מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

ולקבלת טיפול נמוכה, ולצד זה יש רתיעה משירותים המייצגים את הרשויות. עם זאת, הזמנים משתנים והחברה מתקדמת, וכך עם השנים אנו רואים עלייה במודעות ובערנות ופנייה רבה יותר לקבל שירותים. הזכרת שבחברה הערבית "כולם מכירים את כולם" - מה קורה כאשר המטפל מכיר את המטופל? זה יכול לקרות, אך מאחר שלמרכז באים ילדים מכל הארץ, זה נדיר. במקרים כאלה אנו פועלים לפי האתיקה המקצועית ופוסלים מטפל שיש לו זיקה למטופל. האם נעשית עבודה משותפת עם המשפחות? אנו שואפים לבוא לקראת המשפחות ככל האפשר ולעבוד עמן, כי המטרה הראשונה שלנו היא להחזיר את הילד הביתה לתכנית של טיפול בקהילה. רק כאשר נעשו כל המאמצים לגייס את המשפחה ולעבוד אִתה בשילוב כל הגורמים, ומתברר שאין סיכוי לשיתוף פעולה של המשפחה, אנו מפנים את הילד להשמה חוץ–ביתית. : בשבילנו הגנה על הילד זה זיאד מדגיש . ילדים קטנים אינם יכולים 1 חוק מספר

להתגונן ותפקידנו להגן עליהם בכל מחיר. טיפלנו במקרים קשים מאוד והעיקרון שתמיד מנחה אותנו הוא שהילד יהיה מוגן, בכל מקום שיהיה בו. מילות סיכום כמו כל קשר טיפולי בראשית דרכו, גם הקשר עם החברה הערבית מבוסס על אמון באדם ואמון במערכת. משימתם של אנשי המקצוע היא רכישת אמונם של הפונים וביטחונם בנכונותם של אנשי המקצוע לסייע להם. כאשר האמון נבנה אפשר להתקדם הלאה, יד ביד, ולהעניק טיפול רגיש ונגיש למשפחות הערביות ולילדיהן. המרכזים השונים וצוותיהם עושים עבודת קודש ופועלים במסירות אמִתית ליצירת קשר משמעותי עם הקהילה הערבית, וטובת הילדים היא שעומדת לנגד עיניהם. הם אכן רואים ברכה בעמלם, והחברה הערבית מגלה מודעות גוברת לפנות לטיפול ונכונות לקבל שירותים. עם זאת, יש לאנשי הטיפול ולחברה הערבית עוד כברת דרך ללכת יחד, יד ביד.

עובדים סוציאליים, שני פסיכולוגים קליניים, אם בית ואנשי מקצוע מבחוץ שמעניקים טיפולים פרה רפואיים ומעקב פסיכיאטרי. העיקרון שמנחה את עבודתם של אנשי המקצוע הרבים הוא ההגנה על הילד. : במרכז אנו קודם כול מגִנים זיאד מוסיף על הילד, מוודאים שלא ייפגע, ולאחר מכן עוסקים באבחון ובטיפול בצורה הנאותה ביותר. אנו מנסים להעניק לילד סביבה טיפולית ככל האפשר, וכן להעניק לו גורמי חוסן, כגון תקווה והגברת הכישורים האישיים שלו, שישמשו אותו בהמשך חייו. צוות המרכז מתגייס לטפל בילדים בכל המובנים, בצרכים הראשוניים של אוכל וביגוד, בצרכים הלימודיים ובצרכים הפסיכולוגיים והרגשיים. זה מעין "חדר מיון" שמטפל בכול בטרם יתקבלו החלטות בנוגע לטיפול בילדים בעתיד. מתקיימות ועדות לתכנון טיפול בתוך המרכז ובשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הרווחה ועם עוד גורמים שקשורים לילדים ולעתידם. : מכיוון שמדובר במרכז זיאד מוסיף עוד ייחודי למגזר הערבי, כל המטפלים שייכים לחברה הערבית על כל גווניה - נוצרים, מוסלמים ודרוזים, וכך יש רב–תרבותיות בתוך המרכז עצמו ובין המטפלים במרכז. מהם המאפיינים המיוחדים לעבודה עם המגזר הערבי? לדעתי, הוצאה של ילד מהבית היא פעולה בעייתית בכל משפחה שהיא, יהודית או ערבית. עם זאת, במגזר הערבי הוצאת ילד מהבית נתקלת ביותר קשיים והתנגדויות. להערכתי, הגורמים לכך הם גורמים תרבותיים הקשורים בבושה ובאגו, והם שמקשים הוצאת ילד מהבית, בייחוד כאשר "כולם מכירים את כולם" ויש תחושה של משפחה רחבה. כמו כן, במגזר הערבי בדרך כלל המשפחות גדולות, ויש מצבים מורכבים שבהם מוציאים ילדים רבים מאותה משפחה. : ראוי לציין שהמודעות זיאד ממשיך במגזר הערבי לשירותים פסיכולוגיים

מרכז הגנה נצרת

32