מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

דבר העורכות

מציג ממצאי מחקר המבוססים על ד”ר מיקי מילר־איתי מאמרה של סיפורי הצלחה של טיפול מודע־טראומה. הכותבת מזהה חמישה רכיבים מרכזיים הנתפסים על ידי הורים כמשמעותיים: טיפול בהורות, בניית נרטיב הטראומה, פסיכואדיוקציה, משחקיות וחוויות הוריות מיטיבות, וכן שיתוף פעולה ואמון. מציע פרדיגמה מודעת־עוני לעבודה עם הורים ד”ר יובל סער־הימן וילדים במצבי סיכון, ומראה כי אי אפשר להבין סיכון לילדים בלי להתייחס לתנאי החיים, העוני וההקשרים החברתיים שבתוכם מתקיימת ההורות. הוא מדגיש שהשקעה בהורים, ביחסים ובתנאים המאפשרים הורות מיטיבה אינה עומדת בניגוד להגנה על הילד, אלא היא חלק מרכזי ממימושה. מציג את מיזם “אם הדרך” שמטרתו יעל חזן־ארזי מאמרה של התערבות דו־דורית עם אימהות צעירות במצבי סיכון וילדיהן בגיל הרך. מיזם זה משלב דיור, ליווי רגשי, הדרכה הורית וקידום התפתחות הילד. הכותבת מדגישה כי יציבות, קשר טיפולי מיטיב ומענה מותאם לצורכי האם והילד יכולים לצמצם מצבי הזנחה ולסייע בשבירת מעגלי מצוקה בין־דוריים. ראמא בדיר עיסא, רעות שפיגלמן ואילאיל במדור “מה חדש”, סוקרות מחקרים העוסקים בהורות בהקשר של ילדים נפגעי התעללות לוין והזנחה. המאמר מציג שלוש זוויות משלימות – השלכות בין־דוריות של טראומה, זיהוי מוקדם של דפוסי הורות לא מיטיבים והתערבויות הוריות יעילות – ומדגיש את חשיבותו של מבט רב־מערכתי המשלב רגישות בין־דורית, זיהוי מוקדם והתערבות מקצועית מותאמת. אנו מקוות כי הגיליון יתרום להעמקת הידע, יעורר מחשבה ויעשיר את עבודתם של אנשי ונשות המקצוע המלווים ילדים ומשפחותיהם במסע המורכב של פגיעה, החלמה וצמיחה.

דן בעבודת ועדות הפטור ובמתח תקווה אדלשטיין ונגה לוי מאמרן של שבין חובת הדיווח והמסלול הפלילי ובין האפשרות לבנות חלופה טיפולית מוגנת, כאשר טובת הקטין עומדת במרכז. המאמר מדגיש את חשיבות העבודה הטיפולית עם הורים – כהורים פוגעים, כהורים לילד פוגע או כהורים לילד שנפגע – כשהמטרה היא לחזק מוגנות, אחריות הורית ותהליכי שיקום במשפחה. עוסקת במאמרה בהעברה בין־דורית של ד”ר שירלי בן־שלמה טראומה, הזנחה והתעללות, ומראה כיצד חוויות ילדות לא מעובדות ממשיכות להשפיע על ההורות ועל הקשר עם הילדים. היא מדגישה כי בתוך קשר טיפולי בטוח ניתן לזהות את החיבור בין העבר להווה, לעבד את הכאב, ולפתח יכולת לראות את הילד כסובייקט נפרד, בעל צרכים ורגשות משלו. מתמקדת בתוקפנות ובהתעללות בין ד”ר מיוריאל בלקני־נהורא אחים, ומציעה להבחין בין יריבות וקונפליקט נורמטיביים ובין דפוסים מתמשכים של פגיעה המחייבים זיהוי והתערבות. המאמר מדגיש כי יש להבין את התופעה לא רק דרך היחסים בין האחים, אלא בתוך ההקשר המשפחתי הרחב – גבולות, היררכיה, קואליציות ותפקוד הורי וזוגי. מתחקה במאמרה עינת לוי גילוי עריות בילד מחולל שבר במשפחת הילד. אחר שבר זה ובוחנת את תהליך האיחוי וההתמודדות של הילד הנפגע ושל ההורה הלא מעורב. המאמר מדגיש את חשיבות הליווי הטיפולי בהורה כחלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה והצמיחה של המשפחה כולה. מתוך מבט אינטגרטיבי, הוא מציע הבנה של המעשה הטיפולי כתהליך של ביסוס מוגנות, עיבוד טראומה ומתן תוקף, המאפשרים בנייה מחודשת של מרחב נפשי המבוסס על אמת, נפרדות ותקווה. עוסק ד”ר דפנה צין, איריס (מנדה) בן-יעקב ועינב לוק מאמרן של בהתמודדות החינוכית עם התנהגות מינית לא מותאמת בין ילדים. הכותבות מדגישות את חשיבות הליווי של כלל הילדים והוריהם, ומציעות גישה המשלבת מוגנות וגבולות לצד הימנעות מתיוג, תוך חיזוק השותפות עם ההורים וקידום תהליכי תיקון והחלמה. מתמקדת בפגיעה מינית בין אחאים ובהשלכותיה על ההורות מרב סבן והמשפחה. היא מתארת את המלכוד שבו נתונים ההורים ומדגישה את תרומתו של טיפול זוגי־משפחתי אמפתי לעיבוד המשבר, לחיזוק התפקוד ההורי ולשיקום המשפחה. מציעות במאמרן מעבר ד”ר עדינה הופנונג־אסולין וד”ר סיגל קני־פז – מתפיסה של מפגש מפוקח בלבד במרכזי קשר לתפיסה של מפגש מכוון קשר, המבוססת על עקרונות של טראומה והתקשרות. הכותבות מדגישות כי ליווי מקצועי בזמן אמת יכול להפוך את המפגש למרחב שמגן על הילד, מסייע לוויסות רגשי, תומך בהורה ומקדם אפשרות לקשר מיטיב ובטוח יותר.

טלי שלומי ויפה ציונית עורכות

I נקודת מפגש 5