סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
ו בשדה, רק בלילה, לפי תור, כל אחד
ינ עש צרכים
לחוד.
לפעמים, בלילה, קוביוק היה מזמין את אותנו לעלות אליו הביתה לנשום קצת אוויר. בב י קורים האלה, ו אבא נחום ניסו לעודד , אותו ולנחם אותו נו ששהות מתחת לרפת לא תימשך לנצח. כבר בזמן שהבונקר הו כן, הניחו אבא ואחי שייתכן מצב שבו ימאס לקוביוק להסתיר נו אות . לכן הם א חסנו כמויות גדולות של קמח אצל ידיד נו פטרו, איכר שהתגורר בכפר סמוך. הקמח היה התשלום לקוביוק והוא הועבר אליו על ידי פטרו, טיפין טיפין. הישיבה בבונקר היתה קשה, בעיקר לאב א שכמעט מלאו לו שבעי לעיתים, היו נחום וה ינדה יוצאים בלילות, לשכנע מכרים לקנות קמח. את התמורה הם היו מפקיד ים אצל פטרו. הם ניצלו את היציאות האלה גם כדי יותר מכולם היה קשה לחיה'לה בת השמונה. אסור היה לה לבכות, ולא היה לה מה לעשות. י יתיה יושבת אי תה, ומלמדת אותה חשבון. שר לה תי שירים גם בפולנית וגם בעברית וסי תי פר לה סיפורים או תי שזכר . שהמצאתי לא פעם חיה'לה היתה אומרת: "אבל ת לי קצת לבכות בשקט!" דבורה'לה אצל הגויה .
ם.
ת לבקר א
רשו
עד מתי? הימים חלפו ותקווה לא נראתה באופק.
45
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker