מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

דרך בטיפול בילדים נפגעי פגיעה מינית בקהילה החרדית - אירוע מכונן. האם תוכל לספר על האירוע ומה השתנה בעקבותיו? לפני כשמונה שנים, זמן קצר לאחר סיום ההכשרה של מתנדבות סל"ע, נודע לי לראשונה - בשיחת טלפון מאחת המתנדבות - על חשדות לפגיעה בילדים בעיר. המתנדבת, אשת חינוך במקצועה, קיבלה דיווח על מלמד (מורה) שייתכן שפוגע מינית בבני שלוש בגן ילדים - והיא לא ידעה מה לעשות. הצעד הראשון היה מבחינתה לשתף את הרב מלמד ולחשוף בפניו את המידע וכן להציב מצלמות במחסן של הגן. במקביל לדיווח זה, העבירה מנהלת מחלקת החינוך של היישוב מידע זהה לרב מלמד אודות פגיעה 130 בתלמוד התורה המקומי. וכך נחשפו ילדים שהיו קורבנות של אותו פוגע. לאחר שהתנהלה חקירה שקטה והצטברו די ראיות פניתי, עם המתנדבת ועם עוד נציג מהקהילה, לרב היישוב. המטרה הייתה להביא לפניו את דבר האירועים מתוך כוונה להגיע להבנות לפני מעצרו של החשוד. התוצאה קידמה אינטרס חקירתי משטרתי - מעצר שקט של החשוד וחקירות של הילדים הרבים בברכתו של הרב; כל המערכות שהוכנו לשיתוף פעולה קהילתי פעלו היטב ובתיאום עם המשטרה. כך הופסקה הפגיעה בילדים אלה ונמנעה פגיעה בילדים נוספים. מערכת אכיפת החוק הביאה את הפוגע לדין, והוא נשלח למאסר של שנים רבות בגין עבירות המין שביצע בקטינים. בעת ההיא ילדים נפגעים עדיין לא זכו לטיפול במימון ממשלתי, אך זה היה אירוע מכונן בהכרה של אותה קהילה חרדית בצורך לטפל בנפגעים, והם גייסו תרומות ואף הקימו קרן לטיפול בכל הילדים הנפגעים. אילו עוד ציוני דרך אתה יכול לתאר מעבר לאירועהמכונן ההוא? הרב מלמד מספר כי באותה תקופה שולבה בתחנת המשטרה חוקרת דתית. בעקבות זאת גבר אמונן של הנשים החרדיות

לפני שתים עשרה שנים פנתה אליי קצינת נוער מרמלה בקשר לנער שפגע מינית בילדות בעת ששמר עליהן - "בייביסיטר". כאשר המשטרה פנתה להורים לבקש את אישורם לחקור את התברר כי רב הילדות נתקלה בסירוב, ו היישוב שבו מתגוררים הפוגע והנפגעות הנחה את ההורים לסרב לחקירת הילדות הנפגעות על ידי חוקרת ילדים. בצר לה ביקשה קצינת הנוער שאשמש מגשר, כדי להסביר לרב את הליך החקירה כולו ואת מטרתו - להפסיק את הפגיעה של הילד בילדים אחרים ולהעמיד את הפוגע לדין. בשיחה עם הרב הוא הביע את חששו שהתהליך הפלילי יביא לידי כך שהנער הפוגע יוכנס למוסד סגור לא דתי. הרב הסביר כי אינו יכול לשתף פעולה עם הליך שבסופו ענישה לנער הפוגע, ענישה שתוצאתה תהיה ש"יעבירו אותו על דתו". הסברתי לרב כי הרציונל של בית משפט לנוער הוא שיקום ולא ענישה, ומתוך ההידברות הזאת מצאנו דרך לפתרון הבעיה באמצעות תכנית מוסכמת. מקרה ראשון זה שהייתי מעורב בו הוביל אותי להרחבת תפקידי כרב במשטרה, והוספתי לו ייעוץ למפקדים בגישור עם הקהילה החרדית בסוגיות סבוכות. ראיתי צורך ליצור שיח בין כל בעלי העניין המטפלים בנפגעי עבירה בקהילות החרדיות: מערכת אכיפת החוק, הפרקליטות, המשטרה, גורמי רווחה, חוקרי ילדים, שירות המבחן ורבנים שהם הסמכות הרוחנית בקהילות. חשבתי כי טיפול בחיבורם של מקצת בעלי העניין לרגישות לקהילה החרדית יהיה פתרון חלקי בלבד שלא יביא לתוצאות המקוות, מאחר שבדרך למתן הטיפול ייווצרו חסמים נוספים - אם נתקדם בצומת אחד ניחסם בצומת הבא. רק הרחבת ההיכרות ההדדית והעמקת הרגישות התרבותית של כל בעלי התפקידים באופן רוחבי תביא לידי התקדמות בהנגשת הסיוע לילדים נפגעי עבירה בקהילה החרדית. אילו צעדים מעשיים יזמת במטרה להביא להנגשה זו? צעד חשוב הוא לימוד המאפיינים הייחודיים לחברה החרדית בקורסים

להכשרת בכירים במשטרה. אני מלמד יחידת השתלמות על החברה החרדית. במפגשים אנו מדברים על האינטרס של המשטרה - להשיג תוצאות באמצעות עבודה אפקטיבית. צעדים בוני נוסף על כך נקטה המשטרה כדי לאפשר לקהילות החרדיות אמון לקבל שירותי משטרה מותאמים: סייענו במשמרות זה"ב, פתרנו בעיות של פריצות, שיבצנו שוטרות באופן מותאם, יזמנו ימי קהילה ומשטרה, יזמנו היכרות אישית של מפקד תחנה עם רבנים ועסקנים בקהילות ועוד. כעבור זמן אף יזמתי מפגש של שלושים רבני קהילות, ובראשם הרב דוד לאו שהיה רב העיר מודיעין (כיום הרב הראשי לישראל), עם פיקוד מחוז המרכז שיתופי הפעולה התחילו לאט במשטרה. ובהדרגה, ורק אחר כך הגענו לנושאים של אלימות במשפחה ושל ילדים שחוו פגיעה מינית. כאשר הרגשנו שהייתה בקהילה בשלות לכך, וצרכים של הקהילה עלו מתוכה, הקמנו והכשרנו בערי מרחב השפלה מתנדבות סל"ע (סיוע לנפגעי מערך של . במתנדבות היו נשות רבנים עבירה) ונשים אחרות מובילות בקהילה, והן נבחרו ללוות נשים נפגעות עבירה. הן היו נגישות וזמינות לנשים הנפגעות משום שהן נבחרו מקרב כל תת הקהילות שבעיר. המתנדבות סייעו בכמה נושאים: הן ליוו את הנשים בקשר שלהן עם גורמי החוק ושימשו שליחות של הרב לחיבור בין הנשים לגורמי הטיפול. פעולתן יצרה גשר אל נשות מקצוע אחרות רלוונטיות בקהילה באמצעות הדרכות (למורות, לבלניות במקווה ועוד) למניעת אלימות במשפחה. הציפייה שלי הייתה ליצור יחסי אמון - בין נציגות מתוך הקהילה ובין המשטרה. אני סבור שאמון שנוצר בשגרה עומד במבחן בשעת משבר, מה שהוכיח את עצמו באירוע שהיה אבן ילדים נפגעים ופוגע 130 אחד - אירוע מכונן בהכרה של הקהילה החרדית בצורך בטיפול בנפגעים

34

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker