מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

נגועה בפטרנליזם, בעיקר בשל ההנחה שמצבו שונה מזה של בגיר המודע למצבו ולאפשרויות הבחירה שלו. נוסף על כך נוצר התייחסות דואלית: מחד גיסא - מצב של איננו רוצים לפגוע בפרטיותו של הקטין, ומאידך גיסא - בניסיון להגן עליה, בתוך הפיקוח הזה על פרטיותו, אנחנו עלולים לפגוע בה. פרטיות קטינים והסכנות בסייבר כאמור, הטכנולוגיה החדשה של רשת האינטרנט ושל כלים טכנולוגיים שונים, ובכלל זה התקשורת הסלולרית, יוצרת תמונה מורכבת מזו שאפיינה את התקופה שקדמה לה והוזכרה בחלק הקודם - בנוגע לפרטיות קטינים, שאף היא עו"ד מאופיינת בדואליות. וכך מסביר זאת : מחד גיסא, לטכנולוגיה זו קוזלובסקי יתרונות רבים עבור הילדים (הקטינים), ובכלל זה הגנה על פרטיותם, במובן הזה שהיא מאפשרת להם לתקשר בצורה פרטית, למשל כשהם בוחרים מי יהיה 'חבר', מי יראה את מה שהם משתפים וכדומה. כלים אלו מעצימים אותם ואת יכולתם ליצור לעצמם מרחב הגנה ומרחב תקשורת משלהם, ולהגדיל את תחושת השליטה ואת העצמאות שלהם. מאידך גיסא, במדיום הזה הקטינים חשופים לסכנות שונות, מאחר שברשת האינטרנט אי אפשר לדעת מי מולך - קטין או בגיר, ויש עידוד חזק מאוד לשיתוף מידע ולכך שהקטין למשל יחשוף מידע

רק לפני כמאה שנה. בתחילה הוא היה חד-ממדי וברור יותר, כיוון שהיה קשור לענייני קניין. למשל, באותה תקופה פרטיות נגעה בממדים של פרטיות פיזית במרחב האישי-פרטי - "ביתו של האדם מבצרו" - ובזכות על המרחב הפרטי. אחר כך התרחב המושג בהקשר של הגנה במערכות יחסים ובתקשורת (למשל, שלא יאזינו לי, שלא יתחקו אחריי). הוא התפתח עוד לכיוון של הגנה על המרחב אישי של פרטים, ובשנים האחרונות ההתפתחות היא לכיוון של פרטיות המידע , שעניינה Information Privacy - זכותו של הפרט לשלוט על המידע הנוגע לו: איזה מידע ייאסף עליו ויופץ? ואילו שימושים ייעשו בו? הדיון הכללי על פרטיות נעשה מורכב עוד יותר כאשר מדברים על פרטיות הנוגעת לקטינים. היות שהדיון עסק עד כה כמעט אך ורק בבגירים, העיסוק בכל הקשור לפרטיותם של ילדים מועט והוא מעלה קשיים רבים. יש נטייה לראות בפרטיותם של קטינים סכנה, והיא מקושרת עם סיכונים בשל ההנחה שקטינים תמימים יותר וקל יותר להוציא מהם מידע. על כן יש צורך בזהירות ובשמירה יתרה. יש חשש ממניפולציות שייעשו על קטין, חשש שחולשותיו או חוסר הבשלות שלו ינוצלו כדי להגיע למידע על אודותיו. ד"ר איילת בלכר-פריגת ממכללת שערי מציינת משפט, מומחית בנושא זכויות הילד, שכיום יש תחושה שההגנה על הקטין

האינטרנט - ד"ר נמרוד קוזלובסקי: מדיום שנוצרה סביבו פאניקה חברתית.

אישי שלו, כגון תמונות, הרגלי בילוי, שתייה, מצוקות ועוד. מצב זה מביא לידי כך שכיום קל מאוד לאסוף מידע רב על אודותינו - על ההעדפות שלנו, על תחומי העניין וכדומה. למעשה, כל ספק אינטרנט מקיים איסוף מסיבי של פרטים על המשתמשים, ובהם קטינים, כך שיוכל לכוונן את השירות בהתאם לדפוסי הגלישה ולתבנית ההתנהגות של המשתמש, ובכלל זה הזיהוי שלו כקטין. כחברה אנחנו מבינים את היתרונות של המדיה הזאת אך גם את חסרונותיה שנובעים מהחשיפה הרבה ומחוסר השליטה והמודעות שנלווים אליה. טוען כי יש פער של ממש עו"ד אשכנזי בין העובדה שהבסיס המשפטי לפעולות איסוף המידע על אודותינו הוא ההסכמה שאנו נותנים בזמן שאנו רוצים כל כך לקבל את השירות האינטרנטי מהספק 'קבל' (את תנאי - באמצעות לחיצה על - ובין מידת ההבנה וההסכמה השירות) לכאורה סוג של האמִתית שלנו שהיא פיקציה משפטית, משום שלא תמיד היא ; לרוב אנו לא ממש יודעים ממש "מִדעת" לְמה אנחנו מסכימים ועל מה אנחנו מוותרים. למעשה, כדי לקבל את השירות אנו מוותרים לכאורה על פרטיות, אבל ספֵק אם אנשים מתעמקים בשאלה למה הם מסכימים. מדגיש שפרטיותם עו"ד אשכנזי עם זאת, של קטינים היא בהחלט ערך רלוונטי ברמה העקרונית, והוא מסביר: "המשפט מתייחס לקטינים באופן מגונן יותר, מתוך הבנה שהם נאיביים יותר, חסרי

ובארצות הברית, פסיקות משפטית רלוונטיות חדשות הנוגעות לחשיפת מידע פוגע ברשת: אפשר לאלץ את 'גוגל', מפעילת מנוע החיפוש הפופולרי ביותר באינטרנט, להסיר קישורים מתוצאות חיפוש מסוימות. החלטה זו תיושם על-ידי רגולטורים בתחום רשויות שונות ברחבי האיחוד האירופי. 28- הגנת הפרטיות ב הפסיקה התמקדה באופן צר בקביעה המשפטית ש'גוגל', מי ששולטת במידע, מחויבת לחוקי הפרטיות האירופיים המחייבים חברות להיענות לבקשות של אזרחים פרטיים להסיר קישורים, בהיעדר אינטרס ציבורי משכנע להותיר אותם במקומם. בהחלטה אחרת, שעוררה סערה בארצות הברית, פסק בית המשפט העליון כי אנשים שהורשעו בהחזקת חומרי פורנוגרפיית ילדים חייבים לשלם לקורבנות על הסבל שנגרם להם וישלמו להם פיצויים. "נאשמים צריכים לשאת באחריות להשלכות של מעשיהם, לא למעשיהם של אחרים", כתב השופט אנתוני קנדי, שנמנה עם רוב השופטים.

5