דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

מערכת הבריאות 3.2

בניתוח הרוחב של עדויות הוועדה נמצא שמערכת הבריאות היא גוף חשוב ביותר לעיצוב חוויותיהם של הנפגעות והנפגעים גם בילדות וגם בבגרות. הנפגעות והנפגעים מבקשים להדגיש את תפקידה המרכזי והקריטי של מערכת הבריאות בכל הנוגע לאיתור, למניעה ולטיפול בפגיעה מינית בילדים. יתר על כן, הנפגעות והנפגעים מדגישים את תפקידה של מערכת הבריאות בסיוע לנפגעות ולנפגעים בילדות שמתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה במהלך חייהם הבוגרים. ) מהעדויות תוארו השלכות על בריאות הנפש והגוף בבגרות. בבחינת היבטים בריאותיים 27%( בלמעלה מרבע שעלו בנרטיבים ובסיפורי הפגיעה בקרב נפגעות פגיעה מינית בילדות עלו ארבע תמות מרכזיות: היבטים בריאותיים ברמת הפרט בקרב הנפגעות, בעיני המערכת; איך הנפגעות חושבות שמערכת הבריאות ממקמת ותופסת אותן; חוויות הנפגעות את הטיפול בהן על ידי מערכת הבריאות; ומסרים למערכת הבריאות.

היבטים בריאותיים ברמת הפרט בקרב 3.2.1 נפגעי פגיעה מינית בילדות מתוך סקירת העדויות וניתוחן עלו כמה היבטים בריאותיים ברמת הפרט בקרב נפגעי פגיעה מינית בילדות. חלקם נוגעים לתקופת הילדות וחלקם לתקופת הבגרות. ההשלכות הגופניות של פגיעה מינית 3.2.1.1 | חלק נכבד מן הנפגעות ציינו את הקשר בין הפגיעה בגוף לבין הפגיעה הנפשית וההשלכות הנפשיות- רגשיות, וכן תגובות פיזיולוגיות קשות שהתלוו לפגיעה המינית ובעקבותיה: "אחרי שדוד שלי הפסיק (לפגוע בי) הגוף שלי התחיל לדבר. אבל גם לזה אף אחד לא הקשיב. הייתי ילדה חרדתית. מספיק למשל שאם הייתי יוצאת מחוג בלט ואמא שלי לא הייתה שם לאסוף אותי, מייד הייתי עולה חזרה לשירותים ומשלשלת ומקיאה. ממש פחדתי שהם שכחו אותי, שהם עברו מדינה או עיר או בית. זה לא שינה לי, הכול היה נורא באותה מידה. היא לא שם ואני אבודה. היו לי הרבה כאבי בטן ובחילות". "הייתי הילדה עם הסימנים השחורים מתחת לעיניים (תמיד, היו ימים שהייתי מגיעה עם שעת שינה אחת או אפילו ללא שעות שינה), הילדה שתמיד מחפשת לשים את הראש לעוד שעה

שינה, הילדה שלא אוכלת בכלל ובימים אחרים לא מפסיקה לאכול וצריכה להתמודד עם המבטים, הילדה שלא יכולה לסבול רעש, הילדה שלא מפסיקה להתנצל, הילדה עם הדלקות החוזרות בשתן שצריכה לחיות לפי צלילי האנטיביוטיקה". לצד הבנה והכרה זו, חשוב לציין שהנפגעות ציינו שהן לא היו מודעות לכך שלמערכת הבריאות יש תפקיד כלשהו בשמירה, בהגנה או בטיפול בהן בתקופת הילדות. מתוך העדויות של הנפגעות בלטה תפיסתן שפנייה למערכת הבריאות היא רלוונטית רק עקב פציעה, נזק או חבלה. סוגיה זו חזרה בקרב נפגעות ונפגעים רבים, והם חידדו שלא חשבו, לא ידעו ולא הבינו בגיל הילדות שלמערכת הבריאות יש תפקיד כלשהו בהגנה עליהם מפני פגיעה מינית. לתפיסתם של הנפגעות והנפגעים, מערכת הבריאות רלוונטית רק במקרה שבו יש נראות של פציעה או חבלה ולא במקרים של פגיעה שקטה כמו הפגיעה המינית. תפיסה זו וחוסר הנגישות של מערכת הבריאות אליהם בילדותם הותירה אותם לבד עם התגובות הגופניות שהיו לפגיעה המינית.

"לא נפגעתי פיזית (במהלך הפגיעה המינית), אז לא חשבתי שזה בכלל יעניין מישהו"

בעיות גינקולוגית ודלקות חוזרות 3.2.1.2 | חלק רב מן הנפגעות שיתפו בבעיות גינקולוגיות ובדלקות בדרכי שתן, בבעיות בריאותיות נוספות

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

26