מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

את ההתנהגות מייד, לזמן הורים, לקיים שיחת בירור, ליידע מחנכים, ולשוחח עם הילדים המעורבים - בד בבד עם ביצוע פעילות כיתתית בנושא, מתוך שמירה על צנעת הפרט. פעולות אלה עוגנו בתכנית הנקראת "מקום לכולם" שפיתחה גב' אסנת בינשטוק. בתכנית נכללים המרכיבים האלה, שלפיהם פועלים במסגרת לימודי "כישורי חיים" בבית הספר: עבודה פרטנית ועבודה עם הוריו של החווה דחייה חברתית, על חיזוק הילד המיומנויות החברתיות של הילד. עם הילדים עבודה חברתית קבוצתית שחווים דחייה חברתית על חיזוק המיומנויות החברתיות, ובתוך כך תרגול סימולציות של 'כאן ועכשיו' והדרכת הילדים למי לפנות בעת מצוקה. הכוללת סדנאות כישורי עבודה כיתתית חיים כלליות - על חיזוק היחסים החברתיים, אמפתיה והבנת ההשלכות ההרסניות של דחייה חברתית. כיוון שהדחייה החברתית נפוצה יותר בילדים צעירים, הנושא מודגש בכיתות ב'-ד'. העבודה נעשית על-ידי המורים בהדרכת היועצות, ונעשה שימוש בכלי עזר כגון סרטים וסימולציות שדרכם הילדים לומדים איך להגיב ולהתנהג במצבים חברתיים. העבודה הכיתתית מתמקדת באופן שבו ילדים ממלאים תפקידים חברתיים בקבוצה, כיצד הם יכולים לזהות איזה תפקיד יש להם, וכיצד הם יכולים להתמודד אִתו (למשל – מי "מלך הכיתה", מי ה"ליצן" ומי "השעיר לעזאזל"). כמו כן מתורגלות מיומנויות חברתיות המסייעות בתובנה של תפקידים אלה, בדרכים לשינוי ההתנהגות, כיצד להימנע מחרם ולסייע לילדים החווים דחייה חברתית. המורים עוברים סדנאות משלהם, שם הם לומדים להתחבר לתחושות של דחייה חברתית שחוו בילדותם. פעמים רבות, כאשר מדברים בסדנאות אלה על חוויות

אישיות, עולות תחושות רגשיות חזקות. תגובות כאלה מגייסות תחושת שותפות גדולה המגבירה את האמפתיה כלפי הילדים הדחויים ואת הבנת ההשלכות הרגשיות הקשות לילד הדחוי חברתית. שילוב תכניות נוספות לטיפול בילדים אלימים (תכנית "עוצמה" ותכנית "מטיב"ה"), ועבודה קבוצתית ופרטנית עם פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי חינוכי עבור ילדים המתנהגים באלימות חברתית. ייחודה של התכנית המוצעת "מקום לכולם" הוא בפיתוח של כלים חווייתיים לעבודה עם תלמידים: משחק תפקידים כיתתיים שמתרחש בעולם בדיוני, סרטי אנימציה ועוד. הכלים הללו מהווים גירוי לשיחה. הם מאפשרים להרחיק את הדיון בנושא רגיש כל כך מהרמה האישית אל דמויות דמיוניות ויוצרים הזדמנות לתלמידים להביע רגשות ומחשבות ולעבד את החוויות שלהם בדרך מובנית ומוגנת. מהן תוצאות התכנית? כיצד היא מצמצמת את תופעת הדחייה החברתית בפועל? לאחר בדיקה של שלוש שנים (נתונים ) נראה 2011-2009 משווים מהשנים שתופעת הדחייה החברתית בבתי הספר 2009 בשנת 38%- היסודיים ירדה מ .)26%- (ירידה של כ 2011 בשנת 28%- ל מתוך הנתונים הללו בונים תכניות התערבות עם ההורים, המורים והתלמידים, כדי לצמצם עוד את התופעה. את כלל הנתונים אפשר לראות באתר ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) של משרד החינוך. ללוק חשוב להדגיש, באופן אישי, שנושא זה חשוב ביותר וכולם צריכים להתגייס כדי שילדים ירגישו טוב. לדחייה חברתית ולחרם יש השלכות נפשיות חמורות על התפתחות תקינה של הילדים, ומכאן החשיבות של שיתוף הפעולה עם המבוגרים האחראים בחייו של הילד.

דחייה חברתית מתמשכת. חוויה זו עלולה להגביר את תחושת הבדידות, לפגוע בתחושת השייכות, בתפיסת הערך העצמי ובתחושת הרווחה האישית שלהם. למה נוצר חרם? עינב לוק מתארת שלוש גישות תאורטיות שמסבירות היווצרות דחייה חברתית. כל אחת מהן מדגישה גורמים אחרים להיווצרות התופעה: גישת המסוגלות החברתית של הילד רואה בילד ובמאפייניו את הגורם המרכזי לתופעת הדחייה. כלומר, לילדים דרושים כישורים חברתיים כדי להבין סיטואציות חברתיות ולהפיק מהן את המרב. ילדים שיש להם בעיות בכישורים החברתיים עלולים להימצא במעגל של פרשנות ותגובות המחזקות את הדחייה. גורסת שהקבוצה החברתית גישת הקבוצה והתהליכים החברתיים בקבוצה הם אלה היוצרים את הדחייה. רואה ביחסים גישת ההתקשרות המוקדמים של הילד עם הוריו את הסיבה המרכזית לפיתוח יחסים חברתיים תקינים (או לא תקינים) בהמשך החיים. האופן שבו ילד מפרש תגובות או מגיב להן במצבים חברתיים הוא זה שישפיע על האופן שבו יהיה מקובל או דחוי חברתית. תכניות משרד החינוך למיגור תופעת החרם , עת 2009 לוק מסבירה כי מאז שנת פורסם חוזר מנכ"ל שהעמיד יעד מרכזי לצמצום ומיגור האלימות בכלל והאלימות החברתית בפרט, נוצר שינוי של ממש ביחס המורים לתופעה. בעקבות חוזר זה נבנו תכניות שונות שמטרתן לצמצם את ממדי התופעה של הדחייה החברתית. למשל, נקבע שעל מורים להתערב במקרים של אלימות חברתית; שדחייה חברתית (חרם) אסורה, ושעל צוות בית הספר להתערב באופן אקטיבי. מבחינה מעשית, ההנחיות למורים היו לעצור

נקודת מפגש 20