מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

רשק ןווכמ שגפמל חקופמ שגפממ

במעבר בין דמויות ההתקשרות (קו מנחה שני) המלווה משתפת את האם במה שהתרחש במפגש. כדמות ההתקשרות העיקרית, חשוב שאימו תדע מה עבר על בנה בשעה זו, ואם חווה קושי, היא תוכל להכיל אותו. המסר נאמר בנוכחות יואב, כדי שיואב יחוש מוגן וייווצר רצף במעברים בין הוריו. מטרת התיווך – להכיל גם את אימא, שבוודאי הייתה מודאגת בעת המפגש. לאחר שהמלווה נפרדת מיואב ומהאם, היא חוזרת לשיחה קצרה עם האב כדי להכיל את הרגשות שהוא נושא עימו ולסייע לו לחשוב על בנו ועל התנהגותו באופן רפלקטיבי (קו מנחה שלישי). המשמעות הקלינית וינייטה זו ממחישה כיצד ליווי מודע טראומה במפגשים מפוקחים מאפשר למלווה לשלב בין כמה מטרות התערבות, על פי הקווים המנחים המאפשרים להפוך את המפגש ממעמד של פיקוח בלבד למרחב מתווך המכוון להבנה, ויסות וקידום קשר. מפגשים מפוקחים במרכזי קשר אינם חייבים להישאר בגדר פיקוח בלבד. כאשר הם מלווים מתוך עמדה מקצועית מודעת טראומה והתקשרות, הם מאפשרים להפוך את המפגש למרחב עבודה פעיל המכוון לחיזוק הביטחון הפסיכולוגי של הילד ולקידום אינטראקציה הורית מיטיבה. המודל המוצע במאמר זה מבקש להציע מסגרת עבודה יישומית המכוונת את אנשי המקצוע לנצל את רגעי המפגש עצמם כהזדמנות להתערבות מתווכת, שבה המלווה פועל בהתאם לשבעה קווים מנחים קליניים: יצירת תחושת ביטחון, ליווי המעברים בין דמויות התקשרות, תמיכה רגשית בהורים, מתן פשר להתנהגויות הילד, קידום רגעים של משחק והנאה, הדגשת הכוונות המיטיבות של ההורה ובניית נרטיב מותאם לילד (ראו טבלה). המודל אינו מתעלם מהמגבלות הארגוניות ומהמשאבים המצומצמים המאפיינים לעיתים קרובות את עבודת מרכזי הקשר, אך הוא מציע שפה מקצועית ומודל יישומי המאפשרים לעובדים הסוציאליים המלווים לפעול באופן פרואקטיבי, כזה המאפשר לשמור על הילד מפני הקושי הטמון במפגשים אלו. כמו כן המודל מאפשר לא רק הגנה על הילד כי אם גם מרחב מכיל עבור דמויות ההתקשרות, ומסייע בקידום קשר מיטיב עבור כל הצדדים. סיכום

על יישום המודל

מאז פיתוחו של המודל הוא הוטמע והופץ בכמה מסגרות מקצועיות בארץ ובעולם.

בית הספר המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, בשיתוף השירות למען הילד בישראל, הוביל בשנים הכשרה בנושא ליווי ביקורים, אשר הניחה 2018–2017 את התשתית לפיתוח המודל. המודל מיושם כיום במסגרת אשכול קשר, היחידה האחראית על ליווי הקשר בין ילדים מאומצים למשפחותיהם הביולוגיות במסגרת אימוץ פתוח. המודל הוצג בכנסים בין־לאומיים בתחום בריאות ,)2018( הנפש בגיל הרך, האומנה והגנת הילד באיטליה ). לצד 2023( ) ובאירלנד 2022( ), בספרד 2019( בשווייץ הועברו הכשרות לצוותי 2022־ ו 2020 זאת, בשנים שירותי האומנה בחלק הפלמי של בלגיה. במסגרת שיתוף פעולה מתמשך, פותח במשותף תדריך מקצועי ליישום המודל, והיום פועלים באזור צוותים ייעודיים המיישמים אותו. הכשרות למנהלות ולעובדות 2025־ ו 2023 בשנים סוציאליות במרכזי קשר, לצד קבוצות ליווי והטמעה למלוות משפחה. הכשרות אלו היו חלק ממהלך רחב של משרד הרווחה והביטחון החברתי לקידום עבודה מודעת טראומה והתקשרות במרכזי קשר, והן תרמו לפיתוח, להטמעה ולהרחבה של השימוש במודל. הטמעת המודל צפויה להימשך במסגרת הכשרות נוספות לצוותי מרכזי קשר ברחבי הארץ. בית הספר המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, בשיתוף אגף בכיר משפחה ילדים ונוער בקהילה, הוביל

I נקודת מפגש 63