מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

רשק ןווכמ שגפמל חקופמ שגפממ

במאמר הנוכחי נציג מודל לליווי מפגשים במסגרת מרכזי קשר, על פי תפיסה פיקוחית טיפולית הנשענת על עקרונות של עבודה מודעת 1 .)Hoffnung-Assouline & Knei-Paz, 2024( טראומה והתקשרות המודל מציע מסגרת מושגית וקלינית להבנת הצרכים של ילדים והורים במפגשים במרכזי קשר, ולתכנון התערבויות המקדמות ביטחון, ויסות וקשר. במסגרת זו משולבים ליווי, תיווך והכוונה בזמן אמת לשם שיפור מיומנויות הוריות, לצד הערכה מקצועית של טיב הקשר, הנשענת על התבוננות קלינית מעמיקה של המלווה, בהתאם לשבעה קווים מנחים קליניים. בתוך כך המאמר מציע לראות במרכזי הקשר זירה טיפולית ייחודית לתמיכה בקשר הורה–ילד, אף שמדובר בסביבה שבה המפגשים מתקיימים מתוך צו חוק. הרקע של הילדים המגיעים למפגשים במרכזי הקשר רצוף לעיתים קרובות באירועים טראומטיים בילדות, אשר פגעו בהתקשרות עם הדמויות הקרובות להם ביותר. אלו אירועים שהובילו, בין השאר, לצורך בקיום מפגש מפוקח עם ההורה. לפיכך המפגש במרכז הקשר טעון בחוויות רגשיות מורכבות ובפוטנציאל להתעוררות של זיכרונות טראומטיים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבמצבי פרידה וגירושין המאופיינים בקונפליקט גבוה ילדים נתונים בסיכון מוגבר לחשיפה לאלימות בין־הורית, להזנחה רגשית ולהצטברות חוויות טראומטיות .)van Berkel et al., 2024( נוספות טראומה בילדות מתייחסת לאירוע או לרצף אירועים שיש בהם איום על החיים, על שלמות הגוף או על השלמות הפסיכולוגית, כאשר הילד חווה את עצמו או את הדמות המטפלת בו כנתונים בסכנה, כגון אלימות זוגית, הזנחה, פגיעות רגשיות או פיזיות, חשיפה להתמכרויות או למצוקה נפשית של דמות הורית, ולעיתים גם פרידה פתאומית מדמות התקשרות משמעותית. אירועים אלה מייצרים הצפה חושית ורגשית, שבה המידע הנקלט נתפס כבלתי נסבל לעיבוד ומערער את תחושת הביטחון הבסיסית. כאשר הטראומה מתרחשת בתוך המערכת המשפחתית היא מוגדרת כטראומה התפתחותית, המדגישה את ממדיה הבין־אישיים ואת פגיעתה במערכת ההתקשרות הראשונית. במצבים אלה הסביבה, שאמורה לשמש מקור להגנה, ויסות ומשמעות, עלולה להפוך למרחב המאופיין בסכנה ואיום מתמשך. טראומה בין־אישית משפיעה על ילדים בכל היבט התפתחותי, ובכלל זה על .)van der Kolk, 2014( ההתקשרות עם המטפלים העיקריים שלהם טראומה בין־אישית והשלכותיה על מפגשים במרכזי קשר

כאשר המפגש עם ההורה מתקיים על רקע טראומה, הילד עשוי לבטא מגוון תגובות רגשיות והתנהגותיות, כגון הימנעות, תוקפנות, קיפאון, רגרסיה או הצפה רגשית, המשקפות מצב של דריכות גבוהה. לצד אלו עשויים להופיע גם רגשות מורכבים כגון געגוע, כפל נאמנויות וקושי בפרידה, המבטאים את האתגר שבמעבר בין דמויות ההתקשרות. בשל מורכבות המפגש והמעברים החדים, נדרש מעבר מתפיסה של פיקוח גרידא על המפגשים לתפיסה של ליווי פיקוחי־טיפולי. מכאן נגזרת חשיבותה של עמדה מקצועית המבוססת על הבנה מעמיקה של השפעת הטראומה על הקשר ההורי־ילדי ומתוך רגישות לצרכיו ההתפתחותיים והרגשיים של הילד. תפיסה זו נשענת על עקרונות של עבודה מודעת טראומה והתקשרות. היא רואה במפגש לא רק מרחב השומר על ביטחון פיזי אלא מרחב השומר על הביטחון הפסיכולוגי של הילד, ובה בעת – הזדמנות להתערבות מתווכת ומקדמת קשר. המודל הפיקוחי־טיפולי לליווי ביקורים נשען על עקרונות של התערבות )CPP – Child-Parent Psychotherapy) מודעת טראומה והתקשרות ). המודל מציע להתבונן בהיסטוריה Lieberman & Van Horn, 2008( הטראומה של הילד וההורה דרך שתי עדשות משלימות – זו של והאופן שבו הושפע ממנה, כבסיס ההתקשרות שחווה הילד וזו של להבנת דפוסי הקשר ולתכנון ההתערבות. המודל מארגן את ההתערבות סביב שלושה שלבים מרכזיים בתהליך ליווי הביקורים: לפני המפגש, במהלך המפגש ולאחר המפגש. בשלב ההכנה מתקיימים הערכה, איסוף מידע על חוויות טראומטיות וטריגרים אפשריים, והכנה של הילד, של ההורה ושל דמויות התקשרות משמעותיות נוספות. במהלך המפגש נעשה שימוש בהתערבויות המכוונות לקידום ביטחון, ויסות וקשר. לאחר המפגש מושם דגש על תמיכה במעברים, עיבוד רגשי ותכנון ההמשך. על בסיס עקרונות אלו פותחו שבעה קווים מנחים קליניים, המתרגמים את עקרונות המודל לפרקטיקה של ליווי ביקורים במרכזי קשר :)Hoffnung-Assouline & Knei-Paz, 2024( יצירת מרחב בטוח קו מנחה ראשון: תפקיד המלווה במהלך המפגש אינו מתמצה בשמירה על בטיחות פיזית בלבד, קרי – שהמבוגר לא יפגע בשלמות הגוף של הילד, אלא הוא כולל גם התבוננות באינטראקציה דרך עדשת הטראומה, כדי עקרונות המודל: טראומה והתקשרות כמצפן מקצועי

עקרונות העבודה על פי המודל הוטמעו במסגרת הכשרות למנהלים, 1 עובדים סוציאליים ומלוות משפחה במרכזי קשר, אשר התקיימו בבית .2025–2023 הספר המרכזי להכשרת עובדי רווחה בשנים

I נקודת מפגש 59