מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 31 - יולי 2026

רוטפה תודעו תדובע

טיפול בהורים החשודים בפגיעה בילדיהם

הנפשי של הקטין או לפגוע בסיכויי השיקום שלו ושל המשפחה. השיקול העיקרי לפנייה לוועדת הפטור הוא עמדתו וטובתו של הקטין הנפגע. לפיכך הוועדה בוחנת אם טובת הקטין והגנתו יושגו בצורה יעילה , ללא פתיחה בהליכים מעקב טיפולי הדוק ומקיף יותר באמצעות פליליים נגד הפוגע. המורכבות המרכזית בעבודת ועדת הפטור נובעת מהרכב חברי הוועדה: פרקליט בכיר, עו"ס מחוזית לחוק נוער וקצין נוער מחוזי. השפות השונות של כל פרופסיה מתנגשות לעיתים, ויוצרות עמדה שונה בהתייחסות של כל אחד מחברי הוועדה לבקשות. קיים צורך ובין האינטרס (אכיפת החוק ומיצוי הדין) לאזן בין האינטרס הפלילי (הגנה על הקטין ושיקום המשפחה). הטיפולי

חובת הדיווח חלה על פגיעות פיזיות, מיניות, רגשיות והזנחה קשה על .18 ידי מי שהחוק מגדיר כ"אחראי על קטין" אם הנפגע מתחת לגיל

כאשר מדובר בפגיעה מינית של הורה בילדו, נדירים המקרים שבהם הוועדה תאפשר קבלת פטור. לעיתים ניתן פטור זמני לצורך הכנת הנפגע לתהליך החקירה במשטרה. גם במקרים שבהם ההערכה היא שנשקפת סכנת חיים לנפגע או התנגדות נחרצת שלו להליך הפלילי, תישקל הפנייה לוועדת הפטור. כאשר הדיווח הוא על הורים פוגעים, על עו"ס חוק נוער לבחון את מידת קבלת האחריות, את הרצון והיכולת לשיתוף פעולה בהליכים טיפוליים, ואת המוגנות במשפחה. ההורים יופנו להדרכת הורים ייעודית המקובלת על גורמי הרווחה ומותאמת למאפייני הקטינים (לדוגמה, טיפול בילד עם הפרעת תקשורת, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז וכדומה). לעיתים הדרכת הורים בלבד מאפשרת טיפול בסימפטומים ובהתנהלות ההורית, אך היא אינה מספקת מענה אינטרה־פסיכי להורה עצמו. הורים רבים שפוגעים בילדיהם היו בעברם קורבנות התעללות, פגיעה או הזנחה, ויש לשים דגש גם על טיפול רגשי פרטני מותאם כדי ששורש הבעיה יטופל ותתאפשר עבודת עומק. , שסיפרה שאימה מכה 15 לדוגמה, דיווח שהגיע בנוגע לנ', נערה בת אותה כאשר היא יוצאת לבלות ללא רשות או חוזרת בשעות מאוחרות של הלילה. בשיחה עם האם מתברר שכשהייתה בעצמה נערה נאנסה על ידי כמה נערים שאיתם נהגה להסתובב בשעות מאוחרות וללא רשות הוריה. האם לא שיתפה מעולם איש ולא טיפלה בפגיעה שהייתה מודחקת שנים רבות, וכשב ִִּתה הגיעה לגיל שבו היא החלה לצאת ולבלות ללא רשותה, הטראומה צפה ועלתה וייצרה מצוקה וחוסר אונים בהורות שלה וביכולת להתמודד באופן מותאם עם התנהגויות ב ִִּתה המתבגרת. לאחר קבלת הדיווח ושיחה עם האם, היא הסכימה להתחיל בטיפול ייעודי ובהדרכת הורים, והוחלט לפנות לוועדת פטור. במקרה זה נתנה ועדת הפטור פטור זמני כדי לאפשר למחלקה לשירותים חברתיים כלי סמכותי מול האם, לוודא המשך טיפול ולוודא שהאם מבינה כי אם לא תשתף פעולה או אם מעשיה יישנו, הוועדה תורה על פנייה למשטרה.

השיקולים העיקריים שבוחנת הוועדה:

• בחינת סוג הפגיעה, תדירותה, חומרת העבירה ונסיבותיה: . משך הזמן שחלף ואם מדובר באירוע מתמשך או חד־פעמי

• בדיקה אם הדיווח למשטרה עלול הערכת סיכון מול הגנה: לסכן את הקטין או לגרום לו לנזק נפשי נוסף, לעומת היכולת להגן עליו באמצעים טיפוליים. • הוועדה בוחנת אם קיימת קיומה של חלופה טיפולית: תוכנית טיפולית מקיפה ומוגנת, שיכולה להבטיח את שלום הקטין ולמנוע הישנות של הפגיעה גם ללא הליך פלילי.

• התחשבות ברצונו של הקטין עמדת הקטין ומידת בגרותו: ובמידת יכולתו להבין את משמעות הדיווח והשלכותיו.

• הערכת שיתוף פעולה של המשפחה ושל החשוד בפגיעה: הנכונות של הפוגע ושל המשפחה להכיר בחומרת המעשים ולהתחייב לתהליך שיקומי משמעותי. במאמר זה נתמקד בטיפול בהורים אשר עניינו של ילדם נידון בוועדת הפטור, בין אם הם עצמם חשודים בפגיעה בו ובין אם ילדם הוא החשוד בפגיעה (למשל, במצבי פגיעה מינית בין אחים או במסגרת לימודית).

להלן נבחן את המורכבויות הטיפוליות בעבודה עם הורים במצבים שונים הנידונים לפני הוועדה.

לאחר פרק זמן שבו ניתן פטור זמני, כאשר ועדת הפטור התרשמה כי חל שינוי משמעותי בגישת האם – היא משתפת פעולה באופן מלא

I נקודת מפגש 85