מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

"שיר פרידה" ראיון לרגל פרישה של שתי נשות מקצוע ותיקות ומובילות דרך ממקצועות שונים גב' חנה סלוצקי וגב' שוש צימרמן שירלי בן שלמה

האם בבתי ספר יש השגחה על הפוגע? : אם יש צורך בהשגחה היא תהיה על סגל הילד שההתנהגות המינית שלו פוגעת. המסר שלנו הוא לא להשגיח על הנפגע, ולא להוציא אותו, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים. חשוב להפעיל שיקול דעת. אתן דוגמה קיצונית. ילד בגיל בית ספר פגע כמה פעמים. הפסיכותרפיסטית שלו חושבת שהוא עדיין יכול לפגוע. גם הוא מעיד על עצמו שיש לו בעיה להתאפק ולא לפגוע. ילד זה יהיה נתון להשגחה צמודה מאוד. יש שיקול דעת למה שאנחנו קוראים "עומק ההשגחה". למשל, הפרדה בין ילדים כשילד טוען שלא פגע, או בהטרדה. הרבה פניות אלינו הן לא מקרי קצה של אונס או של פגיעה קבוצתית, אלא של נגיעות לא מותאמות, הצצות וכו'. חשוב לציין שגם במעשים שאנחנו מכנים "קלים יותר" החוויה היא סובייקטיבית ויכולה להיות טראומטית מאוד. זהו אחד הנושאים המשפיעים על תכנית ההשגחה. התכנית יכולה להיות בנויה מדמות מלווה וצמודה בבית הספר, ויכולה להיות השגחה של המחנכת או של המורה בכיתה, הנמצאת כשהתלמיד הפוגע נמצא בשיעור, מלווה אותו להפסקה וגם שם מישהו נמצא בקשר עין עם התלמיד כל הזמן. מוקדשת הרבה תשומת לב לתכנית, איך תיראה, איך אפשר יהיה להשגיח לאורך זמן ואיך תביא לידי קבלת אחריות וחרטה. השונות גדולה. בסופו של דבר המטרה היא שאם אכן היה אירוע, הילד יקבל אחריות ויתנצל, אז יהיה אפשר לחשוב על תכנית שתסיר ממנו את ההשגחה ותאפשר טיפול. לסיכום אפשר לומר שסוגיית ההפרדה היא סבוכה ומורכבת. בגלל המורכבות הגדולה הזו שבה, וההתייחסות המצומצמת אליה בחוזר המנכ"ל הנוכחי, בימים אלה נכתב מסמך הנחיות לעובדי מערכת החינוך בסוגיית ההפרדה הבית-ספרית. המסמך עוסק בתפיסה מונעת הפרדה, תכנית הפרדה פנים בית ספרית ומצבים בהם נדרשת הפרדה באמצעות העברה ממסגרת לימודית אחת לשנייה. הוא נכתב לאור העקרונות המנחים שהוצגו בראיון, וצפוי לסייע לצוותים החינוכיים בהתמודדותם עם נושא מורכב זה.

בדוחות לבית המשפט כי בבית שביקרתי יש "אווירה משפחתית אינססטואלית", השופט היה מבקש שאבחר במילה אחרת. החברה לא הייתה בשלה להכיר בתופעה הזאת. מתי לדעתך חל השינוי? הגיעה ד"ר תמר 1983 : בשנת סלוצקי כהן מארצות הברית והקימה את העמותה לטיפול בילדים שהותקפו מינית. היא לימדה אותנו מה משמעות המושג ). היה incest "אינססט" (גילוי עריות, לנו קשה לדמיין שילדים הותקפו מינית בתוך המשפחה שלהם. חשוב לציין שד"ר חניתה צימרין, שייסדה את עמותת אל"י (האגודה להגנת הילד) גם פעלה בתחום של ילדים בסיכון ובסכנה, אך היא הדגישה יותר את "סינדרום הילד המוכה". בתחילת הדרך הזנחה לא הייתה נושא שעסקו בו כלל. הכול היה חדש לא מוכר מפחיד ומאיים. במה זה התבטא בפועל? : באותה עת לא היו אגפי רווחה, סלוצקי אלא לשכות סעד. אף אחד לא רצה לשמוע שיש אלימות כלפי ילדים. לא רצו למנות עובדים סוציאליים לחוק הנוער. אחד הדברים שהדאיגו אותי כבר אז היה איך אנחנו עובדים עם מערכת החינוך, איך אנחנו יודעים מה קורה בפנימיות ומה קורה במשפחות אומנה. באותו הזמן,

אין מקום מתאים יותר למפגש מסכם של קריירה מקצועית מפוארת בתחום ההגנה על ילדים ונוער בסיכון ובסכנה מאשר . 1 מרכז ההגנה בבית החולים תל השומר העובדת הסוציאלית הוותיקה מצד אחד, חנה סלוצקי, שבימים אלה סיימה את תפקידה בתור העובדת הסוציאלית הראשית לחוק הנוער, ומן הצד השני, שותפתה לדרך, היועצת החינוכית 2008 הוותיקה שוש צימרמן, שניהלה עד את היחידה למניעת התעללות בילדים ובנוער במשרד החינוך, ועד ספטמבר האחרון את האגף לתוכניות סיוע ומניעה ך. הן פורסות לפניי את מסע במשרד החינו חייהן המקצועי, שהוא בעצם מסעה של החברה הישראלית בדרך להכרה בתופעה סלוצקי אומרת בסיפוק כי הרבה חלומות שלה בתחום ההגנה על ילדים התגשמו, אך הדרך לא הייתה פשוטה. והיא נודדת בזיכרונה לאמצע שנות השבעים: "הייתי סטודנטית לעבודה סוציאלית במוסד 'צופייה'. בנות היו מספרות לי כי אבא שלהן היה הראשון והייתי כל כך תמימה שלא הבנתי למה הן מתכוונות". היא לא דיברו על 1983 מוסיפה ומספרת שעד גילוי עריות. כשהייתי עובדת סוציאלית צעירה לחוק הנוער, והייתי כותבת של ילדים ונוער בסיכון ובסכנה. "ואת יודעת שחלום סופו להתגשם"

"בית לין" - מרכז ההגנה בבית חולים לילדים ע"ש ספרא-תל השומר. אחד ממספר מרכזי הגנה 1 בישראל שמאגדים תחת קורת גג אחת את כל גורמי המקצוע המומחים הרלוונטיים לילדים נפגעי התעללות לשם הערכה, אבחון וחקירה על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום.

32