מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

מפגש משפטי

אתגרים בהתמודדותה של מערכת אכיפת החוק עם קטינים נפגעי התעללות בקהילה החרדית

14026-02-11 אם דבריו אמת. (ת"פ בימ"ש מחוזי ירושלים, השופטת פרידמן פלדמן) פסקה זו מתוך פסק דין בעניינו של מלמד ב"חדר" באחת השכונות החרדיות בירושלים, אשר פגע מינית בתלמידיו הקטינים, משקפת את רגישותם של בתי המשפט בערכאות השונות למאפיינים המיוחדים לחברה החרדית ולדינמיקה בתוך הקהילה. איני מתיימרת לשרטט במאמר זה קווים מאפיינים לקהילה החרדית כולה, שכן היא אינה עשויה מקשה אחת כי אם קהילות קהילות. ואולם בממשק עם מערכת המשפט, בעיקר בעבירות של התעללות מינית ופיזית בקטינים, עולים כמה מאפיינים המאתגרים את מערכת המשפט ודורשים ממנה התמודדות מיוחדת. האתגר הגדול ביותר הוא התמודדות עם החשש מחשיפה וממחירה. גורמי אכיפת החוק נתקלים בקושי רב של חברים בקהילה החרדית, מכל קצות הקשת, בחשיפה של פגיעה ובדיווח לרשויות. עצם חשיפתה של הפגיעה מלווה בחשש של הנפגע מהמחיר האישי והקהילתי שבחשיפה, החל בפקפוק, האשמה של הקורבן, תיוג ו"מחיר" בשוק השידוכים של המשפחה, וכלה בניכור ובהוקעה. ככל שהפוגע מקובל ומעמדו רם יותר, כך מחיר החשיפה גבוה יותר, ולעתים קרובות הנפגע ומשפחתו נותרים בודדים במערכה. הקושי בחשיפה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים. הראשון הוא בעצם עיבודה של הפגיעה כפגיעה ובחשיפתה לפני הקרובים, השני הוא בחשיפת הפגיעה

כלפי חוץ בתוך הקהילה, והשלישי הוא הקושי בפנייה אל רשויות אכיפת החוק. לעניין החשיפה הראשונית - במבנה הקהילתי של החברה החרדית ישנה משמעות רבה לסמכות ומרות. "מלמד" בתלמוד התורה, אפילו שרת בבית ספר או גבאי בבית הכנסת, ובוודאי רב, הן דמויות בעלות סמכות, מכובדות, אשר יש לציית להם ולכבדם והכול חייבים בכבודם. גם בני משפחה מבוגרים - הורה, דוד, סב, גיס ואפילו אח גדול - הם אנשים אשר במערכת ההיררכית הפטריארכלית המשפחתית הילדים מצווים בכבודם ובציות לדבריהם, וערעור על סמכותם או על מעשיהם אינו לגיטימי. פגיעה על-ידי אדם בעל מעמד, במשפחה או מחוצה לה, מקשה על הנפגע - בשעת אמת, בעת ביצוע העבירות - להתנגד למעשים ולעתים אף לראות בהם מעשים אסורים, שכן הם מבוצעים על- ידי אדם בעל מעמד. מעמדו של הפוגע מהווה מכשול בחשיפה, אפילו לקרובים ביותר לקטין, מחשש שלא יאמינו לו, ואף יאשימו את הנפגע בביזוי כבודו של הפוגע. המישור השני הוא המחיר הפנים קהילתי גם אם קטין נפגע עבירה עבר שבחשיפה. את המשוכה הראשונית וחשף את דבר הפגיעה בו בפני הוריו או אדם אחר קרוב לו, הוצאת המידע החוצה ובירורו אפילו בתוך הקהילה עלולים לגבות מהנפגע וממשפחתו מחיר יקר. חשיפת הפרשה בציבור גרמה למשפחה טלטלה קשה וסבל רב כי הם נדרשו לנהל מערכה קשה מול הקהילה אליה הם משתייכים, ובכלל

1 אשרת שוהם

החשש הגדול ביותר של ילדים נפגעי התעללות בחברה החרדית הוא החשש מחשיפה וממחירה. גורמי אכיפת החוק נתקלים בקושי רב של חברים בקהילה החרדית, מכל קצות הקשת, בחשיפה של פגיעה ובדיווח לרשויות. בתי המשפט בערכאות השונות ערים לקשייה של החברה החרדית בעת חשיפה של פגיעה בקטין, ומשנחשפים אירועי פגיעה בקטינים מובאים בחשבון קשיים אלה בשני הקשרים: האחד - השהיית התלונה והדיווח אינה פוגמת במהימנות התלונה. בתי המשפט מבינים את הקושי שבחשיפת הפגיעה, את המשוכות שעל הנפגע לעבור טרם הגעתו אל המשטרה, ואת הדינמיקה המיוחדת לקהילה החרדית במצבים כאלה. השני - הפגיעה המשנית עקב החשיפה וקשייה מובאת בחשבון בהיבט העונשי, בבחינת נזק נוסף שנגרם לנפגע מהמעשים. הפוגע ראוי לעונש לא רק בשל הפגיעה עצמה אלא בשל הנזקים החברתיים והמשפחתיים שנגרמו בעקבות החשיפה. מעמדו של הנאשם בקהילה בה מתגוררים הוא והקטינים, והיחס האוהד שרחשו לו כל בני הקהילה הביאו לכך שהוריהם של הקטינים בתחילה לא האמינו לילדיהם כאשר אביו של ש.ש. אף העיד כי ניסה לשכנע את בנו לחזור בו מדבריו ובדק

עו"ד אשרת שוהם היא פרקליטה בפרקליטות 1 מחוז ירושלים, חברת צוות במרכז ההגנה לילדים ונוער בירושלים ויו"ר ועדת פטור במחוז.

39