חרוב מהשטח - גיליון מספר 1 - מרץ 2023

2023 ניסן תשפ"ג, מרץ | 1 גליון

- אורשינא מחדשים מהשטח מסגרת חדשה לנערים נפגעי תקיפה מינית

בית ארז ביקור בית - מסגרת חירום במזרח ירושלים

- מיאדה קרגוולי מצוות המכון רכזת מקצועות הבריאות

- הפנים מאחורי - "להטמיע מהי אהבה" שנות עשייה 50 יואב אפלבאום מסכם למען ילדים ונוער בסיכון

- מחדשים מהמחקר ADHD הקשר בין התעללות והזנחה לבין ד"ר עדי שטרן ושות’

צוות המערכת

– יו"ר המערכת, מכון חרוב סיגל כנפו – מכון חרוב ליאת בן הרוש – מכון חרוב גל פרידמן האוזר

עיצוב, עריכה והפקה:

– עוז מועלם תמונת השער – שריי ישראל דייץ' עריכת לשון – סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי – סטודיו יוסי קווטינסקי עימוד דיגיטלי

מכון חרוב

9765418 – מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת 077-5150300 – טל' www.haruv.org.il – אתר המכון sigalk@haruv.org.il – לתגובות והצעות

חרוב מהשטח 2

דבר העורכות

4

– אורשינא, מרכז חברתי-טיפולי חדש לנערים נפגעי תקיפה מינית, מחדשים מהשטח

6

ריאיון עם אורי שרמן, מנהל המרכז — ענת אופיר

שנות עשייה למען 50 –"להטמיע מהי אהבה" - יואב אפלבאום מסכם הפנים מאחורי

8

ילדים ונוער בסיכון — סיגל כנפו

תוכן העניינים

– האם ילדים אינם יודעים לשמור סוד? ניפוץ מיתוסים

1 3

— פרופ' כרמית כץ

– בית ארז, מסגרת חירום לילדים בגיל הרך במזרח ירושלים ביקור בית

1 4

— ד"ר איילת נועם רוזנטל

– רכזת תחום הבריאות מספרת על עבודתה במכון מצוות המכון

1 6

— מיאדה קרגוולי

חווים יותר התעללות והזנחה ADHD – מה קודם למה? האם ילדים עם מחדשים מהמחקר היא הגורם לפגיעות? מאמר מאת ד"ר עדי שטרן ועמיתיה ADHD או שאולי — תקציר לעברית: גל פרידמן האוזר

1 8

3 חרוב מהשטח

3

דבר העורכות

אורי שרמן, מנהל אורשינא, מרכז בגיליון זה נכיר את חברתי טיפולי חדש לנערים נפגעי תקיפה מינית . אותו ראיינה ענת אופיר, עו"ס ומנהלת תחום בירושלים המניעה במכון חרוב. בעברו ניהל אורי קו סיוע לגברים דתיים וחרדים והוא מכיר את הנתונים בעניין גברים מטופלים ומספר הפניות הנמוך של גברים לקווי הסיוע. אורי משוחח על ההבנה שחייבה אותו לפתח דרכים חדשות כדי להגיע אל הילדים והנערים הנפגעים בשלב מוקדם בחייהם ולהנגיש להם ליווי וטיפול שיאפשרו למנוע העברה בין־דורית של אלימות וטראומה. יואב אפלבאום, סיגל כנפו, עורכת מגזין זה בראיון עומק עם מנהל כפר הילדים והנוער "אהבה", עם פרישתו לאחר . יואב מספר שנות עשייה 50- שנות ניהול הכפר ו 25 איך הכול התחיל, על פרויקט המשפחתונים – לב ליבו של פועלו ב"אהבה", ועל חשיבותן של תוכניות שיזם כגון תוכנית המוגנות בפנימיות, פנימיות היום ובתי הבוגרים. ד"ר איילת נועם רוזנטל, רכזת תחום הגיל הרך במכון חרוב, שערכנו לפני חודשים מספר ביקור הבית מספרת על . בבית ארז, מסגרת חירום לגיל הרך לילדי מזרח ירושלים צוות הניהול חשף בפנינו את הקשיים והמורכבויות בניהול בית שכתובתו חסויה ונועד לשרת ילדים שחלקם ללא מעמד חוקי בארץ. , מיאדה קרגוולי, מנהלת תחום הבריאות במכון חרוב משתפת על הדרך שהובילה אותה אל המכון, על תובנותיה ועל תחושת השליחות המלווה אותה בעשייה היומיומית לצד אנשי רפואה שעובדים עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה. ד"ר עדי שטרן בחרנו לחשוף את מאמרה החשוב של Associations between abuse/neglect“ ועמיתיה: and ADHD from childhood to young adulthood: A prospective nationally-representative twin The Journal , שהתפרסם בכתב העת המוביל ”study .2020 בפברואר of Child Psychology and Psychiatry גל האוזר פרידמן כתבה בעברית תקציר למאמר ובו ננסה חווים יותר ADHD להבין מה קודם למה – האם ילדים עם היא הגורם לפגיעות? ADHD התעללות והזנחה או שאולי

חרוב אנו שמחות להציג את הגיליון הראשון של המגזין . מהשטח "חרוב מהשטח" נועד לתת מענה לצורך שהתעורר ביתר שאת בשנים האחרונות במכון חרוב בעקבות מפגשים עם אנשי עשייה בשטח, וביקורים במקומות טיפול. גילינו גישות טיפול חדשות ונחשפנו לאתגרי העבודה בשטח, לאכזבותיהם ולהצלחותיהם של העובדים. בכל פעם יצאנו עם תחושה חזקה שאנשי מקצוע מטפלים, ואקדמאים נוספים – צריכים להכיר את המקומות, את הגישות והאנשים שמאחורי הקלעים ובעיקר את העשייה למען ילדים שחוו ארועי חיים קשים. המגזין החדש שואף לגשר בין אנשי עשייה בשטח ואנשי טיפול ואקדמיה כדי שיוכלו להתעדכן במידע קיים וחדש וללמוד זה מניסיונו של זה, לתת במה לעושים במלאכה שהובילה לשינויים ולפיתוח גישות ושיטות טיפול מצליחות.

