מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 7

ניסיון ועשויים להיות נתונים להשפעה. לפרטיות יש חשיבות עצומה עבורם כי היא מאפשרת להם לפתח את עולמם בתקופה קריטית, והיא מגנה עליהם מפני מניפולציות שונות שאפשריות כשיודעים זהו ערך חשוב מאוד עבור עליהם דברים. קטינים ואסור לוותר עליו או לפגוע בו. יש בעיניי הצדקה מוגברת להתערבות של המשפט כדי לשמר אותה, גם במקום שבו היינו 'מוותרים' על כך למבוגר. מבחינת הקטין ועבורו, ערך זה יכול להוות ולסמל את האוטונומיה, את ההזדמנות להתנסות, לטעות ולתקן". פגיעה של הורים בפרטיות ילדיהם סוג אחר של סכנת פגיעה בפרטיות קטינים נובע מחשיפתם על-ידי המבוגרים. פעמים רבות מדובר בהורים שעושים זאת - בתכניות טלוויזיה, בעיתונות אך גם בבלוגים וברשתות החברתיות. ניר קיפניס, עיתונאי בהקשר זה אומר : "יש היום בתקשורת בעיתון 'גלובס' תכניות ריאליטי שלהן לכאורה כוונות טובות (כגון 'סופר נני'), שבהן מגיעים מומחה או מומחית, מבלים זמן עם המשפחה המצולמת ומנסים לעזור להם.

אף שלמעשה לא בחרה להיחשף, מתקיים תיק וירטואלי שמלווה אותה עבורה שנה, 20 או 10 , ואולי בעוד לכל החיים כשתרצה להתראיין למקום עבודה או לכל דבר חשוב אחר, מי שמראיין אותה יהיה חשוף לאותם קטעי וידיאו בעייתיים שנשמרו, ונצברו ב'תיקה האישי'." "התופעה מתקיימת כנראה", מוסיף , "על רקע שיתוף פעולה ואינטרס קיפניס מסוים גם של התקשורת". ניר קיפניס רואה תופעה שבה "סולם הערכים שלנו, הן כחברה כללית והן בתקשורת הקונבנציונאלית, משתנה. כיום ישנה הערכה הולכת וגדלה לערך של הנראות והפרסום, גם בקרב מבוגרים. הפרסום עצמו הפך להיות ערך, ולפיו אנחנו מעריכים את האדם". האם אין לתקשורת בתשובה לשאלה אחריות למה שקורה בציבור, בחברה? במציאות הפוך: קיפניס עונה כי המצב "השינויים הטכנולוגיים לקחו כוח מזכייני הטלוויזיה והעבירו אותו לציבור הרחב. כך, למשל, ב'פייסבוק' הגולשים קובעים את התכנים ודברים רבים עוברים 'מתחת לרדאר' של התקשורת הממוסדת הקונבנציונלית". לדעתו, האחריות לאג'נדה הציבורית עברה לאזרחים. לא

לרוב, מה שמעניין את הצופים הוא לאו דווקא העזרה אלא חייה של משפחה אחרת. בכולנו יש מציצנות וסקרנות, דרך התכנית אנחנו רואים מציאות של משפחה אחרת, אך במציאות הזאת ישנם

הפתרון ד"ר איילת בלכר-פריגת: - דיאלוג מתמיד בין הורים לילדיהם.

ילדים או חברי משפחה אחרים שיכולים להתנהג בצורה לא מחמיאה, ולפעמים קשה ומביכה, וכולם רואים זאת. העובדה המטרידה יותר היא שברגע שהדברים שודרו, הם לא הולכים לאיבוד. אם ילדה מסוימת נחשפה דרך אחת מתכניות הריאליטי בתוך סיטואציות משפחתיות,

- כך טען פרופ' ניב אחיטוב, נשיא המרכז האקדמי דן, בהרצאת הפתיחה בטקס "...בעתיד הקרוב יהיה עולם ללא פרטיות" . התחרות נערכה על-ידי אנשים ומחשבים, Webi Awards 2012 הענקת הפרסים בתחרות השנתית לאתרי אינטרנט ומובייל, ודבריו כאן מובאים מתוך כתבה שהתפרסמה באתר אנשים ומחשבים. "הפרטיות כפי שהיא נתפסת על-ידי דור המבוגרים - 'המהגרים הדיגיטליים' אשר לא נולדו לעידן האינטרנט והרשתות החברתיות אלא רק למדו להשתמש בהן - שונה מאוד מזו של בני נוער שנולדו לתוך הרשת כחלק מהסביבה שלהם, והם אלה אשר בעוד שנה ינהלו את העולם". 20-15 יש פער נרחב בין האופן שבו בני הנוער תופסים את "בני נוער מתייחסים לאובדן הפרטיות בסלחנות רבה יותר ממבוגרים. . "הרשתות החברתיות נחשבות אחיטוב החשיבות של פרטיותם לבין פעילותם בחיי יומיום ביחס לשמירה על פרטיות זו", ציין לחלק מהחיים של הצעירים - 'הילידים הדיגיטליים'. בני הנוער מוכנים לוותר על פרטיות באופן חלקי, תמורת 'פרסים' שונים. לעומתם, למבוגרים יש יותר מודעות להגנה על המידע ולפרטיות. מבוגרים משתמשים יותר במייל וצעירים פועלים יותר ברשתות על התרחיש מהמחקר הבין-לאומי (בגרמניה, אוסטריה, בלגיה, פינלנד, פולין וישראל) פרופ' אחיטוב חברתיות". את דבריו ביסס שיזם האיחוד האירופי ושבו השתתף, שהוצג בפתח הכתבה. , "'פייסבוק' זה רחוב בלא מבוגרים. זה לא מקום למצוא חברים. זה לא בית ספר או בית, פרופ' אחיטוב "עבור בני נוער", סיכם אלא מקום שבו אפשר לעשות מה שרוצים".

6