חרוב מהשטח - גיליון מספר 4 - יוני 2024
"זו האחריות שלנו": קורסים אקדמיים שתפניים לסטודנטיות לעבודה סוציאלית ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה
מיכל אביעד, עו"ס, צוות מחקר מכון חרוב
מבנה הקורסים ותוכנם עוצבו בכוונה לאתגר את יחסי הכוחות הקיימים בחברה בין עובדים סוציאליים לנוער בסיכון, באמצעות מודל למידה הדדית המאפשר יצירה משותפת של ידע
"מונית נעצרת ליד המכללה, ממנה יוצאות ארבע נערות, מתרגשות, מפטפטות וצוחקות. מחוץ לבניין לעבודה סוציאלית הן פוגשות שתי סטודנטיות. הן מתחבקות, מבינות שאין להן זמן לעשן סיגריה ונכנסות ביחד לכיתה. כך מתחיל שיעור בקורס אקדמי שתפני שבו לומדות נערות ביחד עם סטודנטיות לעבודה סוציאלית". כך נפתח המאמר "לא לומדות עליהן – בלעדיהן" על הפרקטיקה של קורסים שתפניים בעבודה סוציאלית. למה הכוונה במושג "שתפני"? הקורסים משותפים לבני הנוער כמומחים מניסיון חיים ולסטודנטיות הלומדות בו. התוכנית מציעה גישה חדשנית להוראה וללמידה שבה התאוריה והפרקטיקה משתלבות. בני הנוער מספקים תובנות מחיי היומיום ומהתמודדויותיהם עם מערכות הרווחה, בעוד הסטודנטיות משתמשות בידע התאורטי שרכשו כדי לעבד ולהבין את המציאות החברתית המורכבת. ד"ר אביטל קאי-צדוק העבירה את הקורס הראשון, סטודנטיות", במרכז ו ערות נ ומדות, ל ותפות, ש – שלנ"ו " 18–16 צעירות, מחציתן בנות 16 האקדמי רופין. השתתפו בו אשר נעזרו בחייהן בשירותי הרווחה, ומחציתן סטודנטיות לעבודה סוציאלית בשנה ב' של התואר הראשון. קורס שני העבירה פרופ' כרמית כץ באוניברסיטת תל אביב תלמידים. מחציתם סטודנטים לעבודה 40 והשתתפו בו מבית 12 סוציאלית בשנה ג' ומחציתם נערים ונערות בני ספר יסודי בעיר, שמרביתם ממצב סוציואקונומי נמוך, רבים מהם מהגרים. הקורסים נמשכו סמסטר אחד, אחת לשבוע, ובסופם נערכו אירועי סיום חגיגיים לתלמידים, לקהילות ולמשפחות. בשני הקורסים כל נער או נערה צוותו לסטודנטית באופן אקראי ומרבית הפעילויות נעשו בזוגות או בקבוצות.
מחדשים מהמחקר
26
Made with FlippingBook Digital Publishing Software