מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

מפגש מחקרי

טיפולוגיה של פוגעים מינית בילדים המשתמשים 1 בתקשורת אלקטרונית דפנה טנר

מנתוני המועצה לשלום הילד עולה כי מבני הנוער בישראל גולשים ברשת 92% מהם - יותר משעתיים 57% , האינטרנט ביום. הם משתמשים במחשבים ובטלפונים ניידים, הם חולקים מידע בהודעות טקסט ובחדרי צ'אט - לפעמים עם מכרים, לפעמים עם אנשים שאינם מכירים. לפעמים הם מעמידים פנים, לפעמים מציצים, מתאהבים, ויש סיכון - אף כי לא גבוה כנהוג לחשוב - שייפגעו "און ליין" מאנשים המשתמשים ברשת ובתקשורת אלקטרונית אחרת (כגון הודעות טקסט) כדי ליצור קשר עם קטינים ולפגוע בהם מינית. התקשורת מציגה פוגעים אלו פעמים רבות כאנשים מבוגרים שמשתמשים בזהות בדויה, פדופילים המומחים בפיתוי ילדים תמימים. אף כי תדמית זו נכונה עבור מקצת הפוגעים מינית "און ליין", היא אינה משקפת את מרבית מקרי הפגיעה. ערכו מחקר אורך עם 2 וולאק ועמיתיה מדגם מייצג של אוכלוסיית ארצות הברית, ובו בחנו מאפיינים שכיחים בקרב פוגעים מינית בקטינים באמצעות הרשת. הם מצאו כי מרבית הפוגעים הללו הם היוצרים קשר עם 26- גברים בני פחות מ קטינות שגילן מתחת לגיל ההסכמה כדי לפתותן ליחסים מיניים. הם אינם מציגים

זהות בדויה ואינם מנסים להסתיר את כוונותיהם המיניות. הנפגעות הן לרוב המכירות את 15-13 מתבגרות בנות הפוגעים ויודעות על כוונותיהם המיניות. כאשר הנפגעות פוגשות את הפוגעים פנים אל פנים, הן לרוב מצפות שיהיה זה מפגש מיני. פוגעים שמוגשים נגדם כתבי אישום יואשמו בדרך כלל בבעילה אסורה בהסכמה (קיום יחסי מין עם קטין שגילו מתחת לגיל ההסכמה). בניגוד לדעה הרווחת בציבור הרחב, רוב הפוגעים מינית היוצרים קשר באמצעות רשת האינטרנט אינם פדופילים ואין להם היסטוריה של פשיעה. המחקר המוצג בכתבה זו מבוסס על הגל . 3 השלישי במחקרם של וולאק ועמיתיה נרטיבים שבהם 75 במהלכו נותחו התבקשו אנשי משטרה מרחבי ארצות הברית לספר על מקרים שטיפלו בהם, שהיו מעורבים בהם פוגעים מינית בילדים שהשתמשו בתקשורת אלקטרונית מסוג כלשהו. הראיונות שנבחרו כללו מקרים שהיה בהם קשר ממשי בין פוגע לנפגע (ברשת בלבד או פנים אל פנים בעקבות שימוש בתקשורת אלקטרונית). מטרת המחקר הייתה להציג טיפולוגיה איכותנית של פוגעים שמשתמשים בתקשורת אלקטרונית כדי לפגוע מינית בקטינים.

בניתוח עלו כמה ממדים שהופיעו בכל הנרטיבים, ואלה שימשו ממדי סיווג. תחילה נתאר את ממדי הסיווג הכלליים ולאחר מכן - את הטיפולוגיה שעלתה מתוך הניתוח. ממדי סיווג לפוגעים מינית "און ליין": דפוסי התקשורת האלקטרונית .1 בדרך כלל השתמשו של הפוגעים: הפוגעים במחשבים או בטלפונים ניידים כדי לתקשר. הם השתמשו . תקשורת 1 : בשלוש דרכי תקשורת אלקטרונית בלבד, הפוגע והנפגע מעולם לא נפגשו פנים אל פנים ולא . תקשורת 2 ; היה ביניהם מגע פיזי שהחלה ברשת ונמשכה במפגש פנים . תקשורת אלקטרונית 3 ; אל פנים בין פוגע ונפגע שהכירו זה את זה קודם לכן, והשימוש בתקשורת האלקטרונית נועד לייצר קשר מיני או לחזקו. בתחום זה היו שתי זהות הפוגעים: .2 קטגוריות - זהות שהציגו הפוגעים ברשת האינטרנט וזהותם מחוץ לרשת. ברשת היו פוגעים שהשתמשו בזהות בדויה ופוגעים שהשתמשו בזהותם האמִתית. מחוץ לרשת כמעט תמיד היו אלה גברים, ופער הגילים

מבוסס על מאמר שנכתב בשיתוף עם ג'ניס וולאק ודייוויד פינקלהור, המרכז לחקר פשעים נגד ילדים, ניו המפשייר, ארצות הברית: 1 Tener , D ., Wolak , J ., & Finkelhor , D . ( In press ). A typology of offenders who use online communications to commit sex crimes . against minors , in press Wolak , J ., Mitchell , K ., & Finkelhor , D . (2011). HYPERLINK " http :// www . unh . edu / ccrc / pdf / NJOV 3%20 Arrest %20 Study %20 2 Methods %20 Report %20 Final %20 Nov %202011. pdf " \t " _blank " Methodology report : Third national juvenile online victimization ( NJOV 3) arrest study . Crimes against Children Research Center , University of New Hampshire . Retrieved May 10, 2013 from . http :// www . unh . edu / ccrc / pdf / NJOV 3%20 Arrest %20 Study %20 Methods %20 Report %20 Final %20 Nov %202011. pdf שם. 3

39