מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

ןהכ רתסא

מי שיכול כלומר, הבסיס להתערבות בטיפול בהורות נעוץ בהכרה ש" " (רבי נחמן מברסלב). אמונה זו אינה תמיד לקלקל, יכול גם לתקן קלה להפנמה, הן על ידי ההורה עצמו והן על ידי מטפלים, ולכן היא דורשת עיבוד וחיזוק בעזרת מדריכים ושותפים לעבודה. ההורה מגויס לתפקידו על ידי הדגשת תחושת המשמעותיות שלו, sense( עבור הילד ועבור המטפל. התחושה שאני משמעותי למישהו ) היא בעלת משקל מוטיבציוני רב, אך היא אינה מובנת of mattering מאליה אצל הורים מרוששים נפשית ופוגעניים. לכן אחת מהמטרות הראשונות של המטפל כרוכה בניטור וזימון חוויות שמאירות את ההשפעה החיובית, המזוהה או הפוטנציאלית, של הקשר שלו עם הילד. נוסף על כך, גיוס ההורה לתהליך הטיפול כרוך בשידור האכפתי והבלתי נלאה של האמון של המטפל בכוונות הטובות וביכולות השינוי של ההורה, גם אם הן מצומצמות באותה העת. מסר זה כולל קבלה שהחסמים והמקורות להתנהגותו הפוגענית הנוכחית של ההורה יכולים להיות מובנים, מעובדים וניתנים להגמשה בתהליך משותף עם המטפל. parent( טיפול בהורות איננו זהה לעבודה במודלים של הדרכת הורים parent( ); אימון הורים parent counseling( ); ייעוץ להורים guidance ) או חינוך הורים, אם כי מרכיבים מגישות אלה כלולים לעיתים training קרובות בטיפול בהורות. הם נבדלים מטיפול בהורות בעיקר בהנחת היסוד הקיימת בדרך כלל בבסיסם לגבי תפקיד המטפל. תפקיד זה כולל מאמץ להסביר, ללמד, להציע, לשכנע, ולכוון את התנהגות ההורה כדי שישנה את התנהגותו. שינוי זה מכוון לכך שההורה ייזום או יגיב בצורה מתאימה יותר באינטראקציות שלו עם הילד. מודלים אלו, במובנים רבים, בנויים על שיטות של פסיכואדוקציה, המנסות לקדם מטרות מרכזיות ביחסים של ההורה עם הילד ולהקטין עוינות ודחייה. לעיתים קרובות עשויה להיות למודלים האלה השפעה מיטיבה, בעיקר עם הורים חדורי מוטיבציה ומווסתים רגשית. מטרות אלו נתפסות כדחופות במיוחד כשמדובר בטיפול בבעיות של ילדים נפגעי הזנחה והתעללות. לעיתים מאמצי השכנוע לשינוי התנהגות ההורה מלווים באיום (גלוי או נרמז) מכוח החוק, כדי להגדיל את המוטיבציה לטיפול ולשינוי. ואולם קיים פרדוקס בכך שהשפעת מודלים אלו הולכת ופוחתת ככל שההורה עצמו נתון במצב של חוסר blocked( ויסות רגשי ותפקודי, ויכולת הטיפול ההורית שלו חסומה ). במצב זה ההורה מתקשה להקשיב ולהפנים Hughes, 2007( )care את הלמידה המוצעת לו, ואינו מסוגל ליישמה בחיי היום־יום. נראה שהמגבלה של השפעות מודלים אלו עשויה לנבוע מכך שהם בנויים הייחוד של טיפול בהורות

בעיקר על פעולת המוח השמאלי, הרציונלי, כמכוון התנהגות. אלא , בייחוד רוב בני האדם אינם פועלים רק לפי תכתיבי המוח השמאלי ש כאשר מדובר במצבים עמוסים רגשית. הדבר נכון במיוחד לגבי הורים במשפחות שבהן מתרחש טיפול פוגעני בילדים, שכן הורים אלו מוצפים בדרך כלל בלחצים נפשיים, אישיים וסביבתיים שהם מתקשים לווסתם. יתר על כן, בהתבסס על שכיחותה של היסטוריית חיים אישיים של חסך ומצוקה, נמצא כי ההורה החשוד בהזנחה או בהתעללות יתקשה לראות במטפל דמות שאפשר לתת בה אמון מיידי. מדובר הן על קושי באמון בין־אישי כללי, שניתן לאפיין כהתקשרות לא בטוחה, והן על קושי במתן "אמון אפיסטמי", כלומר – תפיסת המטפל כמקור בטיפול בהורות יש התייחסות מרכזית ידע שניתן לסמוך עליו. לכן, לוויסות הרגשי של ההורה, להגדלת תחושת הביטחון הפנימי שלו, כתנאי מקדים לשיפור בהבנה, ביכולת בדיקה עצמית ובהתגייסות . לשינוי המתבקש בהתנהגות הורית כדי להחליט על תחילת תהליך של טיפול בהורות פוגענית, המטפל חייב להיות במצב שבו איננו בחרדה ובאחריות ישירה לגבי התעללות והזנחה המתרחשות באותה עת בבית ההורה. זמן מתאים לגייס את ההורה לתהליך הוא לאחר שהופעלו דרכי פיקוח שונות על התנהגות ההורה הפוגעני בעת שהותו עם הילד, או כאשר הילד הורחק זמנית מטיפולו. לעיתים ההורה מודה בפוגענות שלו, רוצה להיגמל ממנה ומעוניין בטיפול. מישהו מבני משפחה, או גורם חינוכי או טיפולי הקשור לילד, עשויים להיות הכתובת האחראית והמפקחת על טובת הילד בעת הטיפול ההורי. הטיפול המוצע להורה יכול לשמש עידוד להרחבת הקשר עם הילד או להחזרת הילד לביתו. העיקרון של חשיבות המוח הימני והקשר הרגשי בתהליכי שינוי connect before you“ :)Dan Siegel( מתומצת באמירה של דן סיגל . ”. כלומר, יש צורך ליצור קשר לפני שאפשר לכוון מחדש redirect לשם יצירת תנאים בטוחים לביטוי רגש, וכן לגילוי מחשבות כמוסות של ההורה בפני המטפל, על המטפל להוכיח ביחסו להורה כי בעיניו מחשבה או רגש הם לגיטימיים, חשובים וניתנים להבנה וקבלה, כל . כאשר ההורה מובן ומוכל, פחות גם אם אין זה כך לגבי כל התנהגות הגנתי, עולה המוטיבציה שלו לשינוי. בתהליך מקביל מתרחשת העברה של הקשר הבטוח של ההורה עם המטפל אל יחסי ההורה עם ילדיו. הידע המחקרי הקיים לגבי יעילות הטיפול מחזק תפיסה זו. כך למשל, סיכומי־על של ארגוני הפסיכולוגים הקנדי והאמריקאי בשני הרגישות והגמישות שבה נערכות העשורים האחרונים מדגישים כי מודלים מבוססים על ביטחון התקשרותי בטיפול בהורות לצורך שינוי הקשר הורה–ילד

נקודת מפגש I 8