סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
הפרה. הפרה מעדה , הקופסה נפלה, ואנחנו יכולנו
לנשום.
למעלה, במטבח, בני משפחת קוביוק שמעו את ה רעשים שעלו מן הרפת, שהיתה צמודה למטבח. זלם למ ולמזלנו , הגרמנים כבר בזזו כל מה שיכלו לבזוז ועזבו את הכפר. נשאר נ ו בחיים , וביחד. משפחת קוביוק ניצלה גם היא , אבל החשש מהמחיר שהם עלולים לשלם עבור הסתרת היהודים נעשה כבד ומוחשי.
גם הקמח הלך ואזל. מי היה יכול להעלות בדעתו שהמצב הזה יימשך כל כך הרבה זמן ?
לילה אחד החליטו נחום והינדה להרחיק עד לכפר בשם פוסטו - איוואני, לנסות למכור בו את מעט הקמח שנותר אצל פטרו. ינ ציפ אנחנו ו לשובם .
.וינ ציפ לשווא
כולם הכירו את נחום ונהנו מטחנת
דווקא בכפר ההוא בו ש,
תפסו
הטבות שהוענקו להם -
משפחת זלוטניק הומ
של הקמח
את נחום והינדה , הכניסו אותם לאסם והלשינו
שיכורים
לגרמנים, שבאו וחיסלו אותם.
היינו מלוכלכים, רעבים, ומלאי כינים והמשכנו , לספור את הימים והלילות. אמא ורחל לא היו, יצחק אחי לא היה, נחום והינדה לא היו, ולא היה לנו מושג מה עלה בגורלם של יצחק, אתי ואריה, גולדה ושמעון ודבורה'לה התינוקת.
47
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker