מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

טובים השניים שיתוף פעולה בין אנשי טיפול לרבנים

לצורך הגנה על קטינים 1 מיקי מילר ואסתי הומינר

טובים השניים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם (קהלת ד ט)

הקשר עמם עם קהילות חרדיות מאפשר לנו לקבל מידע רב על אודות השתייכותם החברתית-תרבותית של עבריינים. פעמים רבות תיאור העבירה המפורט בתקשורת בתחום האלימות במשפחה, או בתחום פלילי אחר, מקושר להשתייכותו החברתית של המבצע אותה, לאוכלוסיית מיעוט כלשהי. ציון שיוכו החברתי של העבריין גורם להכתמת קהילה שלמה ואף פוגע ברקמה העדינה של הסולידריות החברתית בחברה הישראלית הרב- תרבותית. בעקבות אירועים, שהתפרסמו בתקשורת בשנים האחרונות, שבהם נפגעו ילדים חרדים בתוך המשפחה ומחוצה לה, נעשה ברור לחברה הרחבה ואף למנהיגי הקהילה החרדית ולחבריה כי דרוש טיפול בבעיות הנוגעות להגנה על ילדים בסיכון. להלן ננסה לתאר את היוזמות שנוקטים אנשי המקצוע בתחום ההגנה על קטינים בחברה החרדית על מנת להיעזר ולגייס לטובת העניין את המנהיגות הרוחנית בקהילה לשם הגנה, איתור וטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. לדעתנו שותפות זו היא חיונית והכרחית לצורך הגנה וטיפול בילדים שנפגעו בקהילה החרדית, משום שהמנהיגות הרוחנית היא גורם מפתח מרכזי ומשפיע בקהילה.

הברית אמות מידה מקצועיות למיומנות בין-תרבותית, דהיינו שימוש בשיטות, במיומנויות ובטכניקות מתוך הבנת מקומה של התרבות בתהליך הטיפולי .) NASW, 2001 ( הטיפול בלקוחות חרדים בגישה רגישת תרבות היא משימה מורכבת. על המטפל, שאינו חבר בקהילה, להכיר את העולם התרבותי ואורח החיים הייחודי של החרדים. עליו להיות אמפטי לעולמם ולהנהגותיהם ולהיות ער לעמדותיהם, העלולות לגרום לו רתיעה או התנגדות, ולמרות זאת יידרש לתת שירות ללא משוא פנים. בתהליך רכישת האמון של לקוחותיו עליו לשכנעם כי הוא כן בהתמודדותו עם הדיסוננס הזה. השתייכותם של המטפלים, למערכות אוניברסליות הפועלות על פי מערכות חוקים וכללים, מעמידה אותם בפני קונפליקטים מובנים. קונפליקט בין השתייכותם המקצועית לבין רצונם לתת שירות רגיש תרבות שיקבל את "הכשר" הלקוחות והקהילה. כשבמהלך ההתערבות המקצועית עולים קונפליקטים מסוג זה, על המטפלים ליצור מערכת של יחסי אמון עם הקהילות ולשכנעם כי המטפלים פועלים בשקיפות.

כתבה זו נכתבה בעקבות הניסיון הרב שהצטבר במשך שנות עבודה רבות באגף לשירותים חברתיים בעיר החרדית מודיעין עילית. האגף לשירותים חברתיים מטפל בקהילה בכל הקשור לאיתור, הגנה וטיפול בילדים נפגעי התעללות ובמשפחותיהם. במהלך עבודתנו נוכחנו במעמדו המרכזי של הרב בקהילה החרדית כדמות סמכותית-הורית, שלעצותיו ולפסיקותיו בתחומי החיים השונים מיוחס משקל רב. עם השנים הבנו כי נכון יהיה להיעזר ברב יועץ גם לצורך הגנה על קטינים. הרב יכול למלא כמה פונקציות שיקלו על הקהילה החרדית לקבל שירות מותאם ורגיש תרבות, שירות שניתן יהיה להיעזר בו בנושאים עדינים ורגישים. התפתחות הגישה רגישת התרבות הביאה לידי הבנה כי גישה טיפולית צריכה להכיר ולהביא בחשבון את הרכיבים הסביבתיים, התרבותיים והקהילתיים המשפיעים על הפרט ועל המשפחה. רגישותם התרבותית של אנשי מקצוע הביאה לידי התאמת הטיפול למאפייניהם התרבותיים טיפול של המטופלים ולהטבעת המונח פרסם 2000 . כבר בשנת רגיש תרבות איגוד העובדים הסוציאליים של ארצות

מיקי מילר היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער, מנהלת אגף הרווחה בעיריית מודיעין עילית. אסתי הומינר היא עובדת סוציאלית לסדרי דין, סגנית 1 מנהלת אגף הרווחה בעיריית מודיעין עילית.

22