מכון חרוב - התמודדות עם נוכחות פוגע בגיר בקהילה

3 . – על צוות המוגנות לבחון את השאלות מיקומה של הפגיעה בתוך הקהילה הבאות, המתייחסות לעמדתה של הקהילה ביחס לאירוע חשיפתו, הצטרפותו או חזרתו של פוגע לקהילה. מובן שהקהילה אינה מדברת בקול אחד, וגם לכך יש להתייחס. יש לשאול את השאלות הבאות: • עד כמה הסיפור מוכר לקהילה, ובאיזה אופן? • עד כמה הפגיעה נתפסת כחמורה בעיני הקהילה? • אילו קונפליקטים בסולם המחויבות קיימים בקהילה בהתייחס למקרה? • מהו מעמדם ומקומם של הנפגע/ים ומשפחותיהם בתוך הקהילה (דמויות מובילות, דמויות שוליים, חלק מהזרם המרכזי של הקהילה, תושבי קבע או תושבים זמניים)? • מהו מעמדו של הפוגע בקהילה? מהו מעמדה של משפחתו? • האם יש היסטוריה של פגיעות בקהילה? האם יש פגיעות הקשורות לאירוע הנוכחי? כיצד טופלו או לא טופלו אירועי עבר של פגיעה בקהילה? • האם ובאיזה אופן התרחשה הפגיעה במרחב הקהילתי (מחוץ לקהילה / בבית כנסת / במרחב חינוכי / במרחבים 'מתים' / אחר)? • האם ובאיזה אופן יש לפגיעה קשר למרחב התרבותי או הדתי של הקהילה? מעגלי הקהילה המושפעים מהאירוע: בהקשר זה, יש לבחון לעומק את • כיצד האירוע משפיע על קבוצות שונות בקהילה? (דוגמה למעגלים קהילתיים: משפחת הנפגע, משפחת הפוגע, משפחות מורחבות, שכנים, חברי גיל או קבוצת שווים, חברים בקהילות סמוכות, בעלי תפקידים בקהילה – בשכר או בהתנדבות, ועובדי מערכות קהילתיות). • האם כל המעגלים מודעים לאירוע באותו האופן? האם יש שוני בתפיסת האירוע במעגלים שונים בקהילה? • יודגש כי משפחת הפוגע אינה אשמה בפגיעה! לעיתים קרובות היא אינה מגבה את הפוגע ואף סובלת ממעשיו ומהשלכותיהם. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת גם לה.

18