מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

דבר העורכות

של נקודת מפגש מפנה זרקור אל 9 גיליון נושא בעל חשיבות רבה, בייחוד בחברה רב–תרבותיות ורגישות הישראלית - תרבותית בשיח ובעבודה עם ילדים נפגעי . נושא זה, שעולה התעללות והזנחה לכותרות שוב ושוב, מעיר לעתים "שדים", גם בקרב בני הדור השני של עולים שגדלו והתחנכו בארץ קולטת הגירה שבה חיים מיעוטים שונים. סוגיה זו נוגעת להוויית חיינו על כל רבדיה ומעסיקה מאוד את החברה הישראלית. הגישה הרב–תרבותיות מנסה לקדם דיאלוג בין זהויות תרבותיות שונות או בין זהויות אתניות (זהות השייכת לעם מסוים) בתוך תרבות נתונה. מה שמאפיין אותה הוא ריבוי, עירוב, הטרוגניות המטרה של הגישה הרב– ויחסיות. תרבותית היא להדגיש את הריבוי כמרכיב חיוני של החברה, לאפשר היכרות טובה יותר של הפרטים עם חלקיה השונים של החברה וליצור קיום משותף. נושא זה צריך לעניין גם את העוסקים בילדים נפגעי התעללות והזנחה במדינה בעלת אוכלוסייה הטרוגנית כל כך. הכתבות הפותחות הן כתבות כלליות שעוסקות ברב–תרבותית בהקשר התרבותי שכונתי ובהקשר האקדמי. ד"ר יוחאי נושא הכתבה הראשונה, של , הוא רב–תרבותיות נדן ופרופ' ג'יל קורבין בהקשר התרבותי שכונתי של תופעת ההתעללות בילדים והזנחתם. החוקרים מספרים על ניסיונם לפתח כלים מותאמים תרבותית להערכת סיכון בקרב ילדים ומשפחות מקהילות שונות, לפתח תכניות מניעה והתערבות לשם עיצוב מדיניות ולפתח הגדרה מודעת–הקשר לסיכון ומוגנות כפי שאלה מומשגים על–ידי חברי קבוצות שונות. בכתבה ד"ר שירלי בן שלמה השנייה מראיינת קולגות ועוסקת בהקשר החינוכי–אקדמי של הרב–תרבותיות, בשאלה כיצד אפשר ללמד רב–תרבותיות באוניברסיטאות וכן בהתפתחויות בתחום זה. שלוש כתבות עוסקות בחברות הערבית סמאח סלאימה והבדווית. כתבתה של היא כתבת עמדה. הכותבת אגבריה טוענת כי התופעה של נישואי בוסר אינה יכולה להיות מוסברת במודלים הקיימים וכי ייתכן שאפשר לראות בה

תגובת נגד למודרניזציה שעוברת החברה עינת לוי ורוקיה מרזוק אבו– הערבית. מתארות את פעילות מרכז ענב"ל רקייק שהן עובדות בו בתחום הטיפול בפגיעות מיניות בקרב החברה הבדווית ואת האתגרים המיוחדים העומדים לפניהן - לצד מקרים שהובאו לטיפולן והסתיימו טלי בהצלחה. הכתבה השלישית, של , היא כתבת ריאיון עם שלומי ויפה ציונית רוקיה מרזוק אבו–רקייק. רוקיה מתארת את ההתמודדות המוצלחת שלה עם הנושא הרגיש כל כך של פגיעה מינית בילדות ובנערות בדוויות ובמשפחותיהן. היא מפרטת את שיטת ההתערבות הייחודית שפיתחו בענב"ל עם נפגעים מינית בחברה הבדווית, חברה שטיפול פרטני מערבי לא יצלח בה אם לא יתחשב במרכיב המשפחתי והקהילתי. כמו כן, החשדנות כלפי שליחי הממסד רבה בחברה זו, ולכן פעמים רבות אין רצון לשתף אתם פעולה. משלוש הכתבות הללו עולה תמונה משותפת של מעמדן הנחות של הנשים בחברות המסורתיות, הערבית והבדווית, של ההתמודדות של חברות אלו עם איום על צניעותה של הנערה/האישה, ושל המחיר שהיא גובה מהילדות, מהנערות, מהנשים וממשפחותיהן. כל אלה - לצד אופטימיות זהירה שמשתקפת בכתבה בשל התקדמות ניכרת בתחום. הכתבות האחרות עוסקות בהנגשה תרבותית מיטבית של שירותים אוניברסליים. מדובר בהנגשת שירותים נדרשים לאוכלוסיות שבעבר התקשו לקבלם ולעתים אף לא קיבלו אותם כלל. מחאת הדור השני של יוצאי אתיופיה העלתה לכותרות, בין היתר, את תחושות התסכול לנוכח חוסר ההבנה התרבותית וההתנשאות בקרב החברה הישראלית סיגל כלפי אוכלוסייה זו. בכתבתה של ריאיון עם גב' נתמר הלל, אוסטר–קנב מנהלת האגף לשירותים פסיכוסוציאליים ורפואיים במינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי במשרד החינוך. הכתבה עוסקת בסוגיית ההנגשה התרבותית שיש לבחור בהציענו טיפול או שירות לילדים בסיכון יוצאי אתיופיה. הפערים התרבותיים בין החברה הקולטת לחברת העולים באים ד"ר רוית לידי ביטוי גם במחקר שערכה . ניסן מציגה ממצאים ממחקרה ניסן

יפה ציונית

נעמי גוטמן

העוסק בחוויית האימהוּת לתינוקות בקרב נשים יוצאות אתיופיה, בנות הדור הראשון והשני להגירה. המחקר מעלה כי ההסתגלות שעברה האימהוּת הושפעה מתהליכי ההתאקלמות הסוציו– תרבותית והפסיכולוגית שעברה האם עצמה בעקבות ההגירה. נושא ההנגשה התרבותית עומד גם במרכז הכתבה של - ריאיון עם הרב מלמד, רב מיקי מילר המשטרה, מודל נפלא להנגשת השירות המשטרתי לחברה החרדית בכל הקשור לטיפול בילדים נפגעי התעללות מינית. כעת אפשר לקצור את פירותיו של התהליך בדמות שיתוף פעולה פורה בכל הקשור למניעת אלימות כלפי ילדים בכתבתה ירדן יצחקי בחברה החרדית. עוסקת אף היא בהנגשת שירותים קיימים. בכתבה ריאיון עם מנהלי שלושה מרכזים מיוחדים המיועדים לחברה הערבית. הצוות הפועל במרכזים ניצב נוכח אתגרים מיוחדים ועליו להתמודד אתם ולפלס את הדרך ללבו של הפרט וללבה של המשפחה והחברה הערבית. הכתבה משרטטת את הדרך שעשו שלושת המרכזים מאז נפתחו ואת האתגרים שעדיין נכונו להם. במוקד המפגש הטיפולי בכתבתן של עומד טיפול סיגל חבה וחלי בן מאיר משפחתי במקרה של פגיעות מיניות בתוך המשפחה. הן מתארות את הרגישויות בטיפול בילדים נפגעים מינית בחברה החרדית ואת הדרך הטיפולית שעשו יחד עם הילדים והוריהם. במפגש המשפטי מתארת את המאמצים עו"ד אשרת שוהם של מערכת אכיפת החוק לתת לחברה החרדית ביטחון לדווח ולהבטיח לה שעניינה יטופל מתוך הבנה תרבותית. אנו מקווים שתמצאו בקריאה עניין ומשמעות. קריאה נעימה!