מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

הוא שלב סיום השלב השלישי החקירה. אנו בודקים את התהליך הרגשי שעבר הילד: מה שלומו, איך הוא מרגיש, ואיך הרגיש במהלך השיחה. בשלב הזה, ילדים רבים אומרים שהם מרגישים הקלה ושמחים שסיפרו מה שסיפרו, ויש ילדים המביעים דאגה. כיצד מתמודדים עם קשיי החשיפהשל הילד? : אנחנו משתמשים בשיטה של ברייטמן מדובר .) allegation הַאשָמה ( מדרג במדרג שאלות שמטרתו לתת לילד את הרמז המינימלי שיאפשר לו להבין על מה באנו לשוחח אתו. על פי כללי החקירה איננו רשאים להזכיר את שם החשוד, או לתת לילד להרגיש שמשהו קרה לו בוודאות, אלא רומזים שייתכן שקרה משהו ואנחנו נמצאים כאן כדי להבין אם אכן קרה לו דבר מה שפגע בו באופן כלשהו. רוב הילדים לא יודעים מדוע הגיעו לחקירה, ולכן מדרג השאלות הראשונות פתוח מאוד: "אני מבין/נה שאולי קרה לך משהו...?", "למה את/ה חושב/ת שבאתי?". רק אחר כך בהדרגה מנסים לשאול על האירוע. בדרך כלל ינסו החוקרים להתמודד עם ההתנגדות או הקושי שהילד מעלה ותיתן לילד תמיכה והזדמנות לדבר על הקונפליקט ועל הרגשותיו בתהליך. הם ינסו לברר את מהות הקושי, להיות אוזן קשבת, להעצים את הילד המדווח, ולהסביר לו שהאחריות לשלומו מוטלת על המבוגרים. אם הילד יתבצר בהתנגדותו, יביע אותה באופן מילולי או לא מילולי, כשמדובר בתלונה שבה החשדות מגובות בראיות חיצוניות, נשקול את הפסקת החקירה ונחזור אל הילד בקרוב. לא כל הילדים בשלים לחשיפה, והדבר אישיותיים רכיבים למכלול קשור וסביבתיים. יש מהם שלא יוכלו לקבל מענה בחקירת ילדים גם אם נשוחח אתם שוב ושוב. במצבים כאלה תידרש התערבות של עובד סוציאלי לחוק הנוער, או גורם מקצועי אחר בקהילה.

מה היו תוצאות הטמעת פרוטוקול החקירה המעודכן עד כה? : אנו מצפים לתוצאות בכיליון ברייטמן עיניים. עדיין מוקדם לדבר על תוצאות כי אנחנו רק באמצע תהליך ההטמעה, אבל כבר רואים מגמת שינוי. אנחנו רואים שהחוקרים נותנים תמיכה גדולה יותר שאינה סוגסטיבית, ונענים להתמודדויות עם הקונפליקט שבחשיפה ובקושי לחשוף ועל ידי כך מצליחים לגייס את הילדים אל מטרת השיחה. יש לנו גם סיפורי הצלחה. תמיכה בחקירה הראשונה הביאה ליתר חשיפה בחקירה החוזרת. מה שחשוב בעיניי לא פחות הוא שהחוקרים מרגישים שהתמיכה היא טבעית כל כך ומחייבת ואי-אפשר בלעדיה, ושהם "חזרו" להיות עובדים סוציאליים. אבל חשוב לי להבהיר שמתן תמיכה ללא סוגסטיה היא מיומנות חקירה שאינה פשוטה ליישום, בשל מורכבות התמיכה בהקשר של הליך פלילי. כללי התמיכה מורכבים מאוד, שמרניים ודורשים רמת מומחיות גבוהה. אני גאה ושמחה לומר שמרבית החוקרים רוכשים אותה ולומדים להשתמש בה בתבונה וברגישות. כולי תקווה כי הפרויקט הזה אכן יביא לידי התוצאות המצופות של הגברת החשיפה למעשי פגיעה בילדים, וקולם של עוד ילדים יישמע בהליך הפלילי. כל זאת כדי לאפשר עשיית צדק עבור אוכלוסיות פגועות אלה, וחשוב לא פחות, שהילדים יחוו את חוויית החקירה כחוויה שבה הרגישו שהקשיבו להם, כיבדו את רצונם והכילו את מורכבות הרגשות שלהם בעניין חשיפת אירועים אינטימיים כל כך. אני מדברת כמובן גם על הילדים שיבחרו לספר לחוקר מה שקרה להם, וגם לאלו שעדיין, למרות ניסיוננו, יבחרו לא לספר. מדבריה של ברייטמן עולה כי חלק בלתי נפרד מהליך החקירה מעמיד גם את הילד וגם את החוקר בעמדה אמביוולנטית לאופן חשיפת הפגיעה. ניכר כי תרומתו הפוטנציאלית של פרוטוקול החקירה המעודכן נובעת מעצם ההכרה בצורך לבסס את הקשר עם הילד הנחקר ולזכור תמיד כי מעל לכול ניצבת טובת הילד.

פרוטוקול החקירה המעודכן (מדריך החקירות החדש), והמחקר המלווה את הטמעתו מטרת פרוטוקול החקירה המעודכן היא לאפשר לחוקר הילדים להגיע לילדים נפגעי התעללות שלא חושפים את הפגיעה בהם בחקירה הראשונה ודרושים להם כמה מפגשי היכרות לשם בניית קשר של אמון. על פי פרוטוקול החקירה המעודכן יוכל חוקר ילדים לחזור לילדים אלה עוד כמה פעמים פרופ' כדי לנסות ולעזור להם. אירית הרשקוביץ מאוניברסיטת , חוקרת בעלת שם עולמי חיפה בתחום חקירות ילדים, בנתה את פרוטוקול החקירה הזה עם צוות מחקר בארץ ובעולם, בשיתוף הנהלת השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות וצוות חוקרות ילדים בכירות. בחודשים האחרונים החלו חוקרי השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות - לחקור באמצעות פרוטוקול החקירה הזה. פרופ' הרשקוביץ היא המובילה את סדר המחקר ומלווה את הטמעתו. לאחר הטמעתו של פרוטוקול החקירה המעודכן, אפשר יהיה לחקור חקירות ארוכות יותר המתאימות למקרים מסוימים.

11