מכון חרוב - התמודדות עם נוכחות פוגע בגיר בקהילה

אינטרסים, זכויות ומגבלות של הפוגע •

– לפוגע עומדת חזקת החפות בשלב שהוא חשוד. כך הוא חזקת החפות יכול להמשיך לנהל את חייו כרגיל. יש לזכור כי חזקת החפות היא מבחינת החוק בלבד ואינה מעידה בהכרח על חזקת חפות אתית קהילתית. • – לעיתים צו איסור פרסום חל גם על שם הפוגע. איסור פרסום

עשה ואל תעשה לקהילה עשה: •

– הקהילה יכולה לעבוד למען 'עשיית טוב'. התמקדות במענים קהילתיים היא יכולה להגביר פעולות של הסברה ושיח בנושא מוגנות בתוכה, גם ללא התייחסות ישירה למקרה עצמו. דווקא בזמן חשיפת אירוע פגיעה בקהילה, עבודה מניעתית היא משמעותית ביותר. היא עשויה לחזק את תחושת הביטחון הקהילתי המעורער. שיח קהילתי על מוגנות דווקא בשלב זה מוכיח שהקהילה לא תכיל אירועים כאלו בשתיקה. • – הקהילה יכולה לשתף פעולה עבודה קהילתית עם הנפגעים ומשפחתם עם הנפגעים ומשפחתם, כדי להפעיל את האמצעים החוקיים שעומדים לרשותם ועשויים לסייע גם לקהילה – ובכללם תהליכי מיצוי זכויות והגנה. אל תעשה: • – יש להיזהר מפני תהליכים בקהילה שיגרמו הימנעות מזיהום חקירה זיהום חקירה וכן ספק סביר בהליך הפלילי שעלול לפגוע בתוצאותיו. נפגעים יכולים לספר מרצונם על האירוע, אך אין לעסוק בבירור גרסאות או בדיבוב. כאשר נפגעים באים ומספרים על פגיעה – על הגורמים הקהילתיים להתמקד במענים, ולא להיות גוף חוקר. אם הקהילה רוצה לפרסם הודעה מסודרת על אירוע פגיעה, כדאי להיוועץ בגורם משפטי. הודעה כזו יכולה לכלול מידע פרטני מצומצם ולהתמקד בנורמות ובתגובה של הקהילה. • – על הקהילה להימנע מלהפעיל הימנעות מהפעלת לחץ באופן לא חוקי לחץ על אדם להודות במעשיו או לקבל אחריות שלא באופן וולונטארי. על הקהילה ליצור מצב שמעודד פוגעים לצמצם הופעה פומבית, ואף לקבל אחריות וטיפול ולתת פיצויים, ללא הצבת תנאים היכולים להיחשב סחיטה באיומים, כפי שזו מוגדרת בחוק. קהילה יכולה לקבוע את הנורמות הרצויות מבחינתה ואת העובדה שאדם מסוים אינו רצוי במרחבים מסוימים.

22