מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

"היה או לא היה?". זהו תהליך קשה מאוד לאנשי המקצוע בוועדה. כדי לקבל החלטה הוועדה בוחנת את הכוחות ואת הקשיים של כל אחד מהילדים ומנסה להבין מה יהיה במציאות הנתונה אם יישארו יחד באותה מסגרת חינוכית, ולהפך, אם לא יישארו יחד במסגרת זו. הוועדה מנסה למצוא את הפתרון הטוב ביותר ולתת במצבים שבהם אנחנו מענה לשני הילדים. לא יודעים מה קרה ולא יכולים לדעת מה קרה, אנחנו לא מוציאים את הילד מבית הספר כעונש. כאמור קשה מאוד לדעת אם אכן הייתה פגיעה מינית. לפעמים יוחלט על הוצאה, ולפעמים יהיה ניסיון להשאיר את כל התלמידים המעורבים . באותה מסגרת לימודית את יכולה לתת דוגמאות? : נער ונערה היו בקשרי ידידות. הילה סגל בטיול השנתי הנער נגע בנערה בצורה שלא התאימה לה. הנערה דחתה אותו והרגישה פגועה. הנערה והוריה דרשו להוציא את הנער מבית הספר. מדובר בתלמיד מן השורה, ללא התנהגויות בעייתיות אחרות. כשאנחנו מנסים לבדוק

הספר, משום שהיה ברור שאם הוועדה לא תעשה זאת, הנערה לא תחזור לבית הספר וגם לא תלך לבית ספר אחר. כמו כן היה לנערה קשר מצוין עם הצוות החינוכי בתוך בית הספר. הוועדה הביאה בחשבון את הפערים בין הנער לנערה והתחשבה בחוות דעת פסיכיאטרית על תגובות פוסט-טראומטיות קשות של הנערה. יש לזכור את מורכבות המצב. הנער עדיין עמד והכחיש. אבל מבחינה מקצועית סברה הוועדה שבבית הספר החדש יוכל הנער להשתלב ולהצליח, ויש לו כוחות לימודיים וחברתיים שיאפשרו זאת. ההחלטה הייתה קשה מאוד. יש גם לזכור שיש מנגנונים שבמסגרתם אפשר לערער למנהל המחוז על ההחלטה הבית-ספרית. כשנער בעל מעמד גבוה בתוך בית הספר מועבר לבית ספר אחר בעקבות חשד שפגע מינית בנערה דחויה, מה קורה לסביבה החברתית? הרי המצב מבחינתה של הילדה עלול להיות גרוע יותר לאחר ההעברהשל "מלך הכיתה"? : נכון. יש כמובן גם מצבים אחרים. סגל בשנה שעברה ליווינו מקרה אחר. בעקבות ניצול קבוצתי של נערה היא רצתה לעבור לבית ספר אחר, להתחיל מחדש. לאחר דיונים ארוכים סבר הצוות שזה יהיה הפתרון הטוב ביותר במצב הנתון, למרות המסר הבעייתי שעשוי להשתמע, שהרי איננו רוצים לראות נערה נפגעת מוצאת מבית הספר. בדוגמה שנתתי קודם (שהתלמידה נשארה בבית הספר), הושקעו מאמצים רבים כדי שהתלמידה תוכל לחזור לבית הספר שלמדה בו בתחילה. היא קיבלה תמיכה רבה, טיפול רגשי, והייתה עבודה בכיתה. העבודה בכיתה היא מסובכת כי אי-אפשר להגיד שום דבר על מקרה שנמצא בחקירה, אי-אפשר להגיד שום דבר על הנער החשוד כי אנחנו לא יודעים אם הוא עשה את המעשה. אפשר לתת לנערה מקום, לדבר באופן עקרוני על מצבים כאלה. במצבים כאלה אין פתרון קסם, יש כאן מחיר שמשולם, הרבה פעמים שני הצדדים משלמים מחיר. גם את הנער שהעברנו לבית ספר אחר היה צריך ללוות. אנחנו לא רוצים שהנער ילך בהרגשה שהעברנו

אם הייתה פגיעה, אנחנו בודקים באיזו מידה קיימים פערים בין הצדדים. לדוגמה, פער בגודל הפיזי, פער חברתי בין קבוצה ליחיד. כאן היה מדובר ביחסים שלהבנתנו היו שוויוניים למדי, וכשהעניין נודע הנער פשוט "התייבש" מרוב בושה. הוא התנצל וקיבל אחריות על מעשיו. כל הצדדים הסכימו שההפרדה תיעשה בתוך בית הספר. ההפרדה נמשכה שלושה חודשים. בכל פעם הורדו סייגים, כי הנער קיבל אחריות על מעשיו. יצא שדיברו ביניהם במהלך פעילות של התנועה וחזרו להיות בקשר. בדיעבד לו הוצא הנער מבית הספר הוא היה מרגיש רע מאוד, ולא הייתה אפשרות לחוויה מתקנת. סיפור אחר הוא סיפור מורכב הרבה יותר. מדובר בנערה דחויה חברתית, שנסיבות חיי מורכבות. יום אחד הפסיקה לבוא לבית הספר. חברי צוות בית הספר הגיעו אליה הביתה והיא סיפרה שנער, בן הכיתה שלה, אנס אותה. הנער היה תלמיד חזק ומקובל חברתית וטען שלא היה ולא נברא. לאחר חקירת משטרה התיק נסגר מחוסר ראיות. במקרה הזה הוועדה החליטה להוציא את הנער מבית

shutterstock צילום אילוסטרציה:

30