מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

כו"ו "ם ִע חוכ" "לע ח

לא קל לתת לקשר זמן… לפעמים אני יודעת שההורה צריך עוד זמן, אבל אני מפחדת שדברים יידרדרו ואז ישאלו אותי למה לא דיברתי על זה קודם.

מקורות

Dumbrill, G. C. (2006). Parental experience of child protection intervention: A qualitative study. Child Abuse & Neglect, 30 (1), 27-37. Gupta, A., Blumdhardt, H., & ATD Fourth World (2018 ). Poverty, exclusion and child protection practice: The contribution of the 'politics of recognition and respect'. European Journal of Social Work, 21 (2), 247-259. Saar-Heiman, Y. (2022). Understanding the relationships among poverty, child maltreatment, and child protection involvement: Perspectives of service users and practitioners. Journal of the Society for Social Work and Research, 13 (1), 117-144.

סיכום

ממצאי המחקר מהדהדים מחקרים קודמים על שימוש בכוח בעבודה סוציאלית עם הורים ומחדדים כמה דגשים מרכזיים:

1 . אותה אסטרטגיה – למשל, הימנעות – עשויה לשרת מטרות שונות בשלבים שונים של ההתערבות.

2 . עולה הבנה מורכבת של הקשר בין כוח ליחסים: כוח "על" יכול להתקיים גם בתוך קשר קרוב, וכוח "עם" עשוי להתממש גם בהיעדר קשר מבוסס. 3 . הממצאים מדגישים את חשיבות שילובו של ההקשר החברתי בשיחות עם הורים, כך שכוח "עם" נשען גם על אמפתיה חברתית הכוללת הכרה בעוני ובהדרה.

4 . פרקטיקות של כוח "עם" מתאפיינות בעיסוק בסובייקטיביות של ההורים ובאופן שבו הם מפרשים את מציאות חייהם.

עבודה עם הורים במערכת הרווחה מתרחשת בזירה מורכבת, רגישה ורוויית מתחים, שבה עובדים נדרשים לנווט בין אחריות, דאגה, סמכות וקשר, ולקבל החלטות בתנאי אי־ודאות ועומס רגשי. ממצאי המחקר מדגישים כי אין דרך אחת נכונה לשוחח עם הורים, וכי נדרש שיקול דעת מקצועי מתמשך וגמיש. כדי שעובדות סוציאליות יוכלו לעשות זאת, נדרש גיבוי ארגוני להחלטות מקצועיות, לצד הכשרה והדרכה מתמשכות המאפשרות עיסוק ישיר בסוגיות של כוח ובמתחים הכרוכים בהן.

I נקודת מפגש 23