מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

רשוק התינחו ןמלגיפש תוער ךילרא היבא

מחקר ראשון

Pålsson, D., Leviner, P., & Wiklund, S. (2025). Children’s right to participation in Swedish child welfare – The extent, nature and determinants of child interviews during investigations. Child Abuse & Neglect, 162 , 107000. ‏

מטרת המחקר

הילד גורמים שקידמו את השתתפות הילד: גיל לצד זאת, אלה היו ה – ככל שהילד היה גדול יותר, כך גדל הסיכוי למפגש אישי שלו עם העובד הסוציאלי וכך גדל הסיכוי שהוא ייפגש איתו יותר מפעם אחת; – לבנות היה סיכוי גבוה יותר למפגש אישי עם העובד הסוציאלי, מגדר – במקרים של חשד לאלימות פיזית, סיבת ההפניה בהשוואה לבנים; מינית או רגשית, הסבירות למפגש אישי של הילד עם העובד הסוציאלי הייתה גבוהה פי שלושה בהשוואה למקרים של הזנחה. ממצאי המחקר מלמדים כי החובה החוקית לשתף את הילד בענייניו במערכת הגנת הילד אינה מספיקה כדי להבטיח את מימושה של זכות זו בפועל. עוד ניתן ללמוד מממצאי המחקר כי לא לכל הילדים יש הזדמנות למפגש אישי פרטי עם העובד הסוציאלי שלהם, ורק מעטים מהם מקיימים שיח מתמשך עם העובד הסוציאלי, כזה שמאפשר ביטוי ממשי של רצונותיהם ומחשבותיהם. התלות בגיל ובסוג המקרה מצביעה על פרקטיקה לא שוויונית, שלפיה יש ילדים שנחשבים “ראויים לשמיעה” יותר מאחרים. החוקרים קוראים להבהיר בחוק ובנהלים את הנסיבות המצדיקות הימנעות ממפגש אישי עם הילד בתהליך חקירתו במערכת הגנת הילד, וכן להרחיב את ההכשרה המקצועית לעובדים סוציאליים בנוגע לשיח ותקשורת עם ילדים בני גילים שונים.

מחקר זה בחן את מימוש זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת . בשוודיה קיימת חובה חוקית לשתף ילדים בהליכים בשוודיה הילד בעניינם במערכת הגנת הילד, אולם מחקרים מלמדים שיש פערים בין המחויבות המשפטית הזאת ובין מימושה בפועל.

שיטת המחקר

)10.6 ילדים (הגיל הממוצע 2,123 המחקר התבסס על נתונים של 2022-2021 שעברו חקירה ראשונית במערכת הגנת הילד בשנים מכלל חקירות הילדים שהתנהלו במחוזות הנבדקים 78%( בשוודיה באותן שנים). הנתונים נאספו באמצעות שאלונים כמותניים שמילאו העובדים הסוציאליים (מנהלי מקרה) האחראים על התיק. העובדים הסוציאליים התבקשו לדווח בשאלונים על מאפייני הילד ומשפחתו, סיבת ההפניה, סוג ההתערבות ואופן ניהול החקירה, אם הם נפגשו עם הילד בתהליך החקירה והבדיקה של המקרה, ואם הייתה לילד הזדמנות להביע את מחשבותיו ותפיסותיו לגבי תהליך זה. באופן זה ביקשו החוקרים להבין מה היה אופי ההשתתפות של הילד בהליך חקירת המקרה שלו, וכן מהם המשתנים המנבאים את הסבירות לקיום מפגש של העובד הסוציאלי עם הילד. מתהליכי החקירה שערכו העובדים 75%־ הממצאים הצביעו על כך שב 51%־ הסוציאליים התקיים מפגש ישיר עם הילדים. עם זאת, רק ב מהמקרים התקיים מפגש אישי עם הילד שלא בנוכחות הוריו, כלומר – רק במחצית מהמקרים הייתה לילד הזדמנות להביע את דעותיו מהמקרים העובד הסוציאלי 14%־ ורגשותיו שלא בנוכחות הוריו. ב נפגש עם הילד שלוש פעמים ויותר. כלומר, בכל שאר המקרים העובד הסוציאלי נפגש עם הילד עד פעמיים. נתון זה מראה שבמרבית המקרים הקשר בין הילד לעובד הסוציאלי היה קצר ומוגבל, ובכמחצית ). הסיבות שציינו 49%( מהמקרים לא התקיים מפגש אישי עם הילד ), הילד 33.5%( לכך שלא פגשו את הילד: המפגש נתפס כלא נחוץ ), התנגדות של ההורים 24%( ), הילד סירב להשתתף 26.3%( צעיר מדי .)1%( ) ומחסור בזמן 4.6%( ), קשיי שפה 7.5%( הממצאים

נקודת מפגש I 76