סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
בהגינות מסויימת אבל ידע היטב גם לסחוט אותם. סגנו היה ג'טסקו, בן כיתת י, שעבר את המבחן באלגברה בזכות .י השוטרים עשו בעיירה כבתוך שלהם היו מקרים שהיכו. היו מקרים שלקחו לעצמם כסף או חפצים. אבל הקשה מכל היה הסגר שהם הטילו. היהודים ק יבלו פקודה להישאר סגורים בבתים , אין יוצא ואין בא. מי שהיה לו מה לאכול - אכל. מי שלא יה לו מה ה לאכול, סבל מרעב. מפעם לפעם הופיעו מפקדי המשטרה בבתי היהודים, ודרשו מבחורות יהודיות לבוא לעשות עבו רם את כל עבודות הניקיון, הכביסה והבישולים. גם אני עבדתי במשטרה. לפעמים פגשתי את ג 'טסקו, אבל הוא התעלם ממנ י לחלוטין, כאילו לא הכרנו מעולם . השוטרים לא הציקו נול , והיה יתרון מסוים בעבודה הזאת, שנתן לנו קצת שקט ובטחון . והעיקר – בכל ערב חזרתי הביתה, להיות יחד עם כל המשפחה. השתדלנו להתקבץ יחד, כל המשפחה, בביתנו. נשאר לנו מעט אוכל: קמח, גריסים ותפוחי אדמה – והעדפנו להתחלק בו עם הקרובים לנו.
קול דפיקות
בסוף אותו חודש יוני נשמ ע . ביתנו הדפיקות היו מלוות בחבטות עזות . הולמות בדלת
פתאום
גרמנים ועושי דברם ה אוקראינים ניצבו בפתח ו דרשו מכל הגברים לצאת החוצה ולעמוד בשורה. הם הוציאו את משה , י בן דוד וירו בו, כך סתם.
34
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker