מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

הפגיעה בתחכום רב, והם נתפסו רק לאחר שכבר פגעו ברבים (סביר להניח ש"מומחים" רבים לא נתפסו עד היום). לעומתם, היו פוגעים שלא הקפידו או לא חשבו להסתיר את עקבות הפגיעה או שעשו זאת באופן לא יעיל. מידת המודעות לכך שמדובר בפגיעה .5 מרבית הפוגעים מינית נגד קטין: ידעו שהם מקיימים יחסים עם קטינים ושמדובר בעבירה. מעטים היו מעורבים עם קטינים שהעמידו פנים שהם מבוגרים, ועד שנעצרו הפוגעים הם לא הבינו שביצעו עבירה. בכמה מקרים הפוגעים ידעו שהם בקשר עם קטינים אבל לא חשבו שזאת עבירה חמורה (אחד מהם השווה זאת לדוח חנייה). לסיכום, באמצעות התבוננות בארבעת ממדי הסיווג שהוצגו נבנתה טיפולוגיה זוהו של פוגעים מינית בילדים "און ליין". ארבעה סוגים של פוגעים מינית, ואלו הם: שנבדקו 75 מקרים מתוך 24 המומחים: הוגדרו "מומחים". ל"מומחים" היה תמיד יותר מקורבן אחד, לעתים מאות. הם בחרו את הקורבנות שלהם בשיטתיות בהתאם להעדפותיהם (למשל, גיל או מגדר). יש שבחרו אותם באמצעות המאפיינים שעושים אותם רגישים יותר לפגיעה. אחד השוטרים תיאר פוגע מינית שבחר נערות שנאבקו במשקל עודף או בפצעי בגרות. ה"מומחים" ייחדו זמן רב ליצירת הקשר עם הקורבנות, והייתה להם יותר מטכניקה אחת כדי לייצר את ההזדמנות לפגוע. כאשר נחשפה פגיעתם היא תוארה על-ידי השוטרים כ"קצה הקרחון", ובעקבותיה נחשפו עוד פגיעות מרובות שלהם. ה"מומחים" היו ערים לכך שהם מבצעים פגיעות מיניות וחיפשו דרכים מתוחכמות להסתיר את הפגיעה. במקרה אחד, לדוגמה, קצין המשטרה דיווח שהפוגע היה מוכן להרוג את הנפגעים ובלבד שלא יתגלה. "מומחים" פגעו כדי לספק את הצרכים שלהם. הם לא נקשרו רגשית לנפגעים.

שנים. 48-2 בינם לבין הנפגעים היה הזהות הפומבית שלהם, כשתוארו, נעה בטווח שבין "אם הנפגעים היו רואים אותם במציאות הם היו בורחים מיד" לבין "אנשים מהיישוב" ודמויות מפתח בקהילה. הדינמיקה של יחסי הפוגעים עם .3 במקצת המקרים היחסים הנפגעים: בין הפוגע לנפגע היו הדדיים (היה בהם, לכאורה, שיתוף פעולה של הנפגע), ובאחרים הם היו חד-צדדיים (הפוגע הכריח את הנפגע לקיים מגע מיני או גרם לכך באמצעות מניפולציה). באחדים מהמקרים היחסים היו מיידיים, כלומר - הייתה הצהרה על כוונות מיניות בתחילת הקשר, ובמקרים אחרים היחסים היו הדרגתיים, וההצהרות על כוונות מיניות עלו רק לאחר שנוצר קשר של אמון וקרבה. מידת המומחיות של הפוגע באה לידי .4 ביטוי בחמישה היבטים: מספר הנפגעים ועבירות קודמות: .1 בקרב הפוגעים היו שפגעו רק בנפגע אחד ואחרים שהיו להם נפגעים מרובים, בכלל זה מקרי קצה של פוגעים שהיו להם מאות נפגעים. היו כאלה שהורשעו בעוד עבירות, כגון עבירות מין קודמות, ואחרים שהיו ללא עבר פלילי. שיתוף פעולה עם פוגעים אחרים: .2 רוב הפוגעים פעלו לבד, אך מיעוטם פעלו עם עוד פוגעים (לדוגמה, פגיעה משותפת בקטין או החלפת חומרים פורנוגרפיים ברשת האינטרנט). החזקה או הפצה של פורנוגרפיית .3 אצל מקצת הפוגעים לא ילדים: התגלו כלל חומרים מסוג זה, ואילו בחזקתם של אחרים היו אוספים של תמונות וסרטונים, לעתים בהיקף של מאות ואלפים. מתוחכמות בטכניקות שימוש .4 לביצוע או להסתרה של הפגיעה: היו פוגעים שידעו להסתיר את

הייתה דיכוטומיה ברורה מאוד בין פוגע לנפגע. אלה היו המקרים שהשוטרים תיארו כמזעזעים במיוחד. ל"מומחים" היו שני דפוסים עיקריים של תקשורת: האחד - יחסים שהיו רק "און ליין" ואופיינו בכך שהפוגע איתר את הנפגעים באתרי אינטרנט וביקש מהם תמונות עירום או סרטונים. האחר - יחסים שהתחילו "און ליין" והמשיכו מחוץ לרשת בקשר מיני שהתאפיין בכפייה או מניפולציה. פעמים רבות תיעדו הפוגעים את הפגיעה המינית והיה להם אוסף גדול של פורנוגרפיה. והנפגעת 37 הפוגע גבר בן מקרה לדוגמה: . הם נפגשו בחדר צ'אט 14 נערה בת והשתמשו באתרים חברתיים ובטלפונים ניידים כדי לתקשר זה עם זה. הפוגע העלה מייד נושאים מיניים ושלח לנפגעת תמונות של איבר מינו. הוא ביקש ממנה לשלוח לו תמונות עירום של עצמה והיא שלחה. הוא סיפר לה שהוא היה איש צבא, מה שלא היה נכון. היה לו אוסף גדול של תמונות פורנוגרפיות של ילדים, תמונות שהוא שיתף והחליף עם פוגעים תמונות 1000- אחרים. נמצאו יותר מ של קורבנות, ובהן כאלה שכללו אלימות, ומאות סרטונים. היו הוכחות שהיה נשים שמהן ביקש 40-30 לו קשר עם תמונות וסרטונים, שמונה או תשע מהן היו קטינות. לרובן היה משקל עודף או פצעי בגרות, והן סבלו מקשיים חברתיים. הוא חיפש במיוחד נערות כאלה, ושתיים מהן סיפרו לשוטרים שהוא "גרם להן להרגיש טוב". המקרים 75 פוגעים מתוך 26 הציניים: הוגדרו "ציניים". הפוגעים ה"ציניים" דמו במידת מה ל"מומחים", אבל במידה פחותה בהרבה של מומחיות או קיצוניות. בדרך כלל היה להם קורבן אחד או קורבנות מועטים. כשהיה להם יותר מקורבן אחד, זה היה לרוב בשל גישה נוחה לקורבנות (למשל, כמה אחים מאותה משפחה או ילדים מאותה שכונה). גם הם נטו לבחור נפגעים על-פי העדפות אישיות כגון גיל או מין. לדוגמה, לעתים הם פגעו בילדה עד שהיא התבגרה ואז התחילו לפגוע באחותה. הם יכלו לייחד זמן לטיפוח

40