מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

יתיא-רלימ יקימ

לילדים לבטא את חוויותיהם ואת עולמם הפנימי. היו ילדים שהשתמשו במשחק כדי לבטא באופן סימבולי את הטראומה שחוו. החוויה המשחקית והשהות בעולם הדמיון אפשרו להם לחשוף רגשות ולפתח דרכי התמודדות. הציור במפגש הראשון היה של ילדה הנמצאת בחוף הים והיא טובעת... בטיפול, המשחק היה דומיננטי מאוד. היא הציגה את הטראומה שלה בצורה מפורטת ומזעזעת. בדיוק את מה שהיא חוותה, הכול בלי מילים... (שרה) רוב ההורים הדגישו כי הבסיס ליצירת קשר טיפולי הוא שיתוף פעולה הדדי ואמון בין הורה, ילד ומטפל. קשרים חיוביים שנוצרו בין ילדיהם למטפל הגבירו את שיתוף הפעולה ואת האמון שלהם בתהליך הטיפולי וביכולתם לחולל שינוי. הורים בטיפול דיאדי תיארו את יכולתו של המטפל להחזיק בו־זמנית שני מוקדי קשב – לילד ולהורה, וליצור אווירה המאפשרת אינטראקציה מיטיבה ושיתוף פעולה. הורים תיארו את המטפלים במונחים של הערכה, כבוד, הכלה, קשב, אמפתיה ותמיכה. בעיניהם, שיתוף פעולה וחיזוק הביטחון ההורי היו מרכיבים מרכזיים בהצלחת הטיפול בילדיהם. מחקר זה עוסק בסיפורי הצלחה בעקבות טיפול מודע־טראומה. הממצאים מצביעים על חמישה רכיבים מרכזיים בטיפול שנחוו על ידי ההורים כמשמעותיים במיוחד: טיפול בהורות, בניית הנרטיב של הטראומה, פסיכואדיוקציה, משחקיות וחוויות הוריות מיטיבות, TIC־ ושיתוף פעולה ואמון. רכיבים אלה משקפים את עקרונות גישת ה ומשתלבים היטב עם התערבויות מבוססות התקשרות בגיל הרך. מן הראיונות עולה כי התמקדות בהורה היא מרכיב מכריע בתהליך הטיפולי. הטיפול תרם לחיזוק תחושת הביטחון והמסוגלות ההורית, לשיפור התגובות ההוריות ולהעמקת הקשר בין ההורה לילד. שינויים אלו אינם רק תוצאה של התערבות טיפולית, אלא הם מהווים מנגנון מרכזי בהתאוששות הילד מהטראומה ובהחזרתו למסלול התפתחות תקין. בניית נרטיב משותף של הטראומה, לצד פסיכואדיוקציה מותאמת, אפשרו להורים ולילדים להבין את החוויה הטראומטית, לתת לה משמעות ולהתמודד עימה באופן יעיל יותר. בד בבד השימוש במשחקיות ובאינטראקציות חיוביות יצר מרחב בטוח לעיבוד רגשי, לחיזוק תחושת הביטחון והקשר ולחוויות מיטיבות ומזינות הורה–ילד. סיכום

שימשה כלי מרכזי אף בהקשר של הטיפול בהורות, כאשר המטפל השתמש במונחים מעולם הידע ההתפתחותי ובהקשרים פסיכולוגיים כדי להסביר את חוויות הילדים ואת דרכי ההתמודדות עימן. זה היה חשוב בעבר וזה חשוב עכשיו – להיות מסוגלים לדבר על דברים. פחדתי לדבר על דברים. לא ידעתי מה מותר ומה אסור. המתעלל היה אביהם, ופחדתי שאולי זה עלול להיחשב כהסתה נגדו... הרגע שבו המטפלת שיקפה את החוויה נתן לי את היכולת להיות איתם בחוויה ובקושי. היכולת לדבר על הטראומה מגיעה מחדר הטיפולים. (שרה) הורים תיארו את הטראומה כחוויה הפוגעת בהורות, חותרת תחת ביטחונם כהורים, פוגעת ביכולתם של הילדים לבטוח בהם, ובקשר בין הורה לילד. הם הבינו כי בשל גיל ילדיהם, טיפול אינו אפקטיבי ללא התייחסות להורות ולהתקשרות. מן הראיונות עלה כי ההורים קיבלו תשומת לב, הכלה וליווי רגשי לצד הדרכה מעשית כיצד לסייע לילדיהם במצבים הדורשים התערבות הורית. רוב המרואיינים השתתפו בטיפול דיאדי עם ילדיהם, ולכן נוכחותם בחדר הטיפול הביאה את ההורות אל תוך המפגש הטיפולי עצמו. הייתה לנו בעיה קשה ולא ידענו איך להתמודד עם הפחד של הילד מטיפולים רפואיים. קיבלנו הדרכה, והילד יכול עכשיו לקבל טיפול ברוגע. הביטחון שלנו באיך לעזור לו חזר. זה עזר לנו מאוד שעברנו את הטיפול יחד איתו. (תמי) הורים תיארו את הנוכחות ההורית בחדר הטיפול לצד הילד כחלק משמעותי והכרחי בתהליך הטיפולי. רובם ייחסו את השיפורים במצב ילדיהם לתהליכים שהמטפל יזם יחד עימם, בד בבד עם שמירה על תפקידם המרכזי כדמויות התקשרות. נוכחותו וזמינותו של המטפל תרמו לחיזוק תחושת הביטחון שלהם כהורים. במפגשים שנערכו ללא הילדים סיפרו ההורים כיצד יכלו לשוחח בגלוי על רגשותיהם ועל קשייהם ההוריים. פעלתי מהישרדות... היו לי הרבה התפרצויות כעס חזקות. למדתי לעזוב את המקום של התפקוד הטכני ולתת מקום לאהבה אליה. הטיפול היה גם בי. רציתי ליצור קשר אמיתי עם הבת שלי. (אביגיל) כאשר הטראומה התרחשה בתוך המשפחה, הדגישו ההורים את חשיבות האפשרות לדבר בגילוי לב על קשייהם כשורדי טראומה ועל האתגר להמשיך ולהעניק לילדיהם מענה לצורכיהם. הורים רבים תיארו את זמן הטיפול כאינטראקציה חיובית וכזמן איכות עם ילדיהם, אשר סיפק הזדמנויות לחוויות משחקיות משותפות ומיטיבות. בטיפול היו זמנים של תקשורת נורמלית עם הילד, כמו צחוק וכדומה, זה לא היה דבר מובן מאליו באותה התקופה. חדר הטיפול נתן לי אי של שפיות. איך ילד רגיל אמור לחיות, לצייר, לשחק. (רוני)

מן הראיונות עלה כי המפגשים הטיפוליים כללו אמצעים יצירתיים מותאמים לגיל וכלים השלכתיים, כגון ציור, משחק וצעצועים, שאפשרו

נקודת מפגש I 70

Made with FlippingBook flipbook maker