דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

לסיכום, מתוך העדויות עולה זעקתן של נפגעות שסובלות מקשיים כלכליים הנובעים מקשיים בתפקוד עקב הטראומה. חלק מהפונות חיות במצוקה ובעוני וחלקן נסמכות אך ורק על קצבת נכות, והיא איננה מספיקה לכסות את הוצאות המחייה שלהן וודאי שלא מאפשרות כיסוי עלויות של טיפול. אלה ההמלצות העיקריות: 1 . מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד והתחייבה הן בזירה הלאומית והן 1989 בשנת בזירה הבין־לאומית לתת חיים של ביטחון לכל ילדי ישראל, ולכן עליה לתת פיצויים לילדים שנפגעו מינית בילדותם, היות שהאחריות על הפגיעה היא קודם כל על המדינה, שנכשלה בהגנה עליהם. 2 . יש הכרח לבצע רפורמה משמעותית בהליכי ההכרה – הליך ההכרה, כפי שהוא נעשה היום וכפי שתיארו אותו הנפגעות והנפגעים, הוא משפיל, לא מותאם, לא מונגש ומייצר חוויות של שחזור טראומה. על ההליך להיות מונגש, מיודע טראומה ומיודע פגיעות מיניות בילדות בכל שלביו והיבטיו. 3 . כחלק מהרפורמה יש להתחיל את תהליך ההכרה בנפגעות ובנפגעים אוטומטית מרגע שהפוגע הורשע ברף מסוים של מעשים, גם אם כהכרה זמנית. יש דחיפות להתחלת תהליך השיקום והתמיכה מוקדם ככל האפשר.

"בבואנו למצות את הזכויות המעטות שמגיעות לנו, אנחנו נשפטות ונמדדות בכלים שאינם מותאמים, אינם רלוונטיים למורכבות המתעתעת של פגיעה פוסט־טראומטית מורכבת ואינם מתחשבים באפקט ההרסני שלהם על מי שעצם ההגעה למעמד של בקשת הכרה במה שנעשה לה הוא מאמץ כביר ומתיש עבורה". "אין שום התייחסות ושום מודעות לכך שבפגיעה מינית בילדות שכיחים מאוד חורים בזיכרון, לעיתים מכתשים ממש, במיוחד אצל אלה מאיתנו שפיתחו הפרעות דיסוציאציה חמורות. אנחנו מגיעות לוועדות שמחפשות באופן אקטיבי חורים בנרטיב והוכחות לחוסר אמינות – הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לנפגעת או נפגע שאוזרים את הכוחות להגיד בקול רם שנפגעו ולדרוש את ההכרה בנזק". "אני לא מבקשת שלא תהיה בחינה סבירה של המקרה כשמגיעה נפגעת, אבל לא ייתכן שתהיה התעלמות מוחלטת מאלמנטים כמו פגיעה בזיכרון ושימוש בהם כדי לערער על אמינותנו. לא ייתכן שניאלץ לשמוע את דעותיהם הפרטיות של חברי ועדה על חיינו ועל מה יכולנו או לא יכולנו לעשות אחרת כשנפגענו. וכך הלאה. יש שימוש מסיבי בעמדת הכוח הקיצונית שיש לחברי ועדות למיניהן על הפונה, והשימוש בזה מול אדם שכבר נפגע אנושות משימוש בכוח הוא בלתי נסבל".

אישור הכרה בנכות וקבלת הקלות והתאמות 3.6.6.6 |

"לתת לנפגעי פוסט טראומה מינית וכדומה אישור נכות או למשרדי ממשלה ורשויות שבהן נעזרים/ עבורנו תור בדואר, בנק או בפקק בכביש הוא סיוט נוראי. זר לא יבין זאת...".

"לאפשר תקנים במקומות עבודה שיהיו גמישים יותר".

"בניית מערכי לימוד ומסלולי תואר ראשון המותאמים למי שעבר פגיעה. מי שעבר פגיעה מתמודד עם בעיות זיכרון, הצפה רגשית בעת מבחנים וניתוקים בעת מבחן, קושי לזכור כמויות של חומר ועוד... קושי לעמוד בלימודים לאורך זמן".

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

56