מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

רבשה ןוקיתב קוסעל

היחסים עם ילדיהם והביעו שביעות רצון מהשגת תקשורת טובה יותר, המאופיינת בקשרים קרובים, פתוחים והדדיים. לדבריהם, תקשורת זו יצרה הזדמנויות רבות יותר לשיח רגשי, להבעת חום וקרבה ולחיזוק תחושת האהבה והביטחון של הילדים במסגרת יחסי הורה–ילד. תפיסת ההורים, כפי שעולה מהראיונות, היא שהקשרים הטיפוליים עם המטפלים ועמדותיהם כלפיהם הפכו למשמעותיים ביותר בתהליך הטיפולי וגרמו להעמקת שיתוף הפעולה מצידם. ההורים תיארו את הדאגה והתמיכה של המטפלים לאורך כל שלבי הטיפול, ואת תחושת התקווה וההעצמה שנוצרה בעקבות האמון ביכולותיהם ובכוחותיהם ההוריים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההורות לילדים בגיל הרך שחוו טראומה. בטיפול הצליחו ההורים לייצר חוויה מתקנת להורות שנשברה. בסיוע המטפל אוחו השברים במרכיבים של ידע, ביטחון, כלים ומיומנויות הוריות, המשמשים משאבי העצמה וחוסן עבורם ועבור ילדיהם. תמה מרכזית נוספת שעלתה בראיונות ההורים היא האפקטיביות של , שפורטה בראיונות בהיבטים של דיבור ישיר על TIC הטיפול בגישת טראומה, טיפול בהורות, שימוש בכלים השלכתיים יצירתיים משחקיים, שיתוף פעולה ואמון. היו הורים שחששו כי דיבור על טראומה יקבע את הזיכרון הטראומטי וכי הבנה עמוקה של ילדים לגבי מה שקרה להם עלולה לפגוע בהם. הם סברו כי ייתכן שילדים ישכחו את האירוע אם לא ידברו עליו, בשל גילם הצעיר. בתגובה לכך הסבירו המטפלים כי כדי לטפל בטראומה, בהשלכותיה ובסימפטומים הנלווים אליה, יש צורך לעסוק בה באופן ישיר. מן הראיונות עלה כי עיבוד הנרטיב של הטראומה היה מרכיב משמעותי בתהליך הטיפולי עבור ההורים. הם תיארו תהליך שבו השתכנעו כי יצירת נרטיב לטראומה חיונית להתמודדות ולהחלמה של ילדיהם. רוב ההורים ציינו כי קיבלו סיוע במציאת דרך לתווך לילדיהם את אשר אירע להם באופן מותאם לגילם, וכי יצירת הנרטיב הפכה לכלי שנשאר עימם גם לאחר סיום הטיפול. היו הורים שסיפרו כי למדו במהלך הטיפול לזהות "שערים" או "פתחי כניסה" לשיח על טראומה, הן במסגרת הטיפול והן בבית. לדבריהם, יצירת הנרטיב סייעה להביא סדר ובהירות לחיי ילדיהם – להבין מה קרה, למי, עם מי והיכן – ובכך תרמה לבניית סיפור החיים של הילד ולהפחתת תופעות של הסתרה, רגשות אשמה, חוסר ודאות וחוסר אונים. מן הראיונות עלה כי מרכיב משמעותי נוסף בטיפול, עבור ילדים והורים ). באמצעות הסברים psychoeducation( כאחד, היה פסיכואדיוקציה פסיכולוגיים וחינוכיים קיבלו הילדים מידע על מה שקרה להם, באופן מותאם לגילם ולהתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית. פסיכואדיוקציה שנמצאו מועילים TIC היבטים של גישת בטיפול בילדים בגיל הרך

בעצמם ובהורות שלהם. הם תיארו את המטפלים כדמויות שהיוו עבורם מודל הורי, והליווי הצמוד של המטפל במהלך הטיפול תרם להתפתחות תחושת מסוגלות הורית וליכולת תפקוד עצמאית לאחר סיום הטיפול. זמן רב לאחר סיום הטיפול חלמתי חלום. החזקתי קנקן זכוכית והוא התנפץ. המטפלת התכופפה לאסוף את השברים... אמרתי לה: עכשיו אני יכולה לחבר את השברים בעצמי. (שרה) המרואיינים הביעו שביעות רצון ממאפייני ההורות שלהם בעקבות השינויים שחוו במהלך הטיפול ולאחריו. תחושת ההצלחה תוארה כהצלחה כפולה – הן בתפקידם כהורים והן בשיפור יכולתם של ילדיהם להסתמך עליהם. דרכי היה שינוי. הייתי אחרת כלפיו אחרי הטיפול. הוא קיבל אימא שמחה יותר, הקשר נהיה חזק יותר. הוא השיג את זה דרכי ולא דרך המטפלת... קיבלתי משוב מאחת הבנות, שחזרתי להיות אימא 'רגילה'. (יפית) היו הורים שתיארו התמודדות עם רגשות בושה ואשמה על כך שלא הצליחו למנוע את הטראומה או להגן על ילדיהם, או שלא הגיבו באופן מיטבי לאחריה. רגשות אלו פגעו בתחושת האמון של ילדיהם בהם כהורים. עם זאת, הם סיפרו כיצד הצליחו במהלך הטיפול 'לשים בצד' רגשות אלו ולחזק את תפקידם ההורי. אחת המתנות שקיבלתי היא היכולת להיות דמות חזקה בחיים שלהם. יש לי הרבה רגשות אשמה, אבל אני מצליחה לשים אותם בצד ולהיות חזקה לילדים... הטיפול היה חוויה מכוננת בחיים. הילדים גדלים ומתפתחים טוב מכל מה שלמדנו בטיפול הזה. (רוני) הורים סיפרו על שביעות רצונם מהשינויים שחלו בקשר עם ילדיהם ובתגובותיהם לסימפטומים רגשיים והתנהגותיים המופיעים בבית ובמסגרת החינוכית. הם תיארו יכולת טובה יותר לזהות אותות מצוקה ולהגיב אליהם באופן מותאם. למדנו איך לקרוא אותה. קיבלנו הרבה כלים. להבין מה עומד מאחורי כל מיני אותות מצוקה. אם היא מאבדת עשתונות לא לכעוס עליה... להבין מה המקור הרגשי ועל מה צריך לעבוד איתה בשביל שזה יהיה בסדר. (אלה) נושא הביטחון האישי עלה לעיתים קרובות, כאשר חלק מן ההורים שיתפו בחרדות ובפחדים הנוגעים לילדיהם ולעצמם, וכן בצורך בהבטחת מוגנות אישית ומשפחתית. פחדתי מאוד... כתוצאה מהטיפול הפסקתי 'למות' פנימית כאימא והייתי פנויה יותר לילדים. הם הרגישו שיש להם אימא שהם יכולים לסמוך עליה. קיבלתי כלים וכוח שלא היו לי קודם לכן. (אפרת) כל ההורים סיפרו כי התחזקה תחושת הביטחון של הילד בהם כהורה וכדמות מגינה, מה שתרם לשיפור תחושת הביטחון העצמי של הילדים ולביטוי לכך בחיי היום־יום. היו הורים שהתייחסו גם למשמעות הרחבה יותר של ההורות לאחר הטיפול, אשר העניקה להם תחושת עניין בחיים, הנאה והגשמה אישית. ההורים תיארו גם שיפור של ממש במערכות

I נקודת מפגש 69