מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

השלטונות. תשובה אחרת של הרב קובעת שמכיוון שמצווה להציל את הנרדף מיד הרודף, הרי גם בניו ובנותיו יכולים לזכות במצווה זו ולמסור את אביהם לידי השלטונות ולעבור בכך לכאורה על מצוות כיבוד אב ואם (קונטרס שערי הלכה, .)2004 אין ספק שחל שינוי של ממש בכל הקשור ליחסה ולעמדותיה של החברה החרדית בכל הקשור לזיהוי, לאיתור ולטיפול ילדים נפגעי התעללות. להלן נתאר תהליך מעניין דומה שהתחולל בקרב הקהילה החרדית בעיר ניו יורק, שם הופעל מהלך התערבות רגיש תרבות מצד הרשויות כלפי הקהילה החרדית שגרם למהפכה בשיתוף הפעולה בין רבני הקהילה החרדית, מטפלים, אנשי החוק ונפגעי .) Vitello, 2009 ההתעללות ( יחסי האמון גרמו למהפכה - הקהילה החרדית בניו יורק חלה עלייה של ממש במספר 2008 בשנת המעצרים ובמספר כתבי האישום שהוגשו נגד פוגעים מינית מהקהילה החרדית ) מדובר על 26- ל 2- בעיר ניו יורק (מ מעצרים וכתבי אישום שהם תוצאת שהוגשו למשטרה ולמערכת החוק תלונות ובעקבותיהם העידו והתביעה העירונית ילדים ובגירים חרדים על פגיעות מיניות אפשר לייחס את העלייה שנעשו בהם. הזאת לתהליך ממושך של עשרים שנה שבו נבנו יחסי אמון בין מערכת התביעה העירונית לבין הרבנים ומנהיגי הקהילות. המהפכה החלה מבפנים בסיוע הארגון "ניצולים לצדק", שייסדו אנשים מהקהילה החרדית שנפגעו מינית בילדותם. אנשי הארגון טענו כי מניעת החשיפה של "סוד" הפגיעות המיניות בקהילה היא המונעת מהמנהיגות להתמודד, והפוגעים ממשיכים לפגוע בילדים כבטרף קל. הם העלו לסדר היום הציבורי את העובדה כי פרשיות של פגיעה מינית בקטינים הושתקו וכי הפוגעים היו מחנכים ורבנים בקהילה. בקהילה היו עוד שתי יוזמות חשובות שסייעו לקורבנות לקום ולחשוף את הסוד. האחת, תכנית רדיו חרדית פופולרית, שהקדישה את התכניות המשודרות בכל

החרדית, עולמו של הילד החרדי המטופל וכן ההתמודדות עם הדילמות בסוגיות החוקיות ובהשלכותיהן על מתן הסיוע לקורבנות ולהוריהם. הכשרה והעסקה של אנשים חרדים במקצועות הטיפול ושילובם בשירותים המוענקים לקהילה החרדית מגבירים את זמינותו של שירות מקצועי ורגיש תרבות הזוכה לאמון הקהילה. הכשרה כזו מקובלת היום יותר מאשר בעבר. נושא הקטינים בסיכון עולה לראש סדר היום של ההנהגה החרדית זכויות ילדים להשגחה, למזון, למדור (למקום מגורים) ולהשכלה הם נושאים המופיעים באופנים שונים בתלמוד ובספרי ההלכה במשך דורות רבים. עם זאת, העיסוק של המנהיגות הרוחנית בצורך להגן על קטינים מפני פגיעה בהם, התפתח עקב התמודדויות עם מעשים קשים שהתגלו בשנים האחרונות, שבהם הפוגעים והנפגעים היו בני הקהילה החרדית. הרבנים הבינו אט אט כי אין הם יכולים לעצור את הפוגעים מלהמשיך ולפגוע רק באמצעות הטלת סנקציות קהילתיות מקומיות, היות שהפוגעים שהורחקו מילדים בקהילה אחת עברו להתגורר בקהילה אחרת, בארץ או בחו"ל, והמשיכו לפגוע בילדים בקהילה הקולטת. אותה קהילה קיבלה אותם על פי מידת הכנסת אורחים מבלי לדעת שפוגע "המשול לנחש" מוכנס לקהילתם, והם נמצאים בבחינת "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" (יבמות קיב ע"ב). אילו ידעו שאותו אדם פגע בקטינים ולא נענש או טופל, ודאי שלא היו מכניסים אותו לקהילתם. מהבחינה ההיסטורית, תהליך החבירה ההדרגתית של הציבור החרדי למי שיסייע בידם למצוא פתרונות להגנה על ילדים בסיכון גם במובן החוקי החל בראשית שנות התשעים, כשהחלו להופיע שאילתות הלכתיות שהופנו לרבנים ועוסקות ב"דין מוסר" לשלטונות, דהיינו האם אדם חרדי יכול ואף מחויב לדווח על חשש או על ידיעה הנוגעת לילד שנפגע מהתעללות בידי הורה, בן משפחה או מחנך. נוסף על כך גם החשש

שגורמי הרווחה והטיפול המעורבים עלולים לטפל בקורבנות באופן שאינו מתאים לאורח החיים החרדי וכך ייגרם נזק חינוכי ורוחני וקושי של הקורבנות למצוא מחדש את מקומם בקהילה (שם). התפרסמה חוברת שאלות 2004 בשנת קונטרס לא תעמוד על דם רעך ותשובות ) החוברת 2004 , (קונטרס שערי הלכה מחברת את סוגיות הטיפול בהגנה על קטינים בדרך חוקית למצווה מהתורה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט טז). דהיינו המחויבות של כל אדם מישראל לסייע לחברו בעת סכנה במטרה לחלצו ממנה. בחוברת זו כתב מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל תשובה על "הודעה לממשלה על התעללות בילדים". הרב כותב כי יש מצבים שבהם יש לשתף פעולה עם החוק ושירותי הרווחה, ולהתלונן על מי שפגע מינית או התעלל בילדים. זאת לצורך בריאותו הנפשית והחלמתו העתידית של הילד הנפגע, כדי למנוע המשך התעללות או פגיעה בילד עצמו או כדי למנוע התעללות או פגיעה בילדים אחרים העלולים להפוך קורבנות. הרב הוסיף בפסיקתו במפורש כי הפוגע מינית בילדים זקוק לטיפול פסיכולוגי, אחרת הוא עלול להמשיך ולפגוע בילדים אחרים. תשובה זו חשובה ביותר עקב מעמדו הרם של הרב אלישיב כפוסק הדור. פסיקתו הייתה אבן דרך והיא מציינת את השינוי החשוב שחל בקהילה החרדית בנוגע לילדים בסיכון. בפסיקתו הכיר גדול הדור בחוסר האפשרות לפתור את הבעיה במסגרת הטיפול והפיקוח בקהילה ואפשר לקהילה החרדית לפנות לטיפול מקצועי (לייקח, מילר, עטיה .)2009 , ורגולנט-לוי תשובה נוספת המופיעה בחוברת זו היא של הרב משה הלברשטאם זצ"ל, חבר הבד"ץ של העדה החרדית וראש ועדת הרבנים של העיר ירושלים שליד שירותי הרווחה על "מסירה לשלטונות במי שמתעלל בילדיו". תשובתו של הרב היא שהפוגע בילדיו מכונה "איש רע מעללים", ומצווה למוסרו לטיפול

24