מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

ןוכיסה לגעמ תא רובשל

. קידום התפתחות הילד 3 המיזם רואה בילד ישות עצמאית ונפרדת מהאם, בעלת צרכים התפתחותיים ורגשיים משלה. בהתאם לכך מתקיים מעקב התפתחותי, שילוב במסגרות חינוכיות וליווי האם בהתמודדות עם צרכים אלו. במקרים שבהם האם מתקשה לספק מענה עקבי, הצוות ממלא באופן זמני פונקציות הוריות חסרות, עד לחיזוק יכולותיה. כך למשל, תינוקות עד גיל שנה זוכים לטיפול ישיר במסגרת התוכנית, מתוך הבנת חשיבותה של היציבות בגיל הרך. בד בבד נעשית עבודה במרחב החיים. המפגש הבלתי אמצעי עם הצוות לאורך שעות היום ובמרחבי חיים שונים (דירת המשפחה, מרכז טיפולי, גינת משחקים וכדומה) משמש גם מרחב למידה עבור האם בנושאים כגון משחק, הרגעה, סדר יום והבנת צורכי התינוק. קשר רציף עם אנשי מקצוע מאפשר זיהוי מוקדם של קשיים התפתחותיים והתערבות בהתאם. חוסר יציבות בדיור זוהה כגורם סיכון ממשי לפגיעה בתפקוד ההורי housing( " ולהחמרת מצבי מצוקה. בהתאם לגישת "דיור תחילה ), דיור יציב נתפס כתנאי בסיסי להתערבות אפקטיבית. first יציבות מגורים מאפשרת הפחתת תחושה של הישרדות יומיומית, חיזוק תחושת ביטחון אצל האם והילד ופניוּת לתהליכי שינוי, קשר והתפתחות. תיאור מקרה , גדלה בסביבה משפחתית המאופיינת באלימות בין 23 אושר, בת ההורים, ולעיתים גם כלפיה. כבר בילדותה חוותה את הבית כמקום נהגה לשוטט 11 לא בטוח, ובגיל צעיר החלה להתרחק ממנו. מגיל ברחובות, נעדרה מבית הספר ונחשפה למצבי סיכון שונים, ובהם צריכת אלכוהול וקשרים עם נערים מבוגרים ממנה. אימה התקשתה להציב גבולות ולהעניק השגחה עקבית. בהיותה בכיתה ז' הופנתה למסגרת פנימייתית, ולאורך השנים עברה נשרה ממערכת החינוך וחזרה להתגורר 17 בין מסגרות שונות. בגיל היא 18 בבית אימה, לצד עבודה מזדמנת וחידוש קשר זוגי. בגיל הרתה ובחרה לבצע הפלה, חוויה שהותירה בה תחושות קשות של אשמה וצער. דיור כמענה בסיסי

הבנה של הקשרי חיים מבניים, והתייחסות משולבת לאם ולילד כיחידה דינמית אחת.

ודל העבודה של "אם הדרך" מ

המיזם פועל בשלושה צירי התערבות עיקריים:

. התפתחות אישית של האם 1 רבות מן הצעירות מגיעות ללא כישורי חיים בסיסיים, וללא השכלה מספקת או ניסיון תעסוקתי יציב. בהתאם לכך נבנית לכל צעירה תוכנית אישית, המותאמת לצרכיה ולשלב ההתפתחותי שלה, כדי לאפשר מעבר מהישרדות מתמשכת לחיים של בחירה, יציבות ותכנון עתיד. הליווי כולל תחומי חיים מרכזיים, כגון ניהול כלכלי, מיצוי זכויות, התמודדות עם חובות והיכרות עם מערכות בירוקרטיות, ולעיתים מדובר בהתנסות ראשונית בניהול תקציב או ביצירת יציבות כלכלית בסיסית. בתחום התעסוקה וההשכלה ניתן ליווי פרטני והכוונה, בהתאם לצרכים השונים של הצעירות: חלקן משתלבות בתעסוקה יציבה, ואחרות זקוקות להפחתת עומסים כדי להתפנות ללימודים, להתפתחות אישית או לחיזוק הקשר עם ילדיהן. נוסף על כך מוצע טיפול רגשי פרטני מתוך ההבנה שרבות מהצעירות מתמודדות עם טראומה מורכבת, דחייה או הזנחה. הטיפול מאפשר עיבוד של חוויות העבר וחיזוק תחושת העצמי. לצד זאת פועלת , המפתחת מיומנויות של ויסות רגשי, DBT קבוצה טיפולית בגישת סבילות למצוקה ותקשורת בין־אישית, ותורמת גם להפחתת בדידות ולחיזוק תחושת שייכות. . חיזוק ההורות והקשר הדיאדי 2 ההתערבות כוללת הדרכה הורית, טיפול דיאדי וקבוצות אימהות, בהתבסס על מודלים מחקריים בתחום בריאות הנפש של הילד. אחד , המתמקד בחיזוק הקשר הורה–ילד CPP החשובים בהם הוא טיפול ובהבנת השפעתן של טראומות מוקדמות על איכות ההתקשרות. הטיפול מאפשר עיבוד משותף של חוויות טראומה בתוך מערכת היחסים ויצירת חוויה מתקנת ומיטיבה. מחקרים מצביעים על תרומתו להפחתת סימפטומים פוסט־טראומטיים ולחיזוק המסוגלות ההורית .)Lieberman et al., 2015( רבות מן האימהות גדלו בעצמן בסביבות מאופיינות באלימות, הזנחה או חוסר יציבות, ולעיתים – ללא מודלים הוריים מיטיבים. התוכנית מסייעת להן לפתח הבנה של צורכי הילד, יכולת ויסות עצמי במצבי לחץ וחיזוק הורות בטוחה ומותאמת.

כעבור כמה שנים הרתה שוב. בן זוגה התנגד להמשך ההיריון, ואושר חוותה אמביוולנטיות רבה, לצד תקווה ליכולת לבנות קשר אימהי מיטיב

I נקודת מפגש 81