מכון חרוב - מהדורה מיוחדת - 30 שנה לחובת הדיווח - גיליון מיוחד - ינואר 2020

חובת הדיווח - אחרי עשרים שנה

ד"ר תמר מורג

במאות אחוזים. הגידול המתמיד במספר המקרים שבטיפולם טופלו 2007 של פקידי סעד לחוק הנוער נמשך מאז. בשנת ילדים. גידול ניכר 41,000- על ידי פקידי הסעד יותר מ 1985 ביותר נרשם גם במספר תיקי המשטרה: לעומת שנת , חמש שנים לאחר 1995 תיקים, בשנת 261 , שנפתחו בה תיקים. עלייה כה - 8,620 תיקים 3914 חקיקת החוק, נפתחו משמעותית ומהירה במספר הדיווחים על מקרי 2007 ובשנת פגיעה והתעללות בילדים חייבה את מערכות הרווחה לפתח במהירות מענים טיפוליים. זמן קצר לפני חקיקת החוק היו רבים שראו בהתעללות בילדים תופעה שולית יחסית ונדירה. היום, כעבור עשרים שנה, יש הכרה רחבה בקיומה והיא תופסת מקום מרכזי בסדר היום הציבורי. היום, עשרים שנה לאחר חקיקת החוק ובעקבות שינויים מרחיקי לכת אלה, עלינו לשאול אם יש מה להוסיף, לשנות או לתקן. אני מבקשת להצביע בהקשר זה על שלושה כיווני מחשבה מרכזיים: א. הרחבת היקף החשיפה של פגיעה והתעללות ב. עיגון זכות הילד להגנה ולטיפול בחוק ג. פיתוח מנגנונים שיאפשרו שילוב נכון יותר בין ענישת הפוגעים ובין הטיפול בילדים ובמשפחות א. הרחבת היקף החשיפה של פגיעה והתעללות מחקרים מראים שעל אף העלייה הגדולה בהיקף הדיווח, עדיין אנו רחוקים מרחק רב מחשיפת התופעה במלואה. ממחקרם מהאוכלוסייה 20%- של בנבנישתי ושמיד מתברר כי אף ש נתקלים בפגיעה והתעללות בילדים, רק כמחציתם דיווחו על כדי להרחיב את היקף הדיווח, עלינו להוסיף ולבחון מהם 2 כך. החסמים שעדיין מונעים דיווח וחשיפה ולפעול להסרתם. ב. עיגון זכות הילד להגנה ולטיפול בחוק עיגון חוקי של זכות הילד להגנה ולטיפול הוא, לדעתי, צעד הכרחי להבטחת הגנה ראויה על ילדים, צעד נדרש מההכרה הגוברת בהיותם של ילדים נושאי זכויות. כבר בעת הליכי עלה הקושי 1960 ) החקיקה של חוק הנוער (טיפול והשגחה הנובע מכך שחוק זה מסתפק בקביעת סמכות פעולה ואינו קובע חובה לפעול להגנתם של ילדים. כך אמר שר הסעד דאז, יוסף בורג: "חוק זה יכול היה להיות מושלם יותר אילו יכול היה להטיל חובה על משרד הסעד ועובדי שרותי הסעד בכל מקרה לנקוט בכל הצעדים הדרושים. עוד רבה הדרך, חוק זה עדיין אינו יכול להטיל חובה על כל מקרה משום שאין האמצעים נתונים". גם במסגרת הסדרים חוקיים אחרים טרם הוכרה בחקיקה הישראלית חובה ברורה של הרשויות לפעול להגנתם של ילדים בסיכון.

לחוק העונשין, תיקון 26 התקבל בכנסת תיקון 28.11.1989 ביום הידוע יותר בשם "חוק קטינים וחסרי ישע". בתיקון נקבעו חובות דיווח על חשד לפגיעה ולהתעללות בילדים במסגרת המשפחה. התיקון לחוק התקבל בעקבות פרשת התעללות מזעזעת בילדה מורן דנמיאס מטבריה, התעללות אשר הביאה למותה של הילדה ועוררה הד ציבורי רב. הצעת חוק פרטית שהגישו ח"כ דדי צוקר ממר"צ וחנן פורת מהמפד"ל הייתה הבסיס להצעת החוק הממשלתית. תיקון זה לחוק העונשין היה מהגורמים המרכזיים שעיצבו את התייחסות החברה והמשפט בישראל לתופעת ההתעללות בילדים בתוך המשפחה בעשרים השנים האחרונות. בעת חקיקת התיקון לחוק שימשתי יועצת משפטית של המועצה הלאומית לשלום הילד והייתה לי הזכות למלא תפקיד מרכזי בתהליך גיבושו. ד לחוק העונשין מטילה 368 חובת הדיווח שנקבעה בסעיף חובה על כל אדם אשר "היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה". חובות דיווח מוחמרות נקבעו לגבי אנשי מקצוע ואחראים לקטין. כן נקבעו חובות דיווח הדדיות בין פקידי הסעד והמשטרה. בעת האחרונה הורחבה חובת הדיווח והוחלה גם על עבירות מין בין קטינים במסגרת המשפחה. אחת הסוגיות המורכבות ביותר ומעוררות המחלוקת שעלו בעת גיבוש התיקון הייתה שאלת הפגיעה האפשרית במתן טיפול לפוגעים ובשיקום המשפחות. בעניין זה עלתה הטענה שהחלת חובת הדיווח על אנשי טיפול, בעיקר לנוכח החובה להעביר כל מקרה לטיפול משטרתי, תהווה פגיעה חמורה בחיסיון של יחסי מטפל-מטופל ויהיה בה כדי להרתיע מפני פנייה לטיפול. הפתרון שנמצא היה פתרון מקורי שאין לו תקדים בחקיקת מדינות אחרות - הקמתן של ועדות פטור המוסמכות לעכב העברת מידע למשטרה או למנוע אותה. 1 איש לא צפה את גודל השינוי שחקיקת חובת הדיווח חוללה. בתוך שנה מחקיקתהחוק עלה היקף הדיווחים לפקידי הסעד

. עורכים יפה ציונית, ציפי ברמן וד"ר אשר בן-אריה. הוצאת המועצה הלאומית לשלום הילד. 2008 מקור הנתונים: ילדים בישראל, שנתון סטטיסטי 1 2010 רמי בנבנישתי והלל שמיד, סקר עמדות הציבור כלפי פגיעה בילדים והדיווח לרשויות. דו"ח מחקר, מכון חרוב, אפריל 2

I נקודת מפגש 37