סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
דברים שאי אפשר היה לעשות בבית, כי אבא חשב שהם בזבוז זמן.
בקוזין נולדה אחותי גולדה, ואחריה אני, בת הזקונים. כשהייתי ילדה קטנה, גויס נחום אחי לצבא הפולני. כשסיים את שירותו, נישא לבחורה מן העיר קרמניץ, ושמה הינדה. נולדו להם שתי בנות, חיה'לה ודבורה'לה.
בינתיים הלכו סבא וסבתא שלי לעולמם, וכל הבית עבר לרשותנו.
בימים שעדיין היו פעילים, היה להם '"צ אינאיה" בבית, ש היו מפעילים אותו בימים של היריד. זה היה מין בית תה - לאנשים שבאו ליריד. כשהם נפטרו – אמא שלי החליטה להמשיך להפעיל את זה. היא היתה יזמית בנשמתה, ופעלתנית מאוד, והגדילה את העסק, שהפך גם למסעדה בימי היריד, והיה בהחלט רווחי.
אני שנאתי את היום הזה.
גולדה, 1936
הבית היה מלא אנשים, לא היה לי איפה ללמוד, וגם דרשו ממני לעזור... ובנוסף, להורי היה קשה לקום בבוקר כדי להכין את הצ'אי לראשוני המבקרים... החלטתי שאני אקום במקומם בבוקר. הייתי קמה בלילה להכין את הסמוברים – היו שניים או שלושה – כאלה למלא אותם מים ולהעמיד אות ם על גחלים, או על עצים מיוחדים. הנוסעים הראשונים, שכבר
17
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker