מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

סלאוי הצרתו ןילוסא־גנונפוה הנידע ,זפ־ינק לגיס

מכאן שהחסם ליישום יעיל של התכנון המקביל כרוך הן בקושי לקבל החלטות ב"זמן ילד" והן בהשקעה ממשית של המדינה במערך שירותים רחב, המאפשר להעניק למשפחות הזדמנות אמיתית לשיקום מבלי לפגוע בזכותו של הילד לבית קבוע ומיטיב בתוך פרק זמן מוגבל.

הארכה של הליך מנהלי, אלא היא עלולה לבוא על חשבון חלונות התפתחותיים קריטיים לביסוס התקשרות בטוחה ולהחלמה מטראומה.

תכנון מקביל כמדיניות לקידום קביעות מוקדמת

סיכום

) הוא אחד המנגנונים concurrent planning( מודל התכנון המקביל המרכזיים שנועדו להתמודד עם הפער בין השאיפה לשיקום ההורות הביולוגית ובין הצורך להבטיח קביעות מוקדמת עבור הילד. המודל מבוסס על קידום שני מסלולים בד בבד: עבודה לשיקום ההורה הביולוגי לצד הכנה של חלופת קבע למקרה שתהליך השיקום לא .)D’Andrade, 2009; Edelstein et al., 2009( יצלח הדגש על תכנון מקביל נשען על ההכרה בכך שדחייה ממושכת בקבלת החלטות מאריכה את תקופת הארעיות ועלולה לפגוע בהתפתחות הילד. בהתאם לכך נמצא כי תכנון מקביל עשוי לקצר את הזמן עד להשגת קביעות ולצמצם שהייה ממושכת ללא פתרון קבע, בייחוד .)Renk et al., 2025( בגיל הרך מגמה זו משתקפת גם במדיניות בין־לאומית, המדגישה קבלת החלטות מוקדמת בדבר פתרון קבע מתוך הכרה בחשיבותו של "זמן הילד". לוחות זמנים ברורים ASFA בארצות הברית, למשל, נקבעו במסגרת לבחינת קביעות, ותכנון מקביל משולב במסגרת מנגנוני קידום הבית ). מגמות דומות של קידום קביעות מוקדמת Renk et al., 2025( הקבוע )McAlister, 2022( וצמצום תקופות ארעיות מתוארות גם באנגליה Department( ובאוסטרליה, במסגרת המדיניות הלאומית להגנת ילדים .)of Social Services, 2021 ) משמשת דוגמה לתוכנית המקדמת תכנון 2022( בישראל תוכנית יהב מקביל באמצעות ליווי אינטנסיבי של המשפחה, סל מענים גמיש ומערך תמיכה מקצועי רחב, שנועדו לחזק את המשפחה ובד בבד – לקדם 1 יציבות וקביעות עבור הילד. עם זאת, הספרות מצביעה גם על מגבלות משמעותיות ביישום המודל. בין היתר מתוארים מחסור במשאבים ובהכשרה מקצועית, עומס על אנשי מקצוע הנדרשים לקדם בו בזמן שני מסלולי עבודה, וקושי בגיוס משפחות אומנה המסוגלות לשאת את חוסר הוודאות הכרוך בתהליך. נוסף על כך, הורים ביולוגיים לעיתים חווים את המודל ככזה המחליש מראש את מאמצי השיקום, והספרות מצביעה גם על חשש מהטיות מערכתיות והיעדר שוויון ביישומו בקרב משפחות המתמודדות עם עוני, .)Renk et al., 2025( טראומה מתמשכת או השתייכות לקבוצות מיעוט

הידע המצטבר מתחום הטראומה וההתקשרות מצביע על כך שעבור ילדים שחוו פגיעה מוקדמת, יציבות ביחסים וקביעות במסגרת משפחתית אינן רק תנאים רצויים, אלא הן צורך התפתחותי בסיסי. בהקשר זה, שאלת ההורות אינה יכולה להיבחן רק דרך הקשר הביולוגי אלא גם דרך איכות הקשר בפועל, רציפותו ויכולתו לספק לילד בסיס בטוח לאורך זמן. תפיסה מודעת טראומה והתקשרות מחייבת אפוא שינוי באופן שבו המערכות להגנת הילד מקבלות החלטות: מעבר מהתמקדות בלעדית בזמן הנדרש להורה להשתקם, להתבוננות גם בממד הזמן ההתפתחותי של הילד ובמחיר הכרוך בהמתנה ממושכת עבורו, המבוססת על ההבנה שילדות היא תקופה התפתחותית מוגבלת ובלתי הפיכה. בהקשר זה, תכנון מקביל מציע מסגרת פעולה המאפשרת להחזיק בעת ובעונה אחת במחויבות לשיקום ההורות הביולוגית ובצורך להבטיח לילד יציבות, רציפות וקביעות. ככל שהמערכת תשכיל לקבל החלטות מוקדמות יותר בקשר לבית קבוע ויציב עבור ילדים בגיל הרך, כך יהיה אפשר לצמצם פגיעות משמעותיות בילדים בוגרים יותר, שעבורם שאלת ה"חזרה" לחזקת ההורים הביולוגיים עלולה להיות בפועל ניתוק מדמויות ההתקשרות המרכזיות בחייהם, ניתוק שהוא טראומה חוזרת ופגיעה בהתקשרות. עקרון טובת הילד אינו מתייחס רק לתוצאת ההכרעה, אלא גם לאופן שבו היא מתקבלת ולמשך הזמן שעובר עד לקבלתה. ילדים אינם יכולים "לעצור" את התפתחותם עד לקבלת הכרעה בעניינם. לפיכך עיכובים מתמשכים, תקופות ארעיות והיעדר הכרעה אינם ניטרליים. הנתונים המצביעים על הפער בין המדיניות לבין יישומה בפועל, דורשים התבוננות מעמיקה יותר על החסמים המקשים על יישומה. ביניהם חסמים הקשורים בעמדות של אנשי המקצוע המעורבים, החל מעובדים סוציאליים במערכת הגנת הילד הבאים במפגש עם הילד ומשפחתו וכלה בשופטים אשר נדרשים להכריע בעניינם. כמו גם חסמים הכרוכים בהעדר משאבים מתאימים ליישום יעיל.

על כן יישומו של תכנון מקביל מחייב שינוי מערכתי רחב הכולל קיצור הליכים, חיזוק התיאום בין מערכות, הטמעת ידע מתחום ההתפתחות,

, אך היא נשענת על ניסיון 2022 תוכנית יהב פועלת מאז שנת 1 .2014 מצטבר של תוכניות שפועלות כבר משנת

נקודת מפגש I 16