מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

כאמור, מדובר באתגרים נכבדים שמערכת בתי המשפט אכיפת החוק ניצבת לפניהם. בערכאות השונות ערים לקשיים אלו, והם מתחשבים בהם - הן בנוגע למהימנות התלונה, גם במקרה של השהיית התלונה והדיווח, והן בנוגע לפגיעה המשנית עקב החשיפה וקשייה בהיבט העונשי, בבחינת נזק נוסף שנגרם לנפגע בעקבות המעשים. הפוגע ראוי לעונש לא רק בשל הפגיעה עצמה אלא בשל הנזקים החברתיים והמשפחתיים שנגרמו בעקבות החשיפה. דוגמה: פגיעתם של מעשי עבירה כאלה אינה מתמצית בפגיעה הגופנית והנפשית שחשה המתלוננת בעת ביצוע המעשים. הפצע שנפער בנפשה של המתלוננת בהיותה נערה צעירה עתיד ללוותה כל ימי חייה... בעקבות המעשים חשה המתלוננת, נוסף על הפגיעה הקשה בנפשה, גם ששמה הטוב נפגע מכך שהפרשה נודעה בקרב הציבור שאליו משתייכת משפחתה, וכי המיטה "בושה" על המשפחה. השפעת העבירה על קורבן העבירה, על חייו ועל מצבו הגופני והנפשי הינה כמובן שיקול בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בגוזרו את דינם עבריינים שהורשעו. )3897/03 (ע"פ ועוד: ...בבחינת תוצאת מעשיו של המערער והתגובה העונשית ההולמת להם בנסיבות העניין יש אפוא להביא 1281/06 בחשבון אף זאת. (ע"פ לעיל) במציאות הקיימת ישנם לא מעט מקרי פגיעה בקטינים שאינם נחשפים, בוודאי לא בזמן אמת. ויש מקרים המטופלים בתוך הקהילה - על-ידי רבנים, מנהלי מוסדות חינוך ואחרים - בדרך של הרחקה, העברה של בעל תפקיד לתפקיד אחר ולמקום אחר, או במקרים הקשים ביותר - השתקה או האשמה של הקורבן.

זאת להתמודד עם ניכור והתנכלות מצד חברי הקהילה, עם תיוגם באופן שלילי כתוצאה מהיותם של הילדים קרבנות לפגיעה מינית, ועם הטלת האשמה לאירועים לפתחם של המתלוננים והוריהם... (ע"פ בימ"ש העליון, השופטת 1281/06 ארבל) פנייה אל הגורמים הקהילתיים וחשיפה, עריכת בירור במישור הפנים קהילתי בתלמוד התורה, בסמינר או בבית הספר, בפני הרבנים, כפי שנזכר בפסקי הדין האלה - כל אלה גוררים האשמה, רכילות, פגיעה בשמם הטוב של המשפחה והילד ובסיכויי השידוך בשל תיוגם של הנפגע ומשפחתו. זו משוכה של ממש המקשה על הנפגע ומשפחתו לפרוץ את המעגל הקהילתי ולדווח לרשויות. המישור השלישי הוא עצם הפנייה אל אף שישנו מנעד רשויות אכיפת החוק. רחב של התייחסויות אל המדינה וסוכניה בקרב הקהילות החרדיות השונות, יש קושי רב בפנייה של חברי הקהילה החרדית אל סוכניה של המדינה בבקשה לעזרה וביציאה מתוך תחומי הקהילה החרדית. נוסף על ההתמודדות עם הפגיעה והתיוג החברתי, הפנייה אל הרשויות יוצרת עוד מעגל של האשמה בשל הוצאת הפגיעה מתוך הקהילה החרדית, שיתוף פעולה עם הרשויות ו"מסירת" חברי קהילה לידי המשטרה, פעולה שעשויה להוביל 2. למעצר, למשפט ולמאסר נוסף על כל אלו יש חשש מהתמודדות עם מערכת חילונית שאינה ערה לדקויות ולרגישויות המיוחדות של בני הקהילה: החשש משימוש במילים שאינן מתאימות, מחשיפה של הנפגע לתכנים שאינם מקובלים בחברה החרדית, אפילו ממפגש עם לבוש בלתי צנוע, מזון לא כשר וחברה מעורבת בתחנות המשטרה.

הנפגע ומשפחתו נותרים ללא מענה והפוגע אינו מטופל ואינו עומד לדין. בשנים האחרונות מערכת אכיפת החוק עדה לתהליך היפתחות של מקצת הקהילות החרדיות אל סוכניה של המדינה - המחלקות לשירותים חברתיים והמשטרה. מדובר בתהליך אטי, ושותפים לו אחדים ממנהיגי הקהילות החרדיות. מנהיגים אלה הפנימו את חשיבות ההיעזרות במערכת אכיפת החוק והם מעודדים את הנפגעים ומשפחותיהם לפנות אל המשטרה. בכך הם מעניקים להם "גב" ותמיכה ויוצרים חומת מגן מסוימת מפני התיוג החברתי במתן אישור של בר סמכא לפנייה אל הרשויות ובתמיכה לאורך ההליך. דוגמה מצוינת לעבודה כזאת אפשר לראות בבית לין - מרכז ההגנה לילדים ולנוער בירושלים, אשר בשנים האחרונות עובד רבות עם האוכלוסייה החרדית (כמחצית מן המטופלים במרכז ההגנה בירושלים הם ילדים מהחברה החרדית). מרכז ההגנה עובד בצוותא עם מנהיגי הקהילות החרדיות, הוא פיתח רגישות וידע מקצועי בנוגע לקהילות השונות, עומד בקשר רצוף עם לשכות הרווחה בשכונות החרדיות ומשמש סוכן חשוב בהנגשת שירותי מערכת אכיפת החוק אל הקהילות החרדיות השונות. חשיפת פגיעה בקטין קשה מאוד לקטין וקשה למשפחתו. בקהילה החרדית נוספים על אלה קשיים הנובעים מהמבנה החברתי הייחודי וממערכת הערכים והמנהגים האופיינית לה. למאמץ לנטרל את ההתנגדות או להתגבר על המשוכות שתוארו צפויה עוד דרך ארוכה. נראה כי הן הקהילה החרדית והן מערכת אכיפת החוק נתונים בתהליך של למידה והבנה הדדית כדי לנסות לעמוד באתגרים הללו.

ראו לדוגמה את סרטו של מני וקס, שחווה 2 פגיעות מיניות בקהילה החרדית באוסטרליה: h t t p s : / / www . y o u t u b e . c om / wa t c h ? v = _ axKVz 7 Hrqw&feature = youtu . be

40