לוקחים נשימה - טכניקות להפחתת דחק בילדים ונוער

– נסו לראות בו כמה שיותר פרטים – מה מזג האוויר? האם קר לי או נעים? מה אני לובש? עם מי אני? האם יש ריח מיוחד? – היו בתוך התחושה הטובה הזאת, הבטוחה, הנינוחה, השלווה. – אחרי כשתי דקות – – אנחנו לאט רוצים לחזור ל"כאן ועכשיו". התחילו להחזיר את התחושות לגוף, הניעו את כפות הידיים לאט, ואז את כפות הרגליים. נסו לשמוע את הצלילים של הסביבה. – אני אספור עכשיו עד עשר ובמספר עשר תוכלו לפקוח את העיניים. פעילות לסיום: – בסיום הדמיון המודרך תוכלו לבקש מהמטופל/מהתלמיד/מעצמכם לתאר לכם את המקום שהוא דמיין: מה היה בו, מה ראה שם, מה הרגיש וכדומה. – כעת ניתן לבקש ממנו לצייר את המקום שהוא דמיין. אפשרות נוספת היא לפרוס קלפים טיפוליים ולבקש ממנו לבחור קלף שמתאר את המקום הבטוח שדמיין. – אחרי בחירת הקלף אפשר גם להניחו על נייר ואז להמשיך ולצייר את המקום הבטוח שדומיין. – אפשר לבקש מהמטופל/מהתלמיד לצלם את המקום הבטוח שלו, אם הוא בר־השגה במציאות, או לצלם משהו שמשקף את המקום או את הקלף שבחר. – אפשר להגיד: "בכל פעם שאתה מרגיש לחוץ/באי־ודאות/פוחד/בחרדה תוכל להשתמש במקום הבטוח על ידי הדמיון או על ידי הציור או התמונה שבחרת". כך "המקום הבטוח" משמש עוגן שאפשר להישען עליו כדי להרגיש ביטחון ושלווה.

36