מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

לפיתוח תכניות מניעה והתערבות ברוח של כשירות תרבותית, ולעיצוב מדיניות. הבנת מערכת הקשרים שבין תרבות והקְשר להזנחה והתעללות בילדים ההתייחסויות 4 הכרחית אך מורכבת. הראשונות בתחום זה התמקדו בשונות הבין–תרבותית בנוגע לאמונות הקשורות לגידול ילדים ולפרקטיקות הוריות הנגזרות מהן, אשר ניסו להסביר מדוע התעללות בילדים רווחת יותר או פחות בתרבויות שונות. בעשרים השנים האחרות ניתנה תשומת לב גדלה והולכת להבדלים בין קבוצות שונות, בעיקר בקטגוריות של תרבות, אתניות וגזע. הספרות ניסתה לזהות הבדלים בשכיחות התופעה בין קבוצות אתניות, תרבותיות וגזעיות שונות, וכן בין מדינות ואזורים גיאוגרפיים. מחקר ארצי בישראל, שהתמקד בגיאוגרפיה של הזנחה והתעללות בילדים, הראה הבדלים ניכרים בשיעורי הדיווח בין רשויות מקומיות שונות ובין מגזרי אוכלוסייה שונים. שיעורי דיווח נמוכים נמצאו בקרב ערבים וחרדים בישראל וכן ברשויות קטנות או 5 כאלה שדירוגן החברתי–כלכלי נמוך. עוד תחום שנמצאו בו הבדלים ניכרים בין קבוצות תרבותיות, אתניות וגזעיות הוא

גוף הידע העוסק בסיכון, מוגנות ורווחת הילד מתבסס בעיקר על תאוריות פסיכולוגיות התפתחותיות אוניברסליות (כמו תאוריית ההתקשרות) אשר פותחו על סמך מחקר אמפירי והתנסויות קליניות שבוצעו רובן ככולן במדינות המערב. הספרות הרב–תרבותית, לעומת זאת, מספקת דוגמאות רבות של פרקטיקות גידול ילדים אשר קבוצות תרבות שונות עשויות לסווגן בדרכים שונות - נורמטיביות או מזניחות ואף מתעללות. באופן זה, בחברה מגוונת מבחינה תרבותית, דתית, לאומית ועוד –החברה הישראלית, למשל - עשויים חברי קבוצות מיעוט להגדיר פרקטיקות ותפקידים הוריים מסוימים נורמטיביים, שלא כהגדרה הרווחת בקרב תרבות הרוב. פער זה בין תפיסות מנוגדות מתבטא גם בשירותים החברתיים, בין אנשי מקצוע שעברו הכשרה מערבית ובין הורים המשתייכים לקבוצות מיעוט בחברה. פערים אלה נוטים להיות מקור לאי הבנות ולמתח אשר בסופו של דבר מפחיתים את האפקטיביות של ההתערבות ואינם פועלים לטובתו של הילד. כניסת המושג "כשירות תרבותית" ) לתחום של הגנת Cultural Competence ( הילד מעלה כמה אתגרים. מחד גיסא,

איננו יכולים להתעקש על סטנדרטים אחידים ואוניברסליים המתבססים על נקודת מבט מערבית ולהתעלם מהבדלים תרבותיים. מאידך גיסא, איננו יכולים להצדיק כל פרקטיקה הורית כ"תרבותית", בעיקר אם יש חשש שהיא עשויה לגרום חוסר הבנה תרבותית עשוי לפגיעה בילד. לעתים לגרום לאנשי מקצוע להתעלם מהתנהגויות מסכנות בשם "הרגישות התרבותית" או, לחלופין, לזהות באופן שגוי גורמי סיכון במקרים שלמעשה אין 2 בהם כל סיכון. במסגרת חממת המחקר נבט, בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, אנו מקיימים פרויקט מחקר הבוחן פרספקטיבות של הורים מתרבויות שונות בנוגע לסיכון ומוגנות של ילדים, ואת האופנים שבהם הורים מגדירים את בשלב זה 3 המושגים הזנחה והתעללות. אנו מתמקדים בהורים מקהילת יוצאי אתיופיה בישראל ומקהילות חרדיות בישראל ובקליבלנד. בהתבסס על ראיונות עם הורים, המחקר מבקש לפתח הגדרה מודעת–הקשר לסיכון ומוגנות כפי שהיא מומשגת על–ידי חברי קבוצות שונות. הגדרות אלה ישמשו בסיס לפיתוח כלים מותאמים תרבותית להערכת סיכון בקרב ילדים ומשפחות מקהילות שונות,

ד"ר יוחאי נדן הוא חבר סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מכון חרוב; פרופ' ג'יל קורבין 1 , קליבלנד, אוהיו, ארצות Case Western Reserve באוניברסיטת Schubert Center for Child Studies היא אנתרופולוגית ומנהלת את המרכז הברית. Korbin, J. E, & Spilsbury, J. S. (1999). Cultural competence and child neglect. In H. Dubowitz (Ed.), Neglected children: 2 Research, practice and policy (pp. 69-88). Newbury Park, CA: Sage Publications. השותפים בקבוצת המחקר: פרופ' דורית רואר-סטריאר, פרופ' ג'יל קורבין, ד"ר יוחאי נדן, ד"ר אסתר במברגר, מר נתנאל גמרא, גב' ריבקי קיסינג, גב' 3 בת-חן קרני. להרחבה בעניין ראו: 4 Nadan, Y., Spilsbury, J. & Korbin, J. (2015). Culture and context in understanding child maltreatment: Contributions of intersectionality and neighborhood-based research. Child Abuse & Neglect, 41, 40–48 . Ben-Arieh, A., & Haj-Yahia, M. M. (2006). The “geography" of child maltreatment in Israel: Findings from a national data set 5 of cases reported to the social services. Child abuse & neglect, 30(9), 991-1003.

6