מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 8

גורמים המתווים את הדרך שבה אפשר להיעזר בו בשירות חברתי רגיש תרבות בקהילה החרדית. המודלים מתבססים הן על תפיסת חברי הקהילה את תפקיד הרב הן על תפיסת הרב את תפקידו בהתחשב בהיררכיה מקובלת של המנהיגות הרוחנית היום. : רב פוסק 1 מודל הרב הפוסק הוא רב חשוב ומוכר כאחד מפוסקי הדור. הרב הפוסק מקבל בקשה מרב הקהילה, רב המשפחה או איש מקצוע לאשר תכנית טיפול לא שגרתית, או בשאלה תקדימית ועקרונית, לשם סיוע חברתי בקהילה. : רב קהילה או רב המשפחה 2 מודל רב הקהילה או רב המשפחה, בידיעת המשפחה או בלעדיה, מקבל פנייה מהמחלקה לשירותים חברתיים לצורך התייעצות במצבים שבהם יש קושי בהשגת שיתוף פעולה של המשפחה, או מתוך מגמה לתת "הכשר" או אישור רבני להפעלת פרויקט או תכנית ברמה הקהילתית. תוצאת ההתייעצות היא תכנית אופרטיבית משולבת של הרב ואיש המקצוע, ושני הצדדים מקבלים אחריות לחלקים בביצוע התכנית. : ועדת רבנים 3 מודל ועדת רבנים המתכנסת אחת לתקופה כדי לדון בנושאים משפחתיים מסוימים (אלימות במשפחה, ילדים בסיכון וכד'). לדיון מוזמנים גם המשפחה וגם אנשי המקצוע. הרבנים יכולים להזמין עוד בעלי עניין על מנת לקבל מידע החסר להם. לפורום יש מזכיר, רב יועץ המסייע לוועדה גם מבחינה טכנית. הרבנים קובעים תכנית פעולה הנראית להם, ואם המשפחה משתפת פעולה עם תכנית ועדת הרבנים, תכנית זו משמשת חלופה לפנייה לבית המשפט. הפורום מתכנס עם גורמי הרווחה או בלעדיהם. יש מקומות שבהם הפורום עצמאי ונעזר באנשי מקצוע במידת הצורך, ויש מקומות שבהם מערכות הרווחה הן המקימות את הוועדה לצורך

מניעתית המסייעת לילדים, להורים ולקהילה להגן על ילדים מפני פגיעה מינית. תכנית זו מופעלת גם בערים ובשכונות חרדיות נוספות, בתמיכתם ובהסכמתם של רבנים. ערכו מכון חרוב ועמותת 2014 במרס "מגן" סמינר בין-לאומי בנושא: "התארגנויות קהילתיות יהודיות דתיות להגנה וטיפול בילדים". מטרת הסמינר הייתה לאפשר מפגש של ארגונים מן הארץ והעולם העוסקים בתחום של הגנת הילד ומתמודדים עם התופעה של פגיעה מינית בתוך הקהילה. במהלך הסמינר הוצגו תכניות להתערבות בקהילה ופרויקטים נבחרים של הארגונים השונים בתחום, ונערך דיון בסוגיות שונות המעסיקות את הארגונים. עצם השתתפותם של ארגונים אלה מעידה על העלייה הגדולה במודעות ראשי הקהילות החרדיות לקטינים נפגעי התעללות מינית בארץ ובעולם, להגנה, מניעה וטיפול בילדים. כמו כן היא מלמדת על מתן הלגיטימציה להכשרת מטפלים בנושא ההגנה והטיפול בילדים שנפגעו מינית. עבודה עם רבנים כסמכות רוחנית בקהילה תיווך תרבותי הוא אחת הדרכים היעילות ביותר לגישור בין תרבויות רוב למיעוט. Lightman & Shor, ליטמן ושור ( ) דנים בחשיבותם של עסקני ציבור 2002 (רבנים, אנשי חינוך ומועצות רבנים) בארץ ובחו"ל, ביצירת התרגום התרבותי החיוני לעבודה רגישת תרבות. שותפות עם המנהיגות הרוחנית והקהילתית היא מודל טיפולי מרכזי בעבודה רגישת תרבות עם הקהילה החרדית בתחום שירותי האנוש. השותפות ממנפת את מרכזיותו של הרב לפתרון בעיות והתמודדות עם סוגיות חברתיות כדי להבין תהליך בסיוע אנשי מקצוע. זה יש להכיר את תפקידי הרב השונים כפי שהם נתפסים בעיני הרבנים ובעיני הקהילה, ולבחון חיבורים אפשריים של רבנים ואנשי המקצוע. יש הנוהגים לפנות לרב ולשאול "דעת תורה" על כל צעד ושעל, ויש השואלים

ומבקשים "פסק" רק בפרשת דרכים ובדילמה גורלית. ההבחנה בין השואלים יותר ופחות נוגעת לאופי הקהילה ולנהוג במשפחה הגרעינית או במשפחה המורחבת. מכל מקום נוסף על העזרה הפרטנית- משפחתית, מכוון הרב ומשפיע גם בהנהגה הקהילתית, בשאלות הנוגעות לתופעות הרווחות בקהילה או קורות בחברה הרחבה ומשפיעות על חברי הקהילה החרדית. הרבנים נזקקים להתמודד עם שאלות חדשות בהתאם לאתגרים של החיים המודרניים ולהנחות את חברי הקהילה בהתמודדותם היום-יומית. חלק מההתמודדות של כל הרבנים, ובעיקר של גדולי הדור, היא כיצד להמשיך ולשמר את אורח החיים החרדי ואת הקהילות השונות מפני פירוק בגלל אורח החיים המודרני. בעניינים רוחניים וארציים רבים הרב יכול המשגיח או שומר הסף למלא את תפקיד , דהיינו העומד על המשמר שלא כשרות ייכנסו תכניות או תכנים הנוגדים את השקפת העולם ואורח החיים החרדי. לעתים הבעיות הן מורכבות, והפתרונות עשויים להיות לא שגרתיים, אך הרב מגשר יוודא שהם "כשרים". לעתים הרב בין אנשי המקצוע לבין המשפחות, בעיקר כשיש קשיים ביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה בין הפונים לבין נותני השירות. , המתרגם התרבותי לעתים הרב הוא המסביר ומפרש עבור אנשי המקצוע התבטאויות והתנהגויות של הלקוחות בהקשר התרבותי. במצבי קיצון משמש פנייה לסיוע לבית המגבה הרב גורם המשפט לצורך עיגון חוקי של תכנית הטיפול. ארבע פונקציות אלה בתפקיד הרב מאפשרות ללקוחות החרדים להיעזר בטיפול ובתכניות שמציע אגף הרווחה. נוסף על כך, מזה למעלה משני עשורים התפתחו בשירותי הרווחה, הפועלים ברשויות החרדיות, מודלים שונים לשותפויות ברמות שיתוף שונות עם רבני הקהילות. להלן ארבעה מודלים אפשריים שבהם מעמדו ומיקומו של הרב בקהילה הם ארבעה דפוסי עבודה משותפת עם רבנים

26