל בתהליך, ולשקול את עמדתו בכל החלטה שמשפיעה עליו. גם אם מודל זה לא יאומץ בישראל, התובנות הללו רלוונטיות לכל עורכי הדין המייצגים ילדים.

לאחר השימוע, ראיתי את ההוצאה מתבצעת מחוץ לאולם. דריוס ואימו התחבקו ובכו, והם נאלצו להיפרד.

כמה ימים לאחר מכן התיק נפתר, כי התברר שהטענות הבסיסיות אכן לא היו נכונות, ודריוס ואחיו הוחזרו לאימם.

אני מאמין שדריוס רצה להיות נוכח בבית המשפט לא רק כדי לנסות להשפיע על התוצאה הסופית; הוא רצה להיות נוכח כדי שהשופטת שתכריע בהחלטות גורליות לגביו תראה אותו. נוסף על כך, היה חשוב לו שאימו, שנכחה באולם, תראה אותו נלחם להישאר איתה.

הפרטים הקטנים – סיפור חיית המחמד

אסיים בסיפור על תיק שבו לא ייצגתי את הילדים. זהו סיפור של עורכת דין מעוררת השראה ומיומנת בשם נסטה ג'ונסון. היא הייתה בניו יורק, וכעת היא מייצגת בפנסילבניה. Legal Aid־ עורכת דין ב נסטה ייצגה בעבר אחים שעמדו להיות מוצאים מהבית ולהישלח ל־ של ניו יורק. זהו מתקן זמני שילדים נשארים בו Childrens' Center עד שמוצאים עבורם השמה ארוכת טווח.

במהלך דיון ההוצאה אמרה נסטה לשופט שלילדים יש ארנב מחמד שהם קשורים אליו מאוד, והיא ביקשה שהארנב יובא איתם למתקן.

I נקודת מפגש 73