סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים

פרק שלישי: איש לא שיער כמה רע יכול להיות

שבוע לפני חג השבועות של שנת 1942 , באמצע חודש מאי, תלו הגרמנים בכל רחבי העיירה הודעות שעל כל היהודים להיכנס לגטו ב -23 לחודש. הם קבעו באיזה רחוב יהיה הגטו, ו דרשו לצופף בו את כל אנשי קוזין .

יהיה עלי נו לברוח. נארז ו מעט חפצים

ו שנ ידע אנחנו

כמה שכנים גויים

מ ביקשנו

וצידה לדרך ואחר כך

ו לסמוך , לקחת את הדברים שנותרו

נלו יכ שעליהם

בבית . כשהבית התרוקן מרהיטים נטלה שלי אמא מטאטא וטאטאה אותו. "אמא, מה א ת עושה?" לא יכ ולתי . להבין "מנקה את הבית,'' השיבה אמא , "כדי שאלה

ו שיבוא

– אחרינו לא יגידו שהיהודים מלוכלכים".

שבועיים החז נק ו מעמד בגטו.

יצחק שהיה מבוגר מ

: אבא ואמא, יאח

יחד היינו

מני

הבכור

גם נחום יאח

בשמונה או תשע שנים, ו .אני

בת השמונה

ובנותיהם חיה'לה

ואשתו הינד ה

ה שלנו

מטר ה . היו איתנו

ודבורה'לה בת השנה וחצי

, ברחו

אלו שלא

היתה : להתגנב החוצה מהגטו .

נלקחו אל היער לחפור

זק נים, תינוקות ומבוגרים , בורות בשביל ' מיכלי נפט '.

טרים מקוזין

אל הכפר שנמצא במרחק 9 ילומק

הלכנו

ושבו נמצאה טחנת הקמח של .נו

37