מכון חרוב - התמודדות עם נוכחות פוגע בגיר בקהילה

) מרגע החשיפה ועד לסיום ההליך המשפטי 1(

זכויות הנפגע/ת •

– אם הנפגע/ים הם קטינים, הם זכאים לסיוע ראשוני במסגרת סיוע ראשוני ). הסיוע 2008- חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (התשס"ח יינתן במרכזי הסיוע. אפשר לקבל אבחון וטיפול רפואיים ונפשיים ולהיפגש עם חוקרת ילדים, חוקרת משטרה, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער. במרכזי הסיוע יש גם אפשרות לליווי משפטי ומתבצעת הפניה לשירותי סיוע משפטיים וטיפוליים ארוכי טווח. • – קטינים נפגעי עבירות מין זכאים גם לטיפול נפשי ארוך סיוע ארוך טווח טווח הניתן במרכזים ייעודיים וממומן מטעם המדינה. נוסף על כך, הם זכאים לייצוג משפטי בחינם מרגע הגשת כתב אישום, וקודם לכן בענייני חיסיון. • – בדרך כלל בעבירות מין מוטל צו איסור פרסום. לפי סעיף איסור פרסום לחוק העונשין, אסור לפרסם את שמו של המתלונן על עבירות מין ללא 352 רשותו או ללא רשות בית המשפט. הדבר אמור גם בפרסום חלקי ומרומז. הצו חל על פרטי זהותם של מתלוננים, ולעיתים גם על שם הפוגע. תכליתו של צו איסור הפרסום היא הגנה על הנפגע/ת. • בחוק זכויות נפגעי עבירה, לנפגע/ת 6 – לפי סעיף זכות להגנה מפני פוגע עבירה זכות להגנה מפני הפוגע, גם תוך כדי הליך פלילי וטרם הגשת כתב אישום. בית המשפט מוסמך להעניק לנפגע/ת עבירה הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ עם פוגע. ניתן לקבל מהמשטרה מידע על אודות הזכות להגנה. השימוש בסעיף זה אינו נפוץ אך קיים. • – כל אזרח זכאי להגנה מפני פגיעה בשלוות חייו, מניעת הטרדה מאיימת בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או ). צו מניעת 2001- שפגע בגופו – לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת (התשס"ב הטרדה מאיימת אוסר על הטרדת הנפגע, על איום או בלישה אחריו, ועל יצירת קשר עימו. הצו יכול להיות מופעל גם בהימצאות של הפוגע בסמוך לנפגע, למקום מגוריו או למקום עבודתו. בתיקים מסוימים העוסקים בפגיעה מינית הוצא בעבר צו למניעת הטרדה מאיימת. עם זאת, לרוב נדרש להוכיח שהטרדה פעילה התרחשה. על פי שורת הדין, על הנפגע/ת להגיע לבית המשפט כדי לקבל את הצו. • כמו כן לנפגע העבירה זכות להביע עמדה לעניין עיכוב הליכים, הסדרי טיעון וסגירת התיק, וכן זכות למסור הצהרת נפגע עבירה שתוגש לבית המשפט.

21