מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 5

דבר העורכות

מקצוע והורים חוטאים לא פעם בפרשנות המוטעית שלהם להתנהגות מינית בילדות. במאמר הוא גם מחדד את ההבדלים בין התנהגות מינית של ילדים לזו של מבוגרים וקורא למבוגרים האחראים לתמוך במיניות הילדית הבריאה ולעמוד על המשמר לנוכח התפתחות מינית בעייתית. אלימות בין קטינים באה לידי ביטוי גם בהתעללות רגשית. אחד הביטויים החמורים - ולמרבה הצער, השכיחים - הוא תופעת החרם. ילד או ילדה שאחרים מנדים אותם, לרוב בלי כל סיבה נראית לעין, חווים דחייה חברתית שפוצעת את נפשם. איה אלמוג-זקן ויסמין וילר מביאות בנושא זה שתי פרספקטיביות משלימות. האחת מציגה את תכניות הטיפול של משרד החינוך והשנייה מביאה את נקודת מבטם הייחודית של ילדים שחווים חרם בסביבתם החברתית. יש לקוות שהמשנה הסדורה שמשרד החינוך מציג מחלחלת לרמת העשייה בשטח כדי לצמצם את ממדי התופעה ולהתמודד אתה בשלבים מוקדמים - בטרם ייגרם לילדים נזק עמוק וארוך טווח. אלימות בין ילדים לובשת צורות חדשות. בשנים האחרונות - עם התגברות השימוש בתקשורת אלקטרונית לסוגיה וברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק - מצאה האלימות עוד נתיב לעולמם של ילדים. אלימות בין קטינים או כלפיהם מגיעה עתה אל הילד בתוך "ביתו-מבצרו". התקשורת הפתוחה, המאפשרת ניצול של האמצעים הטכנולוגיים לפגיעה בקטינים, היא ערוץ נוסף לפגיעה מינית ולדחייה חברתית. בכתבה "בריונות ברשת" אנו מפנים זרקור לעבר התופעה וההתמודדות עִמה. לצד הקורבנות נפגעי האלימות, יש גם מי שפוגע. מערכת החוק במדינת ישראל נותנת משקל של ממש לשיקומם של צעירים עוברי חוק. נקודת המבט של המחוקק מובאת במאמרה של עו"ד כרמית

של נקודת מפגש מוקדש 5 גיליון מספר לאלימות בין קטינים. סוג זה של אלימות חוצה יבשות, גבולות ומעמדות. זו בעיה כאובה, יש לה ביטויים רבים והיא רעה חולה בכל מערכת. רישומה קשה, והוא מותיר אותות וכאב לאורך זמן. גיליון זה מבקש לחשוף לפני הקוראים את התופעה הזאת על שלל היבטיה, מזוויות ראייה שונות: אנשי המקצוע, הילדים, המחוקק, המחקר והספרות. אלימות בין קטינים, כאלימות של מבוגרים כלפי ילדים, מתבטאת בצורות שונות: אלימות מינית, רגשית ופיזית. אלימות מינית בין ילדים היא התופעה המוכרת יותר לציבור הרחב. הגבול הדק שבין התנהגות מינית נורמטיבית בין קטינים לבין התנהגות מינית בעייתית לא תמיד ברור, ויש להתמודד עם מורכבות זו בזהירות וברגישות. מאמרה של ירדן יצחקי סוקר את התופעה, את דרכי ההתמודדות של אנשי מקצועות הטיפול עִמה, את המחקר ואת המדיניות כלפי ילדים פוגעים מינית. אלימות מינית בין קטינים זוכה לסיקור תקשורתי נרחב בכל פעם שמתרחש אירוע אלימות מינית חריף, כגון אונס קבוצתי. במקרים כאלה התקשורת, שמחפשת פרטים דרמטיים וסנסציוניים, גורמת לקורבנות לא פעם נזק ופגיעה משנית, חמורים לא פחות מהפגיעה הראשונית. מאמרה של שירלי בן-שלמה מציג את הדילמות המתעוררות בין זכות הציבור לדעת לבין זכותם של קטינים נפגעי אלימות מינית לשיקום ולהגנה. בנושא של פגיעה מינית בין ילדים בחרנו להביא את מאמרו של דוד בנאי, העוסק בממדים השונים של התנהגות מינית בין ילדים. המאמר, המתבסס על גישתו של פרויד, מדגיש את הצורך להבין את ההתנהגות המינית של הילדים - על הרצף של התנהגות נורמטיבית - פוגענית- בהקשר של התפתחותם. לטענתו, אנשי

נעמי גוטמן

פרופ' ענת זעירא

פולק כהן. הזרוע המאבחנת את סיכויי השיקום ובונה את תכניות הטיפול עבורם היא זו של שירותי המבחן לנוער. הריאיון עם אפי ברוור מאיר את שירות המבחן לנוער, את קצין המבחן לנוער ואת תפקידם החשוב בהחזרה למוטב של בני נוער שפגעו באחרים. לילדים ובני נוער עם מוגבלויות יש צרכים מיוחדים בכל תחומי החיים, ובהם גם אלה הקשורים לאלימות. יפעת קליין מדווחת על כנס שהתקיים ביוזמתם של גורמים רבים, ובהם מכון חרוב, אשלים מיסודו של ג'וינט ישראל ומשרד הרווחה. הכנס ביקש לעורר את מודעות אנשי הציבור למורכבות הטיפול בילדים (ובבוגרים) עם מוגבלות בעלי התנהגות פוגענית. קצרה היריעה מלהקיף את מכלול הנושאים והתכנים הנוגעים באלימות בין קטינים במסגרת גיליון זה. אם הצלחנו להאיר ולחדד לקוראינו, אנשי המקצוע העומדים בקשר עם הילדים, את מאפייניה השונים של התופעה, ולסייע להם להיות “המבוגר האחראי” שנרתם לביטחונם הפיזי והרגשי של הילדים הפגועים - דיינו. לצוות המערכת מצטרפת גב’ ציפי ברמן, מזכירת המערכת. התגייסותה ואותות עבודתה הברוכים ניכרים כבר בגיליון זה.

בברכה,

נעמי גוטמן יו"ר המערכת

פרופ' ענת זעירא

עורכת ראשית

3

נקודת מפגש