מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

יזרא־ןזח לעי

). כאשר ההורה מתמודד עם מצוקה נפשית, טראומה בלתי 2023 מעובדת, עוני או בדידות, נפגעת יכולתו לספק טיפול עקבי ומיטיב.

, כולל משימות 26–18 שלב הבגרות הצעירה, המוגדר לרוב בין השנים התפתחותיות של גיבוש זהות, רכישת השכלה, השתלבות בתעסוקה Arnett, 2000; Tanner & Arnett,( ופיתוח עצמאות כלכלית וחברתית ). כאשר משימות אלו אינן מושלמות, צעירים עלולים להיכנס 2015 לחיים הבוגרים ללא משאבים אישיים וחברתיים מספקים, מה שמגביר .)Courtney et al., 2011( את פגיעותם למצבי סיכון צעירות בסיכון, אשר חוו בילדותן ובנעוריהן אלימות, פגיעות מיניות וחוסר יציבות משפחתית, ולעיתים גדלו במסגרות חוץ־ביתיות, מגיעות לבגרות ללא רשתות תמיכה ממשיות. הן עסוקות בהישרדות – מתמודדות עם עוני, בדידות, תעסוקה פוגענית וחוסר יציבות בדיור ואינן פנויות להתפתחות שמתאפשרת בשלב הבגרות הצעירה (דגן־ .)2016 , בוזגלו וחסון בהקשר זה, היריון בגיל צעיר עשוי לעכב רכישת השכלה וביסוס עצמאות כלכלית וזוגית, ועם זאת – גם להוות נקודת מפנה אפשרית ). בהשוואה לאימהות 2017 , לתהליכי שינוי והתארגנות מחודשת (שמעי מבוגרות יותר, אימהות צעירות נתונות בסיכון גבוה יותר למצוקה נפשית, לדיכאון, לחרדה ולקשיים בתפקוד ההורי. רבות מהן מגדלות את ילדיהן ללא תמיכה משפחתית או זוגית, תוך כדי התמודדות עם עומס רגשי וכלכלי ניכר. הצטברות גורמי הסיכון עלולה לפגוע ביכולת לספק מענה יציב, רציף ומותאם לצורכי התינוק. הזנחה בגיל הרך מתאפיינת בהיעדר מתמשך של מענה לצרכים רגשיים, פיזיים והתפתחותיים, והיא קשורה לפגיעה רחבת היקף בהתפתחות בתחומים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, לצד עיכובים התפתחותיים והתקשרות לא בטוחה. השפעות אלו מצטברות לאורך החיים ומחזקות זו את זו. הזנחה כרונית נחשבת לטראומה בין־אישית הפוגעת בהתפתחות התקינה לאורך זמן. היא משפיעה בעיקר דרך שני מנגנונים מרכזיים: פגיעה בקשר הורה–ילד, המשמש בסיס לוויסות רגשי והתנהגותי, והגברת הפגיעוּת לחשיפה לטראומות נוספות בהמשך החיים .)Stoltenborgh et al., 2013( גורמי סיכון להזנחה בגיל הרך

במצבים אלו, ילדים לאימהות צעירות במצבי סיכון נתונים בסיכון .)De Falco et al., 2014( מוגבר להזנחה ולעיכובים התפתחותיים נוסף על כך, חוויות ילדות שליליות של האם עלולות להעצים סיכון .)Sun et al., 2018( בין־דורי למצוקה גישות תיאורטיות מרכזיות מובילות relational( הספרות מדגישה את חשיבות העבודה המבוססת קשר ) עם אימהות צעירות בסיכון. קשר טיפולי יציב, עקבי ולא practice שיפוטי הוא רכיב מרכזי ביכולת של צעירות להיעזר, בייחוד כאשר הן מגיעות עם חוויות מתמשכות של דחייה, חוסר אמון ופגיעה במערכות יחסים משמעותיות. בהתאם לכך, הדגש הוא על יצירת חוויה של החזקה, שייכות וביטחון בתוך המפגש הטיפולי. ) מבוססת Trauma-Informed Care( ברוח זו, גישה מודעת טראומה על ההבנה שרבות מן האימהות הצעירות חוו טראומות מתמשכות לאורך חייהן, ובהן הזנחה, אלימות ופגיעות מיניות, ניתוק ממשפחותיהן או שהות במסגרות חוץ־ביתיות. טראומות אלו משפיעות על תפיסת העצמי, על יכולות ויסות רגשי ועל תפקוד הורי. גישה זו מבקשת ליצור מרחב טיפולי בטוח, צפוי ולא שיפוטי, ולהבין התנהגויות – המוגדרות לעיתים כקושי או התנגדות – כתגובות הישרדותיות. עבודה סוציאלית מודעת־עוני ) מדגישה כי יש להבין poverty-aware social work( גישה מודעת־עוני מצבי הזנחה וקושי הורי גם בהקשרם המבני. עוני, חוסר יציבות בדיור וחסמים תעסוקתיים אינם רק רקע למצוקה אלא הם גורמים מרכזיים המשפיעים באופן ישיר על יכולת ההורות ועל רווחת הילד. בהתאם לכך נדרש שילוב בין מענה רגשי ובין סיוע קונקרטי בתחומי חיים שונים. התפיסה הדו־דורית כבסיס להתערבות ) מרחיבה את two-generation approach( הגישה הדו־דורית המבט ומתמקדת בקשר ההדדי בין רווחת ההורה להתפתחות הילד. היא מדגישה כי לא ניתן לקדם התפתחות מיטבית של ילדים ללא התייחסות לצורכיהם הרגשיים, ההתפתחותיים והחברתיים של הוריהם ). לכן יש חשיבות לפעילות בו־זמנית Shonkoff & Fisher, 2013( לחיזוק ההורה ולקידום הילד. מחקרים מצביעים על כך שהתערבויות דו־דוריות עשויות להפחית מצבי סיכון, לחזק מסוגלות הורית ולתרום להתפתחות רגשית וקוגניטיבית של ילדים בגיל הרך.

הגיל הרך הוא תקופה מכרעת בהתפתחות הילד, אך גם שלב של פגיעוּת גבוהה.

גישות אלו משתלבות לכדי בסיס תפיסתי משותף להתערבות עם אימהות צעירות במצבי סיכון, הנשענת על שילוב בין קשר טיפולי,

התפתחות מיטבית תלויה בדמות מטפלת יציבה, רגישה ופנויה רגשית, Lin & Faldowski,( המסוגלת להגיב לצורכי הילד באופן מותאם

נקודת מפגש I 80