מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 9

לגברים ולנשים; בקורסים של הגברים יש רק מרצים גברים, הכיבוד בקורסים הוא בהכשרים המתאימים לחברה, וכך אנחנו יוצרים סביבה שמאפשרת למידה של הנושא המורכב". האם הייתה הענות של הקהילה החרדית? "בקורס הראשון עדיין חששו שלומי: לבוא. היום, כעבור ארבע שנים, יש לנו מטפלות ומטפלים בשטח שעברו 200 כבר את ההכשרות. אחת המשימות המוטלות על המשתתפים בתכנית הלמידה היא לערוך פרויקט בנושא פגיעות מיניות בקהילה. אחת המשתתפות שלנו יזמה פרויקט מיוחד של ערבי אימהות, ובהם היא מעוררת את המודעות לנושא הפגיעות המיניות בחברה החרדית. כאשר היא ניסתה לכנס קבוצת נשים בפעם הראשונה הן חששו לבוא, היא לא ויתרה וביקשה מכל אחת מבנותיה שתביא חמש חברות. מאז אותו ערב הביקוש לקבוצות בעלייה מתמדת. במקרה אחר, סטודנטית יזמה הרצאות לנשות רבנים, כדי להגיע דרכן אל הרבנים עצמם". האם המכון עושה קורסים מיוחדים גם לאוכלוסיות אחרות בחברה הישראלית? "גם בחברה הערבית אנחנו שלומי: מכשירים מטפלים, והדגש בתכנית הלמידה שאנחנו מעבירים הוא על כך שיהיו מרצים דוברי ערבית רבים ככל האפשר והדרכות על מקרים בערבית. המטפלים מביעים שביעות רצון גדולה ומרגישים שהם לומדים את הנושא ממומחים שבאים מתוכם ולא מכאלו שמתבוננים עליהם מבחוץ. זה עושה את תהליך הלמידה לקל יותר". היא מבקשת להדגיש: "הפער הבין תרבותי לעתים גדול כל כך שאנחנו חייבים להיעזר במומחים מתוך החברה, כאלה שמבינים את החברה היטב. למשל, בקבוצות מסוימות של יוצאי אתיופיה יש נוהג של גירוש שדים במקרה של אם עם בעיות נפשיות. הפעלה של חוק הנוער במקרה כזה יכולה להרוס את המשפחה וצריך למצוא דרך אחרת לגשת אל הנושא". היא מוסיפה: "עצם העובדה שאנחנו מצליחים להכשיר מאות מטפלים מתוך החברה הישראלית לעבודה בתוך החברות הספציפיות שמהן הם באים, מתוך רגישות מיוחדת לאתגרים בתוך אותן חברות,

אישי אני מבקשת שיפנו למרחב הציבורי, מבקשת שיביאו קטעי עיתונות שעוסקים בחוויות סטיגמטיות ושיבחנו גם את המרחב הטיפולי. אני מבקשת שיביאו דוגמאות מתוך מפגשים עם מטופלים". אומרת עוד שהמקום שאִתגר אותה צבעוני יותר מכול במשך השנים, כמרצה, הוא המסגרת של המכללה החרדית. החברה החרדית מחנכת בחלקה להתבדלות ואליטיסטיות ביחס לאחר - חסידויות שונות ומגוונות, חוזרים בשאלה וחוזרים בתשובה, גרושות, נשואות בשנית ועוד. "אחת השאלות הבסיסיות שהצבתי לסטודנטיות שלימדתי היא - האם אין כאן התנשאות על האחר? בה בעת בדקתי איך לדעתן מרגיש האחר. הסטודנטיות עסקו לא רק ברגישות לאחר ובהבנה שלא צריך להתנשא עליו, אלא גם למדו כיצד סטיגמטיזציה פוצעת את נפשו של מי שמתויג כאחר למשך כל חייו".

טלי שלומי

ממכון חרוב מכירה היטב טלי שלומי גם את העבודה עם אנשי טיפול מהחברה החרדית. היא מספרת: "כאשר התחלנו לעבוד עם האוכלוסייה החרדית, זה היה בעקבות יוזמה של עיריית בני ברק שהבינה את החשיבות של עריכת תכניות למידה למטפלים חרדים בנושא של פגיעות מיניות. ידענו שאנחנו לא מתכוונים לוותר על תכנים, אבל חייבים לעשות התאמות לחברה החרדית מתוך רגישות לצרכיה. למשל - לרוב המרצים יש ניסיון

פתחת עבורנו דלתות והזמנת את האמת פנימה. סדנה בקורס למטפלות בפגיעות מיניות בילדים בחברה 2013 החרדית, מכון חרוב

אומרת כי אחד האתגרים בקשר צבעוני לחברה החרדית הוא לדעת איך ללמד רגישות רב–תרבותית מתוך רגישות לחברה החרדית עצמה. למשל, ללמוד להשתמש בטרמינולוגיה השפתית של החברה החרדית, לשתף פעולה עם מנהיגי הקהילה כגורמים מתווכים ועוד.

וידע בנושא החברה החרדית, השיח כולל טרמינולוגיה אופיינית לחברה החרדית (בעיקר בחדר הטיפול) שזר לא יבין אותה. תמיד אנחנו פותחים את הקורסים עם רב או אישיות רבנית אחרת שמציגה את תפיסת היהדות בנושא של פגיעות מיניות ונותנת ‘הכשר' לעיסוק בנושא. בד בבד אנחנו מקפידים על קורסים נפרדים

10