מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

זפ-ינק לגיסו ןילוסא-גנונפוה הנידע

2 . לאחר מכן ניתן מקום לתגובות הרגשיות וההתנהגותיות של הילד, שהתפתחו בעקבות האירועים (אלו יכולות לבוא לידי ביטוי גופני, כגון חוסר ויסות או הרטבה או רגשות המביעים כעס, געגוע), מתוך מתן תוקף ונרמול לחוויות אלו. 3 . לבסוף 'הצלע השלישית' – מטרתה להדגיש את המרחב הבטוח במרכז, את המפגש שעליו אחראית המלווה ואת הפוטנציאל החיובי הטמון במפגשים לקשר הורה–ילד. הכרה מפורשת בחוויית הילד וברגשותיו מצד מבוגר משמעותי חיונית לתחושת הביטחון הרגשי, למניעת עיוותים בתפיסת העצמי ולהבנת המציאות. כל אלו יכולים לסייע לילד בוויסות של רגשות עוצמתיים .)van der Kolk, 2014( ושל התחושות הגופניות הנלוות אליהם רקע יואב, בן חמש, מגיע למרכז קשר לפגוש את אביו לאחר נתק של כחצי שנה. הוריו התגרשו על רקע אלימות זוגית קשה כלפי האם, שלה היה יואב עד. בעקבות האירועים הוצא צו הרחקה נגד האב, ובהמשך הוחלט על חידוש הקשר במסגרת מפגשים מפוקחים במרכז קשר. יואב מתואר כילד חכם ורגיש הסובל מסיוטים, מרגישות לרעשים ומקושי בוויסות רגשי, בעיקר סביב מעברים בין דמויות התקשרות. לפני המפגש במסגרת הסדרת חוזה הביקורים במרכז הקשר מול כל אחד מההורים, הוסברה להם החשיבות של בניית נרטיב עבור יואב כמתן הסבר למפגשים, והתבקשה הסכמתם לנרטיב המוצע. לאחר איסוף ההיסטוריה של המשפחה (מהגורם המפנה – עו"ס לסדרי דין) הוסכם על נרטיב שמסביר את סיבת המפגשים. יואב והאם הוזמנו לפגישת היכרות מקדימה במרכז הקשר, כדי להכיר את החדר שבו יתקיימו המפגשים. למרות הצורך במתן תוקף לחוויה שיואב נכח בה, שחשיבותו הוסברה לאב, האב הביע התנגדות לדבר על האלימות שלו, מחשש שהדבר ישפיע על התהליך המשפטי. במצבים אלו של התנגדות, שהם שכיחים, יש לשאוף ליצירת נרטיב שיהיה הקרוב ביותר למציאות, מבלי לסלף עובדות. הנרטיב שנבחר היה: "אימא ואבא רבו וזה היה מאוד מפחיד. אימא פנתה למשטרה וביקשה שאבא לא יגיע אליכם הביתה כדי לשמור על עצמה ועליך. לא נפגשת עם אבא הרבה זמן, אז אולי אתה מרגיש כל מיני דברים כמו חשש וגם געגוע. לאבא היה חשוב לפגוש אותך. בית המשפט, שהתפקיד שלו לשמור על ילדים, קבע שתיפגשו כאן, במרכז הקשר. אני (המלווה) אהיה איתך ועם אבא במשך כל המפגש, וכל דבר שתרגיש ותצטרך – אני כאן בשבילך. אימא תחכה בחוץ ותאסוף אותך בסוף המפגש". דוגמה קלינית

מטרת הנרטיב היא לספק מסגרת מארגנת למפגשים עם האב, לתאר את הנסיבות שהביאו למפגשים במרכז קשר, לשיים את הרגשות האפשריים שיואב בא עימם ולהבטיח ליואב תחושת ביטחון (קו מנחה שביעי). המלווה מדגישה את הרצון של אבא לפגוש את יואב (קו מנחה שישי). בד בבד עם המפגשים המתקיימים במרכז הקשר, הופנו ההורים לטיפול מעמיק בנושא האלימות – טיפול שיאפשר לאב להכיר באלימות ובהשלכותיה על יואב וטיפול דיאדי ליואב ואימו, כך שיוכלו לעבד את חוויות האלימות בבית ולחזק את ההתקשרות ביניהם .)2022 , (קריגל והופנונג־אסולין מהלך המפגש עם הגעתו למרכז הקשר, יואב נאחז באימו ומסרב להיכנס. העובדת הסוציאלית המלווה את המפגש פונה אליו ואומרת: "שלום יואב, אתה זוכר אותי כשהכרתי לך את מרכז הקשר? היום הגעת לפגוש את אבא, אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. נראה שאתה קצת חושש, אולי גם מתרגש, וזקוק לאימא. אימא תחכה לך כאן, בחוץ, ואתה תצא אליה בסוף המפגש." יואב הסכים להיכנס, אולם כאשר נכנס למפגש עצמו, הוא עמד מבויש ליד המלווה. אביו ניגש אליו וניסה לשכנעו להציץ במשחק שהביא לו מתנה. יואב נראה מסויג, ולכך הגיב האב באמירה: 'זהו, שכחת אותי? אתה כבר לא אוהב את אבא?' למלווה אמר האב מעל ראשו של יואב: 'תראי מה זה, מה היא עשתה האישה הזאת, לקחה ממני את הבן'. ברגעים אלו המלווה נבוכה ומבינה שביטחונו הפסיכולוגי של יואב מאוים, ושהוא עלול להרגיש אשמה וכפל נאמנויות. המלווה אומרת לאב וליואב: 'לא נפגשתם המון זמן. אתה יודע אבא, כשלא מתראים הרבה זמן, גם עם מישהו קרוב, אז אפשר להרגיש כל מיני דברים, וגם חשש. זה לא אומר שיואב שכח או לא אוהב אותך, יואב זקוק לזמן להתרגל. חשוב לי לומר לשניכם – אימא לא לקחה את יואב מאבא, כפי שסיפרתי גם לך אבא, הסברתי ליואב שיש אנשים שזה התפקיד שלהם לשמור על ילדים, והם אלו שהחליטו שהמפגשים יתקיימו כאן, במרכז הקשר". בתיווך זה, המלווה משקפת את ההתנהגויות של יואב ובכך מנרמלת אותן, מסירה ממנו אשמה ומסייעת לאבא להתבונן בהתנהגויות של בנו וברגש שעומד מאחוריהן, כדי להפחית חרדה אצל שניהם (קו מנחה ראשון ורביעי). לאחר סיום המפגש לאחר סיום הביקור המלווה מלווה את יואב בחזרה לאימא ומשתפת אותה: 'אימא, בהתחלה ליואב לא היה קל להיכנס למפגש עם אבא. הוא קצת חשש, ונצמד אלי. אחרי שדיברנו קצת על הקושי להיפגש אחרי כל כך הרבה זמן, והזכרנו שהשופט הוא זה שהחליט שהמפגשים יתקיימו במרכז קשר, היה ליואב קל יותר, והוא ואבא שיחקו יחד במשחק שאבא הביא'.

נקודת מפגש I 62