חרוב מהשטח 4

לנפץ מיתוס בגיליון זה ובבאים אחריו ננסה בכל פעם הרווח בקרב הציבור הרחב ובקרב אנשי טיפול בכל אחד הנוגע לשיח עם ילדים, ובפרט ילדים נפגעי התעללות פרופ' כרמית כץ ביכולתם של ילדים והזנחה. הפעם תדון . לשמור סוד אנו מקוות שתוכן זה יעורר עניין והשראה לעשייה עצמאית ושיתופי פעולה ממגוון תחומי העשייה. נשמח לקבל מכם הצעות: את מי לראיין? היכן לבקר? ואילו מיזמים חדשים ראוי שנכיר? אנו מבטיחות לקרוא ולשקול כל הצעה בכובד ראש.

קריאה מהנה, סיגל כנפו וליאת בן-הרוש

ילדים הם תצפיתנים מצוינים אבל פרשנים גרועים, לכן השיח עם ילדים על טראומה חשוב ומשמעותי CPP אליסיה ליברמן מייסדת תורת ה ־

5 חרוב מהשטח

אורשינא מרכז חברתי-טיפולי חדש לנערים נפגעי תקיפה מינית ראיון עם אורי שרמן, מנהל המרכז

ענת אופיר

לאחרונה התרשמתי בפייסבוק משירות חדש בשם "אורשינא". יצאתי לראיין את מנהל המרכז, אורי שרמן, עובד סוציאלי מכפר עציון. לפני שנה נענה להצעתה של עלם (העמותה לנוער במצבי סיכון) לפתוח בירושלים את אורשינא, מרכז לנערים נפגעי תקיפה מינית, ראשון מסוגו בישראל. המרכז פועל כפיילוט בהובלת עלם ובמימון קרנות הביטוח הלאומי. מהי משימת המרכז? 18-13 המרכז פונה לנערים שחוו תקיפות מיניות, בני מירושלים וסביבתה, בין שהם מתגוררים בבית, ובין שברחוב או במסגרות חוץ־ביתיות. מטרתו להקטין את מספר הנערים שנפגעים מינית ואינם מטופלים. המרכז שואף לייצר ולהפיץ ידע מקצועי ולהגביר את נראות הנפגעים.

אורי שרמן מנהל אורשינא 4- נשוי ואב ל מתגורר בגוש עציון מטפל בתחום טראומה מינית כעשור

מטרות המרכז הן לצמצם את הפער הקיים בין המספר הגדול של נערים שנפגעים מינית לבין המספר הקטן של הנערים המטופלים בשל הפגיעה המינית

מחדשים מהשטח

חרוב מהשטח 6

אחוז המטופלים 12 מהמטופלים הם בנים, בעוד שעד גיל בקרב בנות ובנים הוא זהה. כשניהלתי את קו הסיוע לגברים דתיים וחרדים הודגש הפער; מספר פניותיהם של גברים לקווי סיוע הוא נמוך. אחוז הנשירה מטיפול בקרב בנים הוא גבוה וקשה לגייס אבות לטיפול. את היחידה לטיפול באלימות במשפחה באגף הרווחה מהגברים שטופלו 90%־ בגוש עציון הקמתי עם שותפה. כ היו פוסט־טראומטיים בעקבות פגיעות (ביניהן מיניות) שחוו בילדותם. הרגשתי כאילו פגשתי בזמן עתיד את הנערים שטיפלתי בהם בעבר. הבנתי שיש להגיע אל הבנים הנפגעים בשלב מוקדם ולהנגיש ליווי וטיפול שיאפשרו שינוי וימנעו העברה בין־דורית של אלימות וטראומה. אז עלם הציעו לי לנהל את מיזם אורשינא. הרגשתי שזהו האתגר המקצועי המתאים ביותר עבורי בצומת זו. להרחיב את הפעילות למזרח ירושלים בשיתוף אנשי מקצוע דוברי ערבית. ולנערים שנפגעו וגם 23-18 לפתוח קבוצות ייעודיות לבני פגעו מינית. למצוא מענה מתאים לנערים עם צרכים מיוחדים או על הרצף המגדרי. אורי מסכם כי הקבוצה הראשונה שנפתחה המיועדת נערים כבר כמעט מלאה ובקרוב תפתח קבוצה 7-9- ל מטופלים בתוך שלוש שנים. 50־ נוספת. מטרתם להגיע ל "אני מקווה שבזכות עבודה שיטתית וחשיפה, מטופלים פוטנציאליים ואנשי מקצוע בשטח ידעו על קיומנו, יפנו אלינו ונצליח להגדיל את השירות". מהן תוכניותיכם לעתיד?

מהגברים שטופלו ביחידה לטיפול באלימות 90%- כ במשפחה היו פוסט-טראומטיים כתוצאה מפגיעות שחוו בילדותם, כולל פגיעות מיניות. עבורי זה היה כמו לפגוש בזמן עתיד את הנערים שטיפלתי בהם בעבר

איך אתם פועלים?

אורי מסביר: "הפעילות מתחלקת לשלושה חלקים: הקמנו מקום מפגש ושיח בשילוב עקרונות טיפול קליני־ .1 דינמי ועקרונות חינוך בלתי פורמלי. שיפצנו מרחב נעים בקריית יובל, והנערים נפגשים בו פעם בשבוע לארוחת צהריים משותפת ולטיפול קבוצתי. זהו שירות משלים ואנו מסייעים למי שאינו מטופל להשתלב בטיפול פרטני. כשאפשר, מלווים את הורי הנערים בהדרכה נפרדת. "אורשינא בעיר" הוא מעין "קו סיוע" שיזמנו כדי לאתר .2 את הנערים ברחוב ולשתפם בתוכנית. ערב אחד בשבוע אנחנו יוצאים לכיכר ציון ומקימים מרחב להנגשת ידע על פגיעה מינית. הרבה שיחות מתחילות משאלות גישוש. לעיתים הן מסתיימות בהיכרות חד־פעמית ולפעמים הנער חוזר - ויכול להתחיל תהליך של ליווי מקצועי. אנו מפיצים ידע לבני נוער בפייסבוק, באינסטגרם .3 ובטיק טוק. מרצים ומייעצים לצוותים במסגרות חינוך וטיפול לבני נוער. חשוב לנו שבני נוער יכירו אותנו ושאנשי מקצוע יפנו אלינו נערים מתאימים. חשוב גם שיכירו את היבטיה המורכבים של פגיעה מינית בנערים ואת הקושי להתמודד עמה בשל סטריאוטיפים לגבי גבריות וקשיי התמודדות בגיל ההתבגרות." מיהם אנשי הצוות? חמישה אנשים: מנהל המרכז, מטפלת בפסיכודרמה, עובד סוציאלי מומחה בהתמכרויות, רכזת הבית, ורכז איתור וגיוס, האחראי לפעילות במדיה החברתית. מה הביא אותך להוביל את אורשינא? אני מטפל בטראומה מינית כבר עשור. עבדתי בתחום בריאות הנפש והתנדבתי במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הייתי הגבר היחיד בקורס. בסיום התואר השני טיפלתי בילדים וליוויתי משפחות במרכז לטיפול בפגיעות מיניות בעלם בצפון הארץ. נחשפתי לפער הגדול 10%-15% רק 13-12 בטיפול בנערים לעומת בנערות: מגיל

אורשינא בעיר, כיכר ציון

ליצירת קשר להתייעצות, לביקור ולהזמנת הרצאות: orshina.center@elem.org.il בדוא"ל: 054-977-3320 בטל': @orshina_elem בפייסבוק/אינסטגרם:

7 חרוב מהשטח

צילום: עוז מועלם | יואב אפלבאום

"להטמיע מהי אהבה" שנות 50 יואב אפלבאום מסכם עשייה למען נוער בסיכון

סיגל כנפו

עובדי הפנימייה הם האנשים המגיעים כל יום לעבודה, מביטים בעיניים של הילדים ואומרים להם העתיד שלכם זו העבודה שלנו

הפנים שמאחורי

חרוב מהשטח 8

יואב אפלבאום שנות עבודה בתחום רווחת ילדים ונוער 50 , יליד הקריות 71 בן שנים 48 נשוי לדורית , גם הם בתחום 4- אב ל נכדים 6- סב ל דרכו בהדרכה החלה כנער בתנועת מחנות העולים שנים עבד וניהל את כפר הנוער רמת הדסה לצד 23 השנים האחרונות ניהל את "אהבה" 25- תפקידים נוספים ב

הייתי מפקח טוב מאוד אבל מתוסכל... חיפשתי קשר עם הילדים

מאיפה התחילו המשפחתונים כדרך טיפול?

מאיפה הכול התחיל?

"אהבה" נוסדה בגרמניה כדי לקלוט ילדים יהודים ממשפחות מצוקה בברלין. הם ברחו לארץ לפני המלחמה ועם קום המדינה קלטו ילדים מהעלייה החדשה. השנה שנה בישראל. 75 שנות פעילות, מתוכן 100 חגגנו כשהוחלט לשפץ את המקום, המנהלת דאז עפרה מאירסון גייסה כספים והציעה שעם שינוי התשתית המבנית כדאי לשנות את התשתית החינוכית הטיפולית. היא החליפה "קבוצות קונבנציונליות" במשפחתונים, בהתחלה בהתנגדות מלאה של משרד הרווחה והאקדמיה ובהמשך עם הצלחה שהביאה להעתקת המודל. זהו בית גדול לעילא ולעילא ולידו דירה קטנה של המשפחה המגדלת. הוכחנו שהשרידות של צוות ההדרכה, קרי ההורים במשפחתון (שקראנו להם מדריכים כדי להשאיר מקום להורים הביולוגיים) היא גבוהה מהממוצע. ילדים בקבוצה, זוג הורים וילדיהם 13־ ב"אהבה" כ הפרטיים. האם באמת יש שם אהבה? המסר העיקרי בקבלת זוגות הוא שבאים לעבודה כי ילדים חשובים לנו וזהו מעשה ציוני. לא תוכל להצליח אם אתה לא אוהב ילדים, ויותר מכך, מצופה ממך לראות בכל ילד את הילד הביולוגי שלך וכמו עם ילד משלך גם איתם יש עליות וירידות. אם אתה לא מבין שאתה נכנס למערכת לסיפוק הצורך באהבה, נתינת אהבה וקבלת אהבה, אתה והילד תשלמו מחיר כבד. תמיד הקפדנו לקבל משפחות שיש להן כבר ניסיון בהורות, אבל כיום קשה לגייס עובדים.

הכול התחיל כשהשתחררתי מהצבא, חיפשתי עבודה ויום אחד אימא שלי הראתה לי מודעה קטנה בעיתון: "דרוש מדריך בפנימייה ברמת הדסה בקרית טבעון". הדרכתי שם שנה ושלחו אותי ללמוד עבודה סוציאלית. כשחזרתי ניהלתי את הפנימייה. עבדתי כעובד סוציאלי ובהמשך הציעו לי לעבור למטה בתל אביב. בשנה הראשונה חילקתי את זמני בין רמת הדסה למטה. הייתי מפקח הפנימיות באזור הצפון וגם רכז צוות המרכזייה החינוכית הארצית במשך שלוש שנים. הוכחתי לעצמי ולאחרים שאני "רמבו" – יודע לבצע תפקידים גדולים בהיררכיה. הייתי מפקח טוב מאוד אבל מתוסכל. שלוש שנים ליוויתי אנשים ומנהלים בשטח וייעצתי להם מה כדאי לעשות ואיך לפתור בעיות. חיפשתי קשר עם ילדים. עמותת ילדים בסיכוי (אז, המועצה לילד החוסה) הציעו לי להצטרף למרכזייה החינוכית שלהם. במשך עשר שנים עבדתי בתקופת הקיץ לחיזוק הקשר בין אימהות לילדים צעירים שלא גרים בבית רוב השנה, אלא בתנאי פנימייה. בהמשך פיתחנו את התוכנית גם עבור אבות. סיימתי את התקופה הזאת בשל מאוד בכל הנוגע לקשר בין ההורים לילדיהם. הבנתי שאי אפשר בלי זה. ההורה, חלש ככל שיהיה, הוא דמות דומיננטית עבור הילד, לטוב או לרע. בינתיים התפנתה בפנימיית "אהבה" משרת המנהל המבוקשת של עפרה מאירסון, (אשתו של רפול), קיבלתי שנה. 25 אותה ונשארתי כשהגעתי ל"אהבה" השתדלתי להטמיע מהי "אהבה". הופתעתי מהיעדרות ההורים הביולוגיים, ואחד הפרויקטים הראשונים שלי היה חיזוק הקשר בין ההורים הביולוגיים לצוותים ולילדים.

