מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

מפגש מחקרי

פניית תלמידים לעזרת הצוות החינוכי בבית הספר בעקבות אלימות ומצוקה בבית

* פרופ' יעקב ב' יבלון

shutterstock צילום אילוסטרציה:

חיונית לא רק להצלחת תכנית הטיפול, אלא גם למניעת נשירה והידרדרות, זיהוי שינויים במצב וליווי מתמיד של התלמיד ובמידת הצורך של בני המשפחה. המודל הטיפולי-ייעוצי בבתי ספר מכוון לאיתור תלמידים במצוקה. עם זאת מגבלות אובייקטיביות וסובייקטיביות שונות, כמו למשל היחס המספרי בין מורים לתלמידים, מידת פניותם של יועצים חינוכיים ומורים לטיפול פרטני, והעברת מוקד פעילותם של היועצים החינוכיים להתערבות מערכתית, עשויים להגביל את יכולתם לזהות ולאתר תלמידים הנמצאים בסיכון ובמצוקה. לכן לצד זיהוי הצוות החינוכי את התלמידים הנמצאים במצוקה יש חשיבות רבה לפנייה יזומה של התלמידים למורים, ליועצים, או לאחד מחברי הצוות החינוכי מחקרים מלמדים בבית הספר. אולם שתלמידים רבים אינם פונים מיוזמתם לעזרת הצוות החינוכי. למיעוט הפנייה לשם סיוע יש השפעה שלילית לא רק על התלמיד, כפרט, אלא גם על קביעת מדיניות הטיפול, על הפניית משאבים ועל תכנון המערך הטיפולי של בית הספר . כולו

לעתים הצוות החינוכי בבית הספר הוא הראשון הפוגש אותות מצוקה של ילדים החווים אלימות בבית. בכתבה זו מדווח על ממצאי מחקר, שנערך בתמיכת מכון חרוב (ע"ר). מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת נכונותם של תלמידים לפנות לעזרת הצוות החינוכי בבית הספר, בעקבות מצוקה ואלימות בבית, ולזהות את הגורמים המקדמים פנייה לעזרה. תלמידים בכיתות 859 במחקר השתתפו ו'-י"ב, קצת יותר ממחציתם בנות ). המחקר התמקד בקבוצת הילדים 56%( החווים בביתם אלימות ישירה: תוקפנות פסיכולוגית, ענישה גופנית, התעללות פיזית והזנחה, ואף אלימות עקיפה: חשיפה לתוקפנות פיזית ופסיכולוגית בין ההורים. הממצאים מעידים על פער שלילי גדול בין מספר הילדים הנמצאים במצוקה לבין אלה הידועים לגורמי הטיפול. לאמתו של דבר שיעור הפנייה לעזרה הוא נמוך כל כך עד כי ילדים הסובלים מאלימות, ממצוקה או מהזנחה בבית עלולים להימצא במצב זה לאורך זמן רב בלי ששום מבוגר יגלה את מצבם או ידע עליו.

זיהוי ואיתור תלמידים במצבי מצוקה במערכת החינוך לקידום רווחתם של תלמידים חשיבות רבה במערכת החינוך. לאמתו של דבר לבתי הספר תפקיד חברתי וטיפולי מהמעלה הראשונה, שכן מלבד ההיבטים הלימודיים עוסק צוות בית הספר בקידום רווחתם של ילדים, באיתור מצוקות, בטיפול, בליווי ובהפניית תלמידים למגוון של גורמי עזרה וטיפול בבית הספר ומחוצה לו. ראשיתו של טיפול של תלמידים, פרטני או משפחתי, הוא בזיהוי של המורים, היועצים והצוות החינוכי את מצוקותיהם של התלמידים. שלבי הטיפול והאבחון הראשוניים נעשים פעמים רבות במסגרת בתי הספר, על ידי הגורמים המקצועיים, והפניית הטיפול לגורמי הטיפול והרווחה העירוניים והממשלתיים נעשית מתוך שיתוף פעולה מלא עם בית הספר והצוות החינוכי. גם לאחר הפנייה לטיפול של גורמים מקצועיים מחוץ לבית הספר נודעת חשיבות רבה לשיתוף ולליווי המוסד החינוכי והצוות החינוכי של בית הספר. מעורבותו של הצוות החינוכי

פרופ' יעקב יבלון הוא סגן ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. *

35