מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

רשק ןווכמ שגפמל חקופמ שגפממ

במסגרת מפגשים מפוקחים המלווה יכולה להבליט כוונות מיטיבות אלה, למשל – באמצעות הפניית תשומת ליבו של הילד למאמץ שהשקיע ההורה כדי להגיע למפגש, או להיבטים חיוביים באינטראקציה במהלך המפגש – משחק משותף, מחווה של דאגה או ביטויי געגוע ואהבה. גם במצבים מורכבים יותר, כאשר התנהגות ההורה אינה הולמת את צורכי הילד, המלווה ידאג להכוונה להתנהגות בטוחה ומותאמת יותר. בד בבד רצוי שהמלווה ימסגר מחדש את התנהגות ההורה, מתוך הדגשה של המניעים האוהבים או הדואגים העומדים בבסיסה, אולם חשוב שהמסגור של הדגשת הכוונות המיטיבות יהיה אותנטי ומותאם למה שהמלווה אכן מזהה בפועל ושיותאם למציאות כפי שהילד חווה אותה. בניית נרטיב מותאם לילד קו מנחה שביעי: ילדים זקוקים למבוגר שיסייע להם להבין את המתרחש בחייהם. כאשר מדובר באירועים טראומטיים, כאשר לא ניתן הסבר, הנטייה שלהם תהיה לפרש אירועים מורכבים אלו ככאלה שקרו באשמתם, Lieberman( ובהתאם – לקבל עליהם אחריות למה שאינו בשליטתם &). לפיכך בניית נרטיב לילד, המעניק הסבר מותאם Van Horn, 2009 התפתחותית לאירועים שהובילו למפגשים במרכז הקשר, הוא מרכיב חשוב בכל שלבי הליווי. תיאור האירועים, מתן מילים, פשר ומשמעות – הן לחוויות העבר והן למפגש הנוכחי – מאפשרים ליצור לילד מסגרת מארגנת. לעיתים לא תתאפשר בניית הנרטיב על כל חלקיו במסגרת מרכז הקשר, ולכן רצוי לאפשר – לילד ולהורה בנפרד – מרחב טיפולי נוסף, שבו הם יכולים להרחיב את הנרטיב. לשם כך יש צורך להיעזר בגורמים טיפוליים נוספים (טיפול במסגרת נוספת, אמנה, מרכז הורים ילדים, מרכז חירום, מקלט). נוסף על כך, לא פעם ייתכן חוסר תמימות דעים באשר לנרטיב: סדר התרחשות האירועים, אופן הצגת ההורה ושל מי האחריות. במקרים אלו יש לשאוף להבניית נרטיב שבו יש הסכמה על מכנה משותף רחב, הקרוב ביותר למציאות שחווה הילד. במסגרת זו מוצע לבנות עם הילד נרטיב התפתחותי המבוסס על "מודל המשולש", המארגן את סיפורו סביב שלושה היבטים מרכזיים: האירועים הטראומטיים, התגובות הרגשיות וההתנהגותיות של הילד Lieberman( שנובעות מהם, והאפשרות להתערבות, תיקון ותקווה .)et al., 2015 1 . ב'צלע האירועים' יתואר מה התרחש בחייו של הילד – האירועים והחוויות שהובילו למפגשים עם ההורה במרכז הקשר, מתוך התייחסות לצרכיו ההתפתחותיים של הילד באותה תקופה, שהצריכו הגנה והשמה במקום מסוים.

מיוחדת ליצירת רגעים משותפים של משחק והנאה בין ההורה לילד במפגשים טעונים רגשית. המשחק מאפשר חיבור שאינו מילולי ויצירת חוויות מהנות חיוביות. משחקיוּת עשויה לשמש גורם מגן הממתן מצבי לחץ ומתח ביחסים, להכניס ממד של תקווה אל תוך הקשר בין Hughes & Baylin,( ההורה לילד ולאפשר תיקון של חוויות העבר .)2012; Lieberman & Van Horn, 2008 לפיכך מומלץ כי חדר המפגש יכלול משחקים המאפשרים העמקת האינטראקציה בין ההורה לילד וביטוי של תמות ביחסים, כגון קרבה ודאגה, מצבים של טיפול, תיקון וטיפוח. יש לדאוג לצעצועים המתאימים לילדים בגילים ובשלבים התפתחותיים שונים (בובות משפחה, חיות, כלי מטבח או ערכת רופא). כאשר מתעורר קושי בהתנעת משחק ספונטני בין ההורה לילד, נדרש מהמלווה לפעול ביצירתיות ולהצטרף למשחק באופן פעיל, כדי לעודד את התפתחותו. ישנם מצבים שבהם, למרות מאמצי המלווה, קשיי ההורה אינם מאפשרים התפתחות של משחק או יצירה, וההורה מתמקד בפעילויות של הבעת הקשר דרך האכלה, שאלות "חוקרות" או מסרים חינוכיים ממשמעים. במקרים אלה חשוב שהמלווה יתווך את פעולות ההורה מתוך מבט שמדגיש את הכוונות המיטיבות של ההורה (ראו קו מנחה שישי) ויוודא שביטחונו הפסיכולוגי של הילד נשמר (ראו קו מנחה ראשון). כאשר המסוגלות ההורית מוגבלת, או כאשר האינטראקציה עם הילד לא תמיד מותאמת ונפגעה בעקבות הטראומה, יש חשיבות מיוחדת לזיהוי ולהדגשה של כוונות ואזורים שבהם ההורה מביע אהבה ודאגה אותנטיים כלפי הילד – גם אם זה נעשה בדרכים עקיפות. בדרך זו מאפשרים לילד לפתח תפיסה מורכבת ומאוזנת יותר של ההורה ושל עצמו. איתורם של רגעים מיטיבים באינטראקציה בין הורה לילד ) "מלאכים" Lieberman et al., 2005( מכונים על ידי ליברמן ועמיתיה ). אלה רגעים של כוונה הורית מיטיבה, אהבה או דאגה, angels( העומדים כאזורים שמורים אל מול – ולא בסתירה – ל"רוחות הרפאים" ) המייצגות את חוויות הטראומה והפגיעה מן Fraiberg et al., 1975( .)Lieberman et al., 2005( העבר כאשר המפגש מאפשר לזהות ולהדגיש היבטים חיוביים בהורות, הכוללים מחוות של קרבה, דאגה ואכפתיות, הוא עשוי לסייע לילד להחזיק בתוכו דמות הורית מורכבת יותר, הכוללת גם “מלאכים” בתוך סיפור חייו. מכיוון שהילד גם מזדהה עם ההורה וקשור אליו, הדגשת רגעים אלו על ידי המלווה במפגש מסייעת לגיבוש תחושת עצמי .)Lieberman et al., 2005( קוהרנטית בתהליך ההתפתחות של הילד הדגשת הכוונות המיטיבות קו מנחה שישי: של ההורה

I נקודת מפגש 61