9 חרוב מהשטח

מי הצוות שמטפל בילדים? איך מוחזקים הילדים הביולוגיים במשפחתון? יש עובדת סוציאלית שהיא חברה בצוות המשפחתון בחצי משרה. לילדים לאחר אשפוז יש צוות ליווי נוסף. יש "מרכז בניין" מנוסה לחמישה משפחתונים שמדריך את הצוות. הילדים הביולוגים מעורבים מאוד במשפחתון וחולקים ילדים. הם 12 את ההורים הביולוגיים שלהם עם עוד סופגים משהו שאף ילד אחר לא. אחד הילדים הביולוגיים הבוגרים יצא ללמוד בפנימייה בקציני ים בעכו. כשהגיע לכיתה י' נבחר ליושב ראש מועצת התלמידים. הוא התנה את קבלת התפקיד בתנאי שישחררו אותו לקבלת שבת כשהמשפחתון נשאר והילדים לא יוצאים הביתה. לזה אני קורא חיבור!

לסיכום השאלה - הפוטנציאל להתפתחות פגיעות מיניות בפנימייה יכול להיות גדול, אבל הוא צפוי. מצופה מהצוות לתת את הדעת, להתמקד, לא לפחד ולטפל. הרי מה שקורה לא רק בפנימיות אלא בהרבה ארגונים הוא שמנסים לטאטא את הנושא כי הוא מוציא שם רע לארגון. זו הטעות הכי גדולה.

איך פנימייה יכולה להפוך למרחב מוגן?

לפתח תוכנית מוגנות מובנית בתרבות המוסדית. הצוות חייב להיות בשל, ממוקד בזיהוי ואז בטיפול. בפגיעות מיניות יש צד תוקפן וצד קורבן. חילקנו את הילדים לדרגות אין 1 . במוגנות 4 עד 1 מסוכנות או קורבנות לפי מספרים בעיה של קורבנות או פגיעה. אנשים מרכזיים מדברים

אם אתה לא מבין שאתה נכנס למערכת לסיפוק צורך באהבה, נתינת אהבה וקבלת אהבה, אתה והילד תשלמו מחיר כבד

על נושאים כמו פגיעות מיניות בשוטף באספות עם כל החניכים. כשנחשף סיפור, הרקע והפעולות שננקטו מוסברים לכולם.

מהו תפקיד הפנימייה בכל הנוגע למוגנות לילדים?

הפנימייה צריכה להיות מסגרת מגנה, אחרת אין הצדקה לקיום שלה. לא תמיד מצליחים בזה במאת האחוזים. השאלה היא - האם הצוות במרכז העשייה? אני חושב ש"אהבה" הובילה בעניין. הבעיות צמחו פתאום בשטח. היו .)12–10 פגיעות מיניות בפנימייה, (רובן שיחזור של בנים בני ומעט מהפגיעות היו פגיעות של בנים ובנות ושל מתבגרים ומתבגרות אספתי את הצוות המרכזי כדי לעבד תוכנית שתתמודד עם התופעה. ידעתי שככל שנעסוק בזה יצופו מקרים נוספים, יהיה מעלינו קורנס של משרד הרווחה, המשטרה ומשרד החינוך. אבל אני התמודדתי מול גורמי החוץ והם בפנים. פיתחנו תוכנית מוגנות שזכתה בפרסים. אני זוכר שהחלטנו להקים קבוצה של פוגעים. הבאנו מנחה לצוות שלנו ואת שירות המבחן. המסגרת הייתה ברורה: מתחילים בזמן ובפנים מדברים על הכול, כלומר מקבלים אחריות על המעשים ומשם מתקדמים. שניים מהקבוצה קיימו יחסים, דבר שהתגלה בשיחה בקבוצה. הגענו למצב שילדים הרגישו שיש להם אפשרות לספר על מקרים בפנימייה ועל הרבה מקרים שקרו להם בבית.

האם הילדים יודעים מהי דרגת מוגנותם ומהי משמעותה?

, הוא מגיע לוועדה 4–3 הילד יודע שהוא בפיקוח, בדרגות ויש לו שתי אפשרויות: אם הוא פוגע, עליו להתחיל טיפול בקבוצת פוגעים בהנחיית איש טיפול ואיש חינוך, אחרת מערבים את המשטרה על פי החוק. הצוות הקרוב חייב לדווח הכול. פעם או פעמיים בשנה ילדים רשאים לפנות לוועדה באמצעות המדריכים, לבקש לרדת בדירוג ולהסביר למה. ברור לכולם שמאחורי פגיעות מיניות עומד דימוי עצמי נמוך מאוד. הן לרוב מפורשות כביטוי לגבריות בקרב בנים. מאחר שאנחנו לא מטפלים רק בחולי, אנו מלמדים להסיט ולתעל הצקה מינית לכיוון העצמה ולנורמות חיוביות.

כשאנחנו מחבקים ילד אנחנו צריכים לזכור שאנו מחבקים גם את עברו

חרוב מהשטח 10

ידעתי שככל שנעסוק בזה יצופו מקרים נוספים, יהיה מעלינו קורנס של משרד הרווחה, המשטרה ומשרד החינוך. אבל אני התמודדתי מול החוץ והם בפנים. פיתחנו תוכנית מוגנות שזכתה בפרסים

אחרי הטיפול בפנימייה? +18 מה קורה לבני

יש הבדל בין מה שקורה איתם למה שאנחנו יודעים. מתוך תסכול שהילד חוזר למשפחה שלא השתנתה מאז הגיע אלינו, הגשתי תוכנית להקמת בית בוגרים בקורס מנהלי מוסדות. נאבקתי במשרד הרווחה ובניתי בית בן חמש דירות רק לבוגרים ולליווי שלהם. הג'וינט וילדים בסיכוי שנים עד שהם 4־3 נכנסו לשותפות. הבוגרים שוהים מסתדרים, ואפשר לעקוב אחר מצבם גם אחרי הצבא. בוגרים. בתוכנית "יתד" ממנים 10־5 כל שנה מסיימים בסידור החיים 18 עובדים צעירים שילוו צעירים מעל גיל דירות של בוגרים שמלוות 50 שלהם. בפנימיות כיום יש שלא נכנסה לבית 18 בצוותים. אני זוכר בוגרת בת הבוגרים. פגשתי אותה אחרי שנתיים כשחזרה לבקש את עזרתנו. היא הספיקה להתחתן, ללדת ולהתגרש כשקלטה שהיא משחזרת את הבית הביולוגי שלה, של בעל אלים. הפסיכולוג שלנו ליווה אותה. התברר שהאם שקלים. 300,000 נפטרה והשאירה לה חוב בגובה שקלים, וגם לזה 45,000־ התגייסנו והורדנו את החוב ל מצאתי תורם. היא אישה חזקה, השתלבה בחברת ביטוח. החתונה השנייה שלה תוכננה לתאריך שבו הייתי אמור לנסוע למסע גיוס כספים בארצות הברית – והיא דחתה אותה כדי שאהיה נוכח. כיום יש להם שני ילדים ביולוגיים.

כפר ילדים ונוער "אהבה"

11 חרוב מהשטח

המילייה העיקרי שיכול להשפיע על ילדים הוא המשפחתון. זו האינטימיות שנוצרת שם. לא מדובר במדריך שעושה משמרת והולך הביתה, אלא בנתינת דוגמה איך לנהל חיי משפחה – דבר שהם לא יכירו בדרך אחרת

שנה ומה תמליץ 25 מה היית מייעץ ליואב הצעיר לפני למעצבי מדיניות? . לא לפחד ממשפחתונים! אני חושב שבעבר אפילו 1 התנגדתי, כיום אני מורעל. ברווחה לא מבינים שהמילייה העיקרי שיכול להשפיע על ילדים הוא המשפחתון. זו האינטימיות שנוצרת שם. לא מדובר במדריך שעושה משמרת והולך הביתה, אלא בנתינת דוגמה איך לנהל חיי משפחה – דבר שהם לא יכירו בדרך אחרת. . עליך להיות נחוש ויצירתי וליזום בכל התחומים - 2 הכלכלי, החינוכי והטיפולי. לא להיבהל מהרגולטור. את שנה 20 פנימיות היום, למשל, התעקשתי להקים לפני למרות סירוב משרד הרווחה והאקדמיה. הן משרתות קהל יסודי והורים מחיפה, מהקריות ומעכו ומשרד הרווחה עומד לסגור אותן. אתה צריך להילחם על כל עיוות שלדעתך עשוי לגרוע מהישגי המערכת או על כל תהליך פוגעני. למשל, חלק מהמשפחתונים שלנו מעורבים, במשפחתון אחד. 18־16 ובני 8 בנים ובנות. יש ילדים בני לבוגרים יש השפעה חיובית על הצעירים. המדיניות של משרד הרווחה היא להקים משפחתונים לפי חיתוך מגדרי וגם לפי גיל – ואני שואל למה? המנהיגות דורשת ממך לא רק לקבוע מדיניות ולהוציא הנחיות, אלא גם מחויבות הכוללת אמפתיה, הבנת תהליכים, חשיבה על צדק, וגם קידום האנשים. ומעל הכל לראות אותנו הצוות עם הילדים במרכז.

אח שלה עם רמה קוגניטיבית נמוכה והוא בהוסטל, אבל היא קולטת אותו פעם בשבועיים. היא מטפלת גם בסבתה שגידלה אותה. את בעלה הכניסה לסוכנות הביטוח. זו בחורה שעומדת על הרגליים. לשאלתך, לולא היינו שם, איפה היא הייתה היום? בשביל זה צריך לפרוץ גדרות המדינה גמרה 18 ולצאת מהריבוע. אם אתה אומר, "בגיל להתחייב ולכן גם אני", אז לילדה כזו אין קיום. מהו לדעתך האתגר המשמעותי ביותר עבור מנהלי פנימיות כגון "אהבה"? המאבק על השרידות הכלכלית של העובדים במערכת ושל המערכת עצמה. דמי האחזקה שהמשרד משלם אינם מספיקים כדי למלא את הדרישות וצריך לגייס כספים. כל שנה הכנסתי מיליון דולר ל"אהבה" מתרומות, אחרת לא הייתי יכול לבנות את מה שבניתי. כיושב ראש העמותה לקידום ילדי פנימיות הרווחה בישראל הובלתי תהליכים משפטיים נגד משרד הרווחה בבג"ץ כדי לשנות מדיניות. האתגר הוא לעמוד בלחצים של המשרד ובחשיבה שלהם שסותרת את המציאות. אתגר נוסף הוא חינוכי טיפולי כי האוכלוסייה קשה מאוד. כיום, לא עובדים סוציאליים ולא זוגות לניהול המשפחתונים עומדים בתור כדי לעבוד בפנימיות. לולא היינו שם, איפה היא הייתה היום? בשביל זה צריך לפרוץ גדרות ולצאת מהריבוע. אם אתה אומר, המדינה גמרה להתחייב ולכן גם אני", אז 18 "בגיל לילדה כזו אין קיום

חרוב מהשטח 12

מיתוסים ומציאות שיח עם ילדים: פרופ' כרמית כץ*

אנשי ונשות מקצוע שנפגשים עם ילדים החיים במרחבים מסַכְּנים – התעללות והזנחה, חשיפה לאלימות במשפחה או סכסוך גירושין – נוגעים פעמים רבות בטראומות קשות ולא מעובדות, והדבר מעמיד בפניהם אתגרים מרובים. שיח עם ילדים שונה במהותו משיח עם מבוגרים, ולכן דורש היערכות מיוחדת.

המיתוס -"ילדים אינם יודעים לשמור סוד"

האמת הכואבת היא שילדים הם שומרי סוד טובים ביותר! ילדים בכלל – ובפרט ילדים בתוך דינאמיקת פגיעה עם דמויות המשמעותיות להם – יצליחו לשמור סוד קשה וכואב לאורך זמן רב. הסיבות לשמירת הסוד מרובות: בגלל נאמנות לפוגע, לעיתים בשל דינאמיקת פגיעה ממלכדת המסכנת את הילד אם הסוד ייחשף, בשל תחושות נלוות קשות של אשמה ובושה, ועקב התעלמות הסביבה הקרובה מהפגיעה והשתקתה.

* פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל-אביב ומנהלת תחום מחקר, מכון חרוב.

ניפוץ מיתוסים

13 חרוב מהשטח

בית ארז, מבט מבפנים

בית ארז מסגרת חירום

השבוע יצאנו לבקר בבית ארז – מסגרת חירום לילדים ) שהוצאו בצו בית משפט 6-2 ערביים בגיל הרך (בני מביתם במזרח ירושלים בשל סכנה שנשקפה לחייהם. הבית הוקם לפני שש שנים וכיום שוהים בו עשרה ילדים. בית ארז הוקם על מנת לתת מענה לצורך למצוא מסגרת בטוחה ומפוקחת המספקת בית זמני חם לילדים, ודואגת להתפתחותם הפיזית, הרגשית והחינוכית. רוב הילדים הם ללא מעמד אזרחי: אחד מהוריהם תושב מזרח ירושלים והשני תושב שטחי הרשות הפלסטינית. עובדה זו מקשה מאוד על אבחון הילדים ועל מתן שירותי רווחה ובריאות, כולל בריאות הנפש. קורת הגג מיועדת לשלושה עד שישה חודשים. בפועל תקופת השהות נמשכת זמן רב יותר, בגלל גילם הצעיר של הילדים והקושי למצוא משפחות אומנה או מסגרות המשך אחרות המתאימות לצרכיהם. שמענו על ילדים שגדלו בבית ארז מינקות, נגמלו מטיטולים והמשיכו למסגרות הגן ובתי הספר. כך הפך בית המעבר לבית תמידי. תקופת השהות נמשכת זמן רב יותר, בגלל גילם הצעיר של הילדים והקושי למצוא משפחות אומנה או מסגרות המשך אחרות המתאימות לצרכיהם

לילדים בגיל הרך ממזרח ירושלים

ד"ר איילת נועם רוזנטל

ביקור בית

חרוב מהשטח 14

שמענו על ילדים שגדלו בבית ארז מינקות, נגמלו מהטיטולים והמשיכו למסגרות הגן ובתי הספר. כך הפך בית המעבר לבית תמידי

למדנו על הקושי למצוא מקום להעביר אליו ילדים אחרי תקופת השהות המתוכננת; האפשרות להעביר את הילדים למשפחות אומנה או אימוץ כמעט אינה קיימת מסיבות של תרבות ואמונה. שמענו על האתגר לשמר קשר עם הורים המסוכסכים עם הממסד שהרחיק את ילדם, ועל ההצלחה של זוג הורים להחזיר את ילדם לאחר ליווי והדרכה בקהילה. עזבנו את הבית ואת עו"ס מייס והצוות שאיתה בהרגשה שלמרות כל הקשיים, הם חדורי מטרה ושואפים להצליח לקדם כל אחד ואחת מהילדים.

צילום אילוסטרציה

הביקור האיר על מצבם של הילדים ועל בית שאהבה ודאגה שוררות בו. אם הבית מלווה את הילדים בהסעות אל מסגרות יום, ובשובם מפנקת אותם בארוחת צוהריים עשירה ומגוונת. מייס עיסא, מנהלת המקום בחמש השנים האחרונות, היא עובדת סוציאלית ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. לאורך הביקור התרשמנו מבקיאותה בעבודה מקצועית עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה, ובייחוד ממסירותה וחתירתה המתמדת לקדם את רווחתם הפיזית והנפשית של ילדי הבית. האפשרות להעביר את הילדים למשפחות אומנה או אימוץ כמעט אינה קיימת מסיבות של תרבות ואמונה

עו"ס מייס עיסא

mays.essa.93@gmail.com מייל:

15 חרוב מהשטח

מיאדה קרגוולי רכזת מקצועות הבריאות במכון חרוב

ההבנה שיש לנו תפקיד חשוב ביצירת ידע ובהפצתו לצוותים שמטפלים בילדים היא שמספקת אותי יותר מכול ונותנת לי תקווה שהעולם יהיה מקום בטוח יותר לנו ולילדים שלנו

1 . מהם האתגרים בתחום שאת עוסקת בו?

להגיע לכמה שיותר צוותים רפואיים ולמגוון רחב של אנשי רפואה מכל תחומי ההתמחות שבהם פוגשים ילדים. הקושי נובע בעיקר מעומס העבודה הגדול במקצועות הרפואה ומהיעדר פניות ללימודים ולהכשרות בנושאים שהמכון מקדם.

2 . מה מסב לך סיפוק בעבודה?

הלמידה המתמדת מוסיפה לידע ולניסיון שלי בתחום. המכון שואף לפתח ידע ולהפיץ אותו כדי להגיע להרבה אנשי מקצוע, ולשם כך יש לנו גם קשר עם האקדמיה. לכן כל פרויקט והכשרה הם שונים, ותמיד יש משהו שמושך אותי להישאר ומרחיב את אופקיי. מלבד זאת יש פוטנציאל להתקדם ולבנות קריירה. אני נהנית לעבוד עם ההנהלה ועם הצוות המגוון והמקצועי שבמכון. הם תמיד דואגים להכשרות ולהעשרה בשלל נושאים. האווירה בעבודה טובה מאוד, של הערכה וכבוד הדדי.

מצוות המכון

חרוב מהשטח 16

גיליתי שיש לי כוח להתמודד עם קשיים ויכולת לפתח חוסן. בהתחלה היה לי קשה לשמוע את הסיפורים ולהיחשף לרע שנעשה לילדים בעולם, אבל היום אני יודעת לשמור על עצמי

4 . מה השתנה בך מאז שהתחלת לעבוד במכון?

ההבנה שיש לנו תפקיד חשוב ביצירת ידע ובהפצתו לצוותים שמטפלים בילדים היא שמספקת אותי יותר מכול ונותנת לי תקווה שהעולם יהיה מקום בטוח יותר לנו ולילדים שלנו. עומס העבודה הגדול במקצועות הרפואה והיעדר פניות ללימודים ולהכשרות בנושאים שהמכון מקדם — הם האתגר בתפקיד שלי 3 . מה עשית לפני שהתחלת לעבוד במכון, ולמה בחרת בתחום? אני רוקחת ומוסמכת בבריאות הציבור ובקידום בריאות שנים כרוקחת בבתי 15 מהאוניברסיטה העברית. עבדתי חולים ובבתי מרקחת בקהילה. לפני כשלוש שנים, לאחר שהגעתי לדרגת מנהלת בית מרקחת, עברתי לתפקיד בניהול תוכניות קידום הבריאות למניעת תחלואה לבבית בקרב נשים במרכז בריאות לב האישה בהדסה. אז הכרתי לראשונה את מכון חרוב ובו אני עובדת זה שלוש שנים. חשוב לי לציין שהתחום הזה חדש לי. אני לומדת הרבה ומרגישה שהתפתחתי מאוד. לאחרונה הגשתי עבודת תזה בנושא "תפיסת ילדים להזנחה רפואית" והתחלתי השנה לימודי דוקטורט בנושא באוניברסיטה העברית.

הרבה דברים. גיליתי שיש לי כוח להתמודד עם קשיים ויכולת לפתח חוסן. בהתחלה היה לי קשה לשמוע את הסיפורים ולהיחשף לרע שנעשה לילדים בעולם, אבל היום אני יודעת לשמור על עצמי. המקום הזה נתן לי ליהנות ממה שאני עושה וגם לשגשג בעשייה שלי. התחלתי להתבונן יותר ביכולות שעד כה התמקדו בתחום אחר, ולמדתי לשלב את הידע והניסיון הקודמים שלי לטובת עבודתי בחרוב. 5 . אם היית יכולה להתחלף בתפקיד, עם מי היית מתחלפת ולמה? לא הייתי מתחלפת עם אף אחד בתפקיד. אני נהנית ממה שאני עושה! במבט קדימה הייתי רוצה להתקדם בקריירה בתחום הבריאות, אבל לא להחליף תחום. כאן אני מרגישה את תרומת הידע והניסיון שלי לעשייה בשטח.

ליצירת קשר ולתיאום הכשרות, ניתן לפנות אל מיאדה במייל mayada@haruv.org.il

17 חרוב מהשטח

מה קודם למה? האם ילדים עם חווים יותר התעללות ADHD היא ADHD והזנחה או שאולי הגורם לפגיעות?

Adi Stern / Jessica C. Agnew-Blais / Andrea Danese / Helen L. Fisher Timothy Matthews / Guilherme V. Polanczyk / Jasmin Wertz / Louise Arseneault The Journal of Child Psychology and Psychiatry | February 2020

היא מרפאה בעיסוק וחוקרת בתחום ד"ר עדי שטרן בריאות הנפש. מרצה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. הדוקטורט שלה התמקד בהפרעת קשב ופעלתנות ) במבוגרים, ההשלכות הקוגניטיביות ADHD( יתר והתפקודיות של ההפרעה והיעילות של התערבות קוגניטיבית ממוחשבת. King's College- בתקופת הפוסט דוקטורט שלה ב , בתמיכת מכון חרוב, חקרה את הקשרים בין London , טראומה והפרעות רגשיות. במקביל לכך עבדה ADHD כמרפאה בעיסוק וכראש שירותי הריפוי בעיסוק במחלקה פסיכיאטרית למבוגרים.

astern3@staff.haifa.ac.il מייל -

מחדשים מהמחקר

חרוב מהשטח 18

לאורך השנים נערכו מחקרים רבים אשר בחנו את הקשר בין התעללות/הזנחה בילדים ובנוער לבין מגוון של הפרעות התפתחותיות או פסיכולוגיות. רבים מהמחקרים שעסקו בנושא מצאו כי יש קשר הדוק בין התעללות/ ) בילדים ADHD( הזנחה לבין הפרעת קשב ופעלתנות יתר ובנוער. עם זאת, טרם נמצא חוזק הקשר וכיוונו. מחקרם של ד"ר עדי שטרן ושותפיה מנסה לתת מענה לסוגיה זו. במחקר נבחן הקשר בין חשיפה להתעללות/הזנחה לבין בילדות ובבגרות המוקדמת באמצעות שימוש ADHD 2,232 בנתונים ממחקר אורך שעקב אחר קבוצה של תאומים בריטים. ההערכות של המשתתפים והוריהם התבצעו בביקורי בית שהתקיימו בחמישה מועדים שונים, . כמו כן נשלחו 18- ו 12 ,10 ,7 ,5 כאשר הילדים היו בני שאלונים למורי המשתתפים. במחקר נבחנו סוגים שונים של קורבנות – כולל התעללות פיזית, רגשית ומינית, הזנחה פיזית ורגשית וכן בריונות ואלימות במשפחה – לאורך הילדות ובבגרות הצעירה, בילדות ובבגרות ADHD לצד הקשרים שלהם לאבחנה של המוקדמת. ניתוחים סטטיסטים בוצעו על מנת למדוד את הקשרים השונים בין המשתנים.

תקציר המאמר Associations between abuse/ neglect and ADHD from childhood to young adulthood: A prospective nationally representative twin study (Stern et al., 2018)

התוצאות תמכו במחקרים קודמים והצביעו על ADHD קשר חזק בין התעללות/הזנחה לבין בילדות ובבגרות המוקדמת

19 חרוב מהשטח

בילדות היא גורם סיכון להתעללות/הזנחה ADHD נמצא כי בגיל מוקדם עשויים ADHD מאוחרות יותר. כלומר, תסמינים של להגביר את הסיכון העתידי לחשיפה להתעללות/הזנחה

לסיכום הממצאים, המחקר הנוכחי אינו תומך בקשר סיבתי אצל בוגרים. ADHD בין התעללות/הזנחה בילדים לבין במילים אחרות, לא נמצא כי התעללות/הזנחה בילדות מאוחר יותר בתקופת ADHD הייתה קשורה להתפתחות הבגרות המוקדמת, וזאת בניגוד למסקנות קודמות. אף על פי כן, ממצאי המחקר מצביעים על שיעור גבוה יותר בקרב אלו שנחשפו להתעללות/ ADHD של ילדים עם הזנחה לעומת ילדים שלא נחשפו לתופעות אלו. מהכיוון ההפוך, המחקר מדגיש כי יש אפשרות ממשית שהפרעות והפרעות התנהגות ישפיעו השפעה ADHD שונות כגון ארוכת טווח על הסיכון לחוות התעללות/הזנחה. למחקר זה מספר השלכות קליניות. ראשית הממצאים מדגישים כי בעלי מקצוע העובדים עם ילדים בעלי , ובייחוד אלה עם הפרעת התנהגות ADHD תסמינים של נלווית, צריכים להיות מודעים לסיכון המוגבר של המטופלים שלהם לחוות התעללות או הזנחה. לפיכך חשוב מאוד להעריך מצבי התעללות/הזנחה בעת הערכה או בדיקה שגרתית ובתכנון התערבות עם ילדים אלו. נוסף על כך, הממצאים מצביעים על צורך במתן ,ADHD הדרכה ותמיכה למטפלים העובדים עם ילדים עם שכן הקניית ידע עשויה לסייע למטפל להבין טוב יותר את האתגרים הפוטנציאליים שהילדים מתמודדים עמם. אף שהממצאים אינם מצביעים כי התעללות עשויה לגרום , אפשר לראות כי שני המשתנים ADHD ישירות להפרעת קשורים זה לזה. על כן אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ובשירותי הרווחה והטיפול שיש להם קשר עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים שחוו התעללות/הזנחה צריכים להיות .ADHD־ מודעים לסיכון המוגבר שלהם ללקות ב

תוצאות המחקר העלו שני ממצאים עיקריים.

– התוצאות תמכו במחקרים קודמים והצביעו ראשית בילדות ADHD על קשר חזק בין התעללות/הזנחה לבין ובבגרות המוקדמת. כלומר, נמצא שיעור גבוה יותר של בקרב אלו שהיו חשופים ADHD ילדים המאובחנים עם להתעללות/הזנחה בהשוואה לילדים שלא היו חשופים להן. נמצאו שיעורים גבוהים יותר של התעללות/הזנחה לעומת אלו ללא האבחנה. ADHD בקרב ילדים עם ממצאים דומים נמצאו בבגרות המוקדמת. המדגם הציג אצל ADHD ) התלוותה לתסמיני 47.8%( כי במקרים רבים ), וזו העלתה Conduct Disorder( ילדים הפרעת התנהגות את הסיכון לחשיפה להתעללות/הזנחה. קשר זה התגלה גם בסוגים נוספים של קורבנות; ילדים שסבלו תכופות מבריונות וילדים שנחשפו שוב ושוב לאלימות במשפחה . מתברר ADHD היו בסיכון רב יותר להיות מאובחנים עם בילדות קשורה לחשיפה לקורבנות מרובה; ADHD־ ש ילדים שנחשפו ליותר מסוג אחד של התעללות היו בסיכון . דפוס זהה נמצא ADHD גבוה יותר להיות מאובחנים עם בבגרות המוקדמת. – ביחס לכיוון הקשר, לא נמצא קשר בין התעללות/ שנית בבגרות המוקדמת. עם זאת, ADHD הזנחה בילדות לבין בילדות היא גורם סיכון להתעללות/ ADHD נמצא כי בגיל ADHD הזנחה מאוחרות יותר. כלומר, תסמינים של מוקדם עשויים להגביר את הסיכון העתידי לחשיפה להתעללות/הזנחה. קשר זה נמצא ספציפי לילדים עם וקומורבידיות של הפרעת התנהגות. ADHD

לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

ילדים שסבלו תכופות מבריונות וילדים שנחשפו שוב ושוב לאלימות במשפחה היו בסיכון רב יותר להיות ADHD מאובחנים עם

חרוב מהשטח 20

/ יהודה אטלס ילד עם מנוע

"...אָז אֵיך אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לְכָל אֵלֶּה שֶׁתָּמִיד נֶגְדֵּנוּ, שֶׁכָּל זֶה בִּכְלָל לֹא בְּאַשְׁמָתֵנוּ. יָצָאנו מִבֶּטֶן אִמֵּנו מְצֻיָּדִים בְּחֹסֶר נַחַת כְּשֶׁלְּכֻלָּנו מֻתְקָן, כְּאִלּוּ, מָנוֹע פּוֹעֵם בַּתַּחַת.

...לֹא אֲנַחְנו אֲשֵׁמִים בְּכָל מָה שֶׁאֵרַע, הַכֹּל, כְּדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֶרֶת, בִּגְלַל הַיֶּלֶד הָרַע, חֲסַר הַקֶּשֶׁב וְהָרִכּוּז, שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם בִּפְנִים, מִשְׁתַּלֵּט עַל מַעֲשֵׂינו וּמְנַהֵל לָנו תַּ'חַיִּים.."

חלק משיר מתוך הספר "ילדים של אף אחד"

את הספר ילדים של אף אחד מאת יהודה אטלס או www.haruv.org.il ניתן לרכוש באתר המכון בלחיצה כאן

21 חרוב מהשטח

מבקש לחזק את הקשר בין אנשי שטח שונים בארץ, לבין אנשי טיפול ואקדמיה "חרוב מהשטח" מגזין ולהיפך, הפועלים בתחום מניעה, זיהוי, איתור וטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה. מטרת המגזין היא הגברת ההיכרות עם הפנים שמאחורי העבודה בשטח, מקומות בהם נעשית עבודה משמעותית, מחקרים ו/או גישות טיפול חדשות ועוד.

אנו תקווה שהמגזין "חרוב מהשטח" יהווה צעד ראשון בבניית גשר רחב ומשמעותי לחיבור ושיח בין כלל הגורמים העובדים למען ילדים נפגעי ההתעללות והזנחה.

9765418 האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים מכון חרוב, 077-5150304 פקס | 077-5150300 ’ טל — www.haruv.org.il /https://www.facebook.com/haruvinstitute