מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

תוללעתהל תובירי ןיב

גישה זו אינה מתאימה עם זאת, חשוב להדגיש לפני ההורים כי שכן במקרים אלו למצבים המאופיינים באלימות או בפערי כוח, Tucker( היא עלולה לשחזר ואף להעמיק את הפגיעה בילד הנפגע .)et al., 2025 בדינמיקות המתקיימות בתחום הקונפליקט ההרסני וההתעללות נדרש מענה רב־שכבתי, הממוקד בראש ובראשונה בהפסקה מיידית Tucker et al.,( של הפגיעה ובביסוס של תוכנית מוגנות ביתית 2023a; 2023b; 2025; Van Kelecom et al., 2025; Whitworth :)et al., 2025 1 . : יש לנסח עם ההורים החלת הכלל "אפס סובלנות לאלימות" כלל משפחתי קשיח ובלתי מתפשר של "אפס סובלנות יש להנחות את ההורים להימנע מענישה גופנית לאלימות". או מתגובות אלימות כאמצעי להטלת משמעת או כדרך , שכן תגובות אלו מעצימות לפתרון קונפליקטים בין האחים תחושות של חוסר אונים ופוגעות בתחושת המוגנות. 2 . יש לעבות במידה ניכרת הגברה דרמטית של ההשגחה: את הפיקוח ההורי על האינטראקציות בין האחים ולצמצם מצבים שבהם הם נותרים לבדם. יש לצייד את הילדים באמצעי תקשורת זמינים שיאפשרו להם להזעיק מבוגר במקרים שבהם הם נאלצים להישאר ללא השגחה. 3 . אחים הגנה על המרחב האישי, על רכוש ועל חיות מחמד: פוגעים נוטים להשתמש בהרס חפצים כאמצעי שליטה. על ההורים להבטיח את פרטיותו של האח הנפגע ולהגן באופן אקטיבי על רכושו האישי, על פרויקטים מבית הספר, וכן על חיות המחמד שלו, מפני גישה של האח הפוגע. 4 . יש לבצע התאמות הפרדה במרחב הפיזי וסידורי שינה: במרחב הפיזי ובסידורי השינה, כגון מעבר לחדרים נפרדים, לצד הקניית כללי בטיחות ברורים ביחס לגבולות הגוף, לפרטיות ולשמירה על מרחבים אישיים. 5 . אחד מעמודי התווך של תוכנית המוגנות הוא מתן תוקף: מתן תוקף עקבי לחווייתו של האח הנפגע. על ההורים ואנשי המקצוע להקשיב לתלונותיו, להתייחס ברצינות לפציעות, לחבלות ולסימני מצוקה, ולהעביר מסר ברור – הם מאמינים לו ופועלים להגנתו. מתן תוקף לחוויית הפגיעה הוא רכיב מרכזי בשיקום תחושת הביטחון הפסיכולוגי ובשלילת הלגיטימציה של הדינמיקה הפוגענית.

לשם כך ניתן להיעזר בשאלות מנחות: האם האלימות הפיזית נמשכת מעבר לגיל הרך? האם יש פערי כוח בין האחים? האם הפגיעה חוזרת או מתמשכת לאורך זמן? האם נעשה שימוש באמצעים מחמירים, כגון כלי נשק, או נגרמה פציעה של ממש? האם אחד הילדים חושש מהאינטראקציה, נמנע ממנה או נתון לשליטה מתמשכת של האח האחר? האם הקונפליקטים מסתיימים בעקביות בשליטה של אותו צד? האם ניכרת הסלמה בעוצמת התוקפנות או בתדירותה, והאם קיימות עדויות לנזק פסיכולוגי ממשי, כגון חרדה כרונית, פגיעה באוטונומיה או דפוסים של שליטה מתמשכת? תשובות חיוביות לכמה מן השאלות הללו מצביעות על דינמיקה הרסנית, ובמקרים Tucker et( מסוימים – על התעללות המחייבת התערבות מקצועית .)al., 2023b; Tucker et al., 2025 התערבות מותאמת־חומרה: על ההתערבות להיות מותאמת לרמת החומרה של הדינמיקה בדינמיקות המתקיימות בקצה הנורמטיבי של הרצף, כגון האחאית. יריבות וקונפליקט בונה, אין בהכרח צורך בהתערבות מקצועית ), אולם הדרכה הורית עשויה להיות בעלת ערך Tucker et al., 2025( מניעתי. בהקשר זה חשוב להנחות הורים להימנע מתיוגים ומהשוואות בין אחים, לשמור על הוגנות ביחס לילדיהם ולעודד אינטראקציות חיוביות. בתוך כך יש לסייע להורים לטפח בקרב ילדיהם מיומנויות בסיסיות של ויסות רגשי, כגון השהיית תגובה, זיהוי ושיום של רגשות וביטויים באופן מותאם ומכבד, כבסיס לניהול קונפליקטים בין־אישיים. בד בבד נדרשת מן ההורים יכולת לשמש מודל לוויסות עצמי ולתקשורת מכבדת, בפרט במצבי עימות, שכן התנהלותם מהווה .)SAARA, 2024( מקור למידה מרכזי עבור הילדים כאשר מדובר בקונפליקט בונה, מומלץ להדריך את ההורים להימנע מפתרון ישיר של הקונפליקט עבור הילדים, ובמקום זאת ) הכולל את Tucker et al., 2023b( להפעיל תהליך גישור מובנה הרכיבים הבאים:

1 . קביעת כללי יסוד לשיח, כגון הקשבה הדדית ואיסור פגיעה;

2 . הבהרת מוקד המחלוקת;

3 . פיתוח אמפתיה באמצעות התייחסות לנקודת המבט של כל אחד מן הצדדים;

4 . העברת האחריות אל הילדים – לגיבוש, להסכמה וליישום של פתרון – תוך הימנעות ההורה מנקיטת עמדה או הכרעה.

I נקודת מפגש